פורטנייט. אפקס לג'נד. PUBG. על כל שעה שהילד שם, יורדת להורים שנה מהחיים. כשהילד משחק, ההורים באטרף. כשהילד לא משחק, הילד באטרף. ב"ארץ נהדרת" בשבוע שעבר השחילו על זה קטע מעולה - ואולי בטעות - יצא להם משהו אחר.
מצחיק! אבל לא רק מצחיק. גם אמיתי. אתם - ישבתם פעם עם הילדים שלכם וממש התעניינתם מה עושים בפורטנייט? מה רע וגם מה טוב בזה? שיחקתם בעצמכם? לא? למה לא? אם הילדים שלכם מבלים שם כל כך הרבה שעות ביום, אולי זה רעיון טוב לבדוק את זה מקרוב. אולי תגלו שחוץ מהתמכרות ואלימות - שבהחלט קיימות - האתגרים שהמשחקים האלה מציבים לפני הילדים מפתחים בהם גם כישורי חשיבה ותכנון, שיתוף פעולה, זריזות, אנגלית.
ואם נעלה קומה למעלה, ברגע שתבינו את אורח החיים הדיגיטלי שלהם מנקודת המוצא שלהם, גם אתם תחשבו קצת אחרת על כל זמן המסך שלהם. תוכלו לדבר איתם בגובה העיניים, וגם הם יקשיבו קצת אחרת לדעות שלכם, לביקורת שלכם ולהגבלות שאתם מנסים לאכוף. ובסוף תגלו שלשחק איתם פורטנייט יכול להיות גם ממש כיף. עם כל הכבוד לכל התקשורת והאינטרנט שסביבנו - תקשורת בין ההורים והילדים, זה הדבר היחיד שבאמת חשוב.
פייק מומו
האם אתגר המומו גורם לילדים להתאבד? ברור. הרי "אתגר המומו", שמופץ בוואטסאפ, עלול להוביל להתאבדויות. והנה זה קורה - אתגר רשת חדש נקשר להתאבדות של ילדה בת 12: הרשויות מזהירות את כל ההורים. ואז המחיר עולה - שני ילדים התאבדו בגלל אתגר המומו. שלא לדבר על קרוב ל-80 ילדים התאבדו בגלל האפליקציה הזו.
או מיי פאקינג גאד! כמה חללים עוד תפיל הבובה הקריפית בקרב הנוער? ואיך היא עושה את זה?
הדיבור הוא שהיא יוצאת קשר שולחת לילדים אתגרים בוואטסאפ (כלומר, אדם אנונימי יוצר קשר איתם קשר ומסווה את עצמו בעזרת תמונת סטילס שלה). האתגרים הולכים ומסלימים עד הדרישה האולטימטיבית - תתאבד. מומו המלחיץ אפילו קופץ באמצע סרטוני ילדים ביוטיוב ומבהיל את הילדים עד מוות.
עד כאן הסיפור בתקשורת. עכשיו בואו נדבר עובדות.
ככל הנראה, אף ילד לא מת בגלל מומו. כל הסיפורים על התאבדויות? לא קרו. לא בארה"ב, לא באנגליה, לא בישראל, כנראה לא בשום מקום. יש דבר אחד שכנראה כן קרה - ילד השתין ליד ילקוטים של חברים שלו באיזה בית ספר בארץ, ואז אמר שמומו ציווה עליו לעשות את זה. אם יש ילדים שפגעו בעצמם, החיבור למומו הוא פיקטיבי. סביר יותר שיש ברקע מצוקות אחרות לגמרי ואמיתיות לחלוטין. אלה דברים שצריך לזהות קודם ולטפל בהם, ולא להאשים בובה בדיעבד.
מה שבהחלט קרה, זה שמומו הפך ויראלי. כולם כבר מכירים את מלאך המוות שבא בוואטסאפ. מי הפך את מומו לויראלי? נעים מאוד. בעיקר אנחנו בתקשורת. כי זה מסוג הסיפורים שאי אפשר ממש לבדוק, ולכן נורא קל לנפח אותם ולהגדיל אותם.
זאת בדיוק עקב אכילס של התקשורת. גם אנחנו מתפרנסים מהוויראליות הזאת. וגם התקשורת, כשמציגים לה פיתוי בדמות המון קליקים, שוכחת לפעמים את התפקיד שלה בעולם של אינטרנט וויראליות - להיות מקום שמפיץ אמת, לא שקרים.
טעות בכתובת
עד שכבר החמאתי בשבוע שעבר לפייסבוק וליוטיוב על המלחמה שלהם בהבלים שמתנגדי החיסונים מפיצים ברשת - באה פייסבוק וחסמה ל-30 יום (!) את ד"ר ליאור אונגר, אחד מהרופאים הבודדים שלא בוחלים בללכלך את הידיים במלחמה עיקשת במתנגדי החיסונים ובעמודי הפייסבוק שלהם.
״אני ראיתי ילדים מתים בגלל עצות מהדף הזה", אמר לנו ד"ר אונגר. "כשאני נחסם ל-30 ימים בגלל הניסיון להיאבק בדברים כאלה זה נותן להם חלון. מה שמוזר זה שזה קורה דווקא בזמן שבפייסבוק מנסים להילחם בתופעה הזאת. במקום שפייסבוק יחסמו את הדף שהורג ילדים חוסמים אותי״.
ד"ר אונגר הוא מאלה שלא מפחד לעמת את ההפחדות והקונספירציות שמפיצים מתנגדי החיסונים בפייסבוק עם המציאות, עם המדע והרפואה. כשהם מביאים מחקרים מומצאים ושגויים, הוא מביא מחקרים אמיתיים. כשהם מספרים על מקרה אחד של ילד שאולי נפגע מחיסונים (ואולי לא), הוא מזכיר שעשרות מיליוני אנשים בעולם חיים בזכות החיסונים האלה.
ואז פייסבוק - שהצהירה שהיא מחפשת איך להילחם במתנגדי החיסונים - חוסמת דווקא אותו. למה? דוברות פייסבוק בישראל הסבירה ש"הפרופיל נחסם זמנית בשל הפרות חוזרות ונשנות של כללי הקהילה של פייסבוק בכל הנוגע לבריונות ברשת".
כנראה שד"ר אונגר לא בחל באזכור מתנגדי החיסונים בשמם, כולל כינויים לא מחמיאים לפעילותם. אמנם לא ראיתי את כל הפוסטים שלו, אבל מאלה שקראתי - לו היה מגיע לבית המשפט, היתה עומדת לו הגנת "אמת דיברתי". הם באמת מפיצים שטויות מפיצים בהלה וגורמים סכנה לשלום הציבור. חבל זה לא מספיק לבית המשפט של פייסבוק.
נראה אתכם
מי צורך הכי הרבה כוסות חד פעמיות בעולם?
נכון. הישראלי.
מדובר כנראה בכרבע מיליארד כוסות פלסטיק בחודש, ועוד 12 מיליון כוסות נייר בשום מקום בעולם לא צורכים כמות כזו של מוצרים מזהמים ומלכלכים, שאפשר די בקלות לשרוד בלעדיהם.
אז אנחנו ניסינו. כלומר, שלחנו את דור גת, התחקירנית החדשה יחסית של נקסט, לניסוי. לא תאמינו כמה זה קשה.