תמונת עמוד תכנית דרור גלוברמן (צילום: קשת 12)
תמונת עמוד תכנית דרור גלוברמן | צילום: קשת 12

"אנשים קוראים את הפוסטים שלך ואומרים 'אילון מאסק הוא אנטישמי'. שומעים את זה מהבית הלבן, ויהודים בכל מקום, וגם אנשים שהם באמת אנטישמיים אמרו 'כל הכבוד מאסק, המשך כך! וזה הדבר שבאמת הרתיע אותי. אמרתי 'מה קורה כאן'". 

סוף סוף הגיע היהודי שידרוש מאילון מאסק דין וחשבון על התבטאויותיו האנטישמיות, ועל קידום השקרים וההסתה ב-X (טוויטר לשעבר). למרבה הצער ליהודי הזה לא קוראים בנימין נתניהו או יצחק הרצוג. הם דווקא חלקו לו כבוד מלכים, שטיח אדום וארגז של מלבין כביסה. היהודי הזה הוא אהרון רוס-סורקין, עורך בכיר בניו יורק טיימס, שעימת ביום רביעי על הבמה את האיש העשיר בעולם על דבריו ופעולותיו עם חזרתו מישראל - ואפשר לנו להציץ לאיך האישיות והמוח של האיש הזה פועלים בזמן אמת. 

בהתחלה נראה היה שמאסק עומד לנהוג כאדם סביר, לקחת אחורה ומתנצל, סוג של.

"לא הבהרתי למה התכוונתי", ענה לרוס-סורקין. "לו יכולתי לחזור אחורה בזמן, לא הייתי מגיב לאדם הזה. הייתי מסביר את עצמי באריכות. הבהרתי זאת בהמשך, אבל המדיה התעלמה. בכך בעצם הושטתי אקדח טעון לשונאיי, ואפשר לטעון שגם לאנטישמים. על זה אני מצטער, לא זו הייתה כוונתי". 

מאסק מתנצל על אותו פוסט שבו כתב "הדברים שלך הם אמת לאמיתה", שפורסם כתגובה לפוסט אחר שטען כי היהודים מקדמים שנאה כלפי הלבנים ודוחפים מיעוטים למדינות המערב כדי לקדם את "ההחלפה הגדולה" - תיאוריית קונספירציה אנטישמית מוכרת. פוסטים גרועים כאלה וגרועים מאלה לא חסרים על גבי X. אבל זה רק קצה הקרחון.

לא הקשיב לאזהרות

כשאילון מאסק החליט לאפשר לכל אחד לקנות לעצמו אימות בצורת וי כחול תמורת 8 דולר לחודש - הזהירו אותו שזה יקל על גורמים עוינים ושקריים לאחז עיניים כבעלי אמינות בעיני הקוראים. הוא לא הקשיב. כשהוא העלה את שיעור החשיפה של משתמשים פרטיים על חשבון גופי חדשות - הזהירו אותו שזה יפיץ מידע שגוי ומגמתי. לא עניין אותו. הזהירו אותו גם כשקיצץ דרמטית את המחלקות ב-X שאחראיות על סינון התכנים המזיקים ומפרי החוק. אולי גם כשהתחיל לשלם לאנשים לפי כמות הצפיות, ולמי אכפת מאיכות התוכן והאמינות. 

מאסק כבר פרסם בעבר פוסטים בעלי יותר מניחוח אנטישמי, ולפני שלושה חודשים נכנס לקטטה עם ה-ADL, הליגה נגד השמצה. ודווקא עכשיו, בעקבות הפוסט האחרון, החליטו 200 מפרסמים, ובהם דיסני, פיצה-האט, יבמ ואפל, להפסיק לפרסם על גבי X. לפי הניו יורק טיימס, הנזק הכלכלי שנגרם לרשת עומד על אובדן הכנסות של 75 מיליון דולר. האם זה מה ששיגר את אילון מאסק לביקור בישראל? רוס-סורקין ניסה לברר זאת השבוע, ואז הכל התפוצץ.

רוס-סורקין: "אנשים מאמינים שהביקור בישראל היה חלק מביקור התנצלות - אחרי שהדברים שאמרת ברשת, אחרי כל הביקורת, אחרי חרם המפרסמים"...

מאסק: "אני מקווה שיפסיקו. שלא יפרסמו"

"מה זאת אומרת?"

"אם מישהו מנסה לסחוט אותי עם חרם על רכישת פרסומות, לסחוט אותי בכסף - לך תזדיין. ל-ך ת-ז-ד-י-י-ן. אני מקווה שזה ברור. היי בוב!" (אייגר, מנכ"ל דיסני, שהיה באירוע). 

רוס-סורקין התבלבל לרגע משפע הגסויות, אולי גם מהכותרות הפוטנציאליות. כעיתונאי כלכלי, הוא ניסה בכל זאת לחפש קצה חוט לוגי, איזה היגיון עסקי חמקמק מאחוריו פעולותיו של האיש העשיר בעולם. התוצאה לפניכם: 

רוס-סורקין: "מה אתה חושב על המודל הכלכלי של X? אולי אתה צריך לזוז הלאה ממכירת פרסומות, אם זה מה שאתה חושב על אנשים שמבקרים אותך". 

מאסק: "שילכו להזדיין". 

רוס-סורקין: "אבל יש גם מציאות. לינדה יקרינו כאן (מנכ"לית X שמאסק מינה - ד.ג) והיא צריכה למכור פרסומות". 

מאסק: "בהחלט. לא לא לא. אבל מה שחרם המפרסמים הזה עומד לעשות זה להרוג את החברה. וכל העולם יידע שהמפרסמים האלה הרגו חברה, ואנחנו נתעד את זה בפרטי פרטים". 

רוס-סורקין: "אבל המפרסמים יגידו, לא אנחנו הרגנו את החברה, אתה זה שהרג את החברה, כי אמרת דברים לא הולמים, והם הרגישו לא נוח לפרסם על גבי הרשת". 

מאסק: "אז בוא נראה איך העולם יגיב לזה". 

חבל על העיתונאי החרוץ, שחיפש לשווא איזה היגיון. אינני איש מקצוע בתחום בריאות הנפש, אבל לתחושתי, דרוש פה אחד. הדרך של מאסק להתגונן, לתקוף, להאשים, להמם את יריביו בקללות בוטות שלא מקובל לומר, בטח לא בפומבי, ובעיקר - להפוך את כל זה לאישי, הכל סביבו, הוא נגד העולם, מזכירה פוליטיקאים כמו דונלד טראמפ. 

ובדיעבד, כך גם יש לשפוט את ביקורו בישראל.

אינטרסים מתחת לזוועות

על פניו, איש עסקים חשוב כל כך שבא לישראל בשעה כזאת, פוגש את ראש הממשלה והנשיא, מסייר בין הזוועות וצופה בסרט האימים, זה מסר חשוב של הזדהות. מאסק נטה להנהן לדברי ראש הממשלה שהציג את עמדתו, והסכים עם הצורך של מדינת ישראל להגן על עצמה ולחסל את החמאס.

אבל זה לא הכל. בדיוק כפי שרוס-סורקין קבע, מאסק מגיע לכאן שנייה אחרי שחברות מהחזקות והמשפיעות בעולם מתנתקות ממנו, כדי לצאת מפה באווירת "אבל כמה מחבריי הטובים ביותר הם יהודים". לא אתפלא אם עבר לו בראש לבקש לפרסם את סרטון הזוועות בחשבון שלו. בכל זאת, חבל לבזבז כזה פוטנציאל לייקים. 

גם עבור נתניהו זו פגישה חשובה ולגיטימית. אבל איך ייתכן שבמהלך כל כך הרבה זמן משותף ומול מצלמות ומיקרופונים, נתניהו לא מפנה כלפי האיש ששולט בכלי התקשורת הזה את התביעה - סנן את השקרים, עצור את האנטישמיות? גם הרצוג הסתפק במשפט רפה. 

לא צריך לחפש רחוק. מאסק ניצב בראש רשימת טבלת האנשים הכי נקראים ברשת X. שני אחריו: הניאו-נאצי, השקרן והמסית ג'קסון הינקל, שמאז 7 באוקטובר מפרסם על מדינת ישראל שרשרת שקרים בלתי נגמרת וויראלית בטירוף. רשת X דוחפת ומפיצה אותו בכל הכוח, וגם משלמת להינקל עבור החשיפה. אדוני ראש הממשלה, לא תגיד לו מילה? גם לא בשיחה משותפת של 20 דקות שהועברה בלייב לכל העולם?
למה לא?

נתניהו ואילון מאסק בקיבוץ כפר עזה (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
נתניהו ואילון מאסק בקיבוץ כפר עזה | צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

תקשיבו לניסים

צריך להקשיב לניסים ואטורי, האיש שעוד לא התקין מסננת על הפה. הנ"ל ראה את מאסק חולף במסדרונות הכנסת, ניגש אליו, הציג עצמו ולפי הדיווחים דרש לדעת מדוע החשבון שלו חסום. לא אכנס למופרכותה של השאלה, העיתוי והנמען. אלא שהיא חושפת בדיוק מה פוליטיקאים רואים באילון מאסק היום: את מה שהפוליטיקאים ראו בעורכי "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" לפני 40 שנה. הצינור העיקרי להעברת מסרים, להשפעה על הציבור ולהבטחת המשרה. לעתים בדרכים לגיטימיות, לעתים מפוקפקות.

כשנתניהו מעלה פוסט לטוויטר, הוא נתמך בידי מאות ואלפי חשבונות שמעניקים לו לייק ושיתוף מיידית. רבים מהם אינם ישראלים, וככל הנראה אינם אנשים אמיתיים. כל אחד יכול לראות את התופעה הזאת. רן הר-נבו, ממנהיגי מחאת קפלן, טרח לתעד ולעקוב.

גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עושה אותו דבר - משתמש ברשת השפעה של משתמשים לא ישראלים שמהדהדת את דבריו במטרה לאותת לאלגוריתם שהתכנים שלו מעניינים הרבה אנשים ולכן צריך להפיץ אותה יותר. חוות בוטים במדינה מרוחקת? ככל הנראה. זו דוגמה מובהקת לפוליטיקאי שמקדם את האינטרס הפרטי שלו על חשבון האינטרס הציבורי, תוך הטעיה ויצירת מצג שווא של פופולריות אותנטית. 

ומה יקרה אם מאסק ההפכפך, שכבר הודיע על סלידתו מבוטים בעבר, יחליט לפעול נגדם? ברגע הזה כל פוליטיקאי רוצה לשמור על יחסים טובים עם הבוס הגדול של הפלטפורמה, כדי לעשות בדיוק את מה שואטורי ניסה לעשות. אולי באופן פחות מגושם, מביך ופתטי - אבל הרבה יותר נכלולי, מטעה ומסוכן. האנטישמיות יכולה לחכות.