אם החלטתם להחליף את הטלוויזיה שלכם בסלון או להוסיף אחת לחדר השינה, יתכן שתלכו למרכול הקרוב למקום מגוריכם, ותקנו את הטלוויזיה שנמצאת בערימות של ארגזים ליד הקופה, או לחנות מוצרי חשמל שמבטיחה לכם את הטופ של הטופ ברק 1,200 שקל. ואם זה מה שמספיק לכם - אנחנו באמת לא נגיד לכם לא לקנות את זה.

ובכל זאת, בין שלל מותגי מדבקה, יצרניות סיניות וחברות טובות אחרות, ישנן גם שלוש חברות עיקריות שמציעות טלוויזיות טובות יותר מאלה שלא אמורות לעלות יותר מ-3,500 שקלים, ולא קטנות מ-48 אינץ' שבהחלט יספיקו לסלון שלכם, אם הוא לא בדירת פאר עצומה. מדובר בסמסונג, LG וסוני שאת המסכים שלהן בדקנו. שתי היצרניות הראשונות הן דרום קוראיניות והשלישית היא יפנית.

אה, אם אתם מחפשים טלוויזיה קצת יותר יקרה ובהתאם גם עשירה יותר בפיצ'רים - זו הכתבה בשבילכם. אם התבלבלתם וחיפשתם בכלל איך משחקים פוקימון גו, אז זו הכתבה בשבילכם.

טלוויזיות לא יקרות (צילום: צחי הופמן  , NEXTER)
טלוויזיות לא יקרות | צילום: צחי הופמן , NEXTER

זולות ועדיין חכמות

כמעט כל הטלוויזיות מהמותגים המוכרים הנמכרות היום הן חכמות. אפשר להתקין עליהן אפליקציות, לקלוט שידורי עידן פלוס, להקליט ולחבר אליהן את הסמארטפון. המעומדים בקטגוריה בכתבה זו הם: סמסונג עם K6000 בגודל 49 אינץ', LG עם LH60 בגודל 49 אינץ' וסוני עם WD65 בגודל 48 אינץ'.

המחירים קרובים. הטלוויזיות של סוני וסמסונג נמכרות ב-3,500 שקל, כאשר מחירה של ה-LG היא 3,200 שקל . בשלושתן מדובר במחיר השוק המומלץ. חפשו את הדיל בחנות שאתם סומכים עליה.

השוונו את שלושת המסכים בהגדרות התמונה בברירת המחדל שלהם. התוצאות היו מפתיעות. סמסונג הציגה את תמונה הטובה ביותר. בסוני ניתן היה לראות כיצד מנגנון החלקת התמונה בא לתקן אותה, אבל בדרך מאבד את הפרטים. ב-LG התמונה הייתה מעט חשוכה. אך בכולם האיכות הייתה טובה, בטח שיחסית למחיר.

גם כשמסתכלים על מכלול יכולות של המסך, דגם סמסונג מנצח, יש לו מגוון אפליקציות, ממשק ידידותי, מערך שלם של מוצרים נלווים ועיצוב דקיק ויפה.

סמסונג K6000 - תמונה מוצלחת וממשק ידידותי

ציון: 9.5

עיצוב: ה-K6000 היא טלוויזיה שנראית נהדר. היא אומנם עשויה פלסטיק, אבל הוא מגיע במראה של מתכת מוברשת, השומרת על המראה הייחודי הזה גם בגב הטלוויזיה. הרגלית עשויה גם היא מפלסטיק אבל בצבע כסוף מבריק. ה-K6000 דקה מאוד, היא נראית כמו הגרסה הרזה של המקבילה מבית LG. העובי שלה עומד על רק 5.5 ס"מ.

אין תמונה
טלוויזיות לא יקרות

תמונה וסאונד: ה-K6000 תומכת ברזולוציית Full HD. התמונה נעימה לעין, לא מאורת יותר מדי והפרטים ברורים ולא מטושטשים. סמסונג מדרגת את את מנגנון החלקת התמונה (HZ), המעבד והפנל בנתון בשם PQI. הדגם הזה מגיע בדירוג 400 PQI. מסכים זולים יותר של החברה קיבלו דירוג של 100PQI בעוד שמסכים יקרים יותר הם בעלי ציון 1600 PQI וגם יותר. הדגם הזה מוגדר כסדרה 6 והוא נמצא בסופו של דבר, במקום טוב באמצע בתוך מגווני מסכי סמסונג. אהבנו את הסאונד שה-K6000 מוציאה, הצליל ברור ומספיק חזק, כך שהוא מאפשר ליהנות מהסרטים בהם צופים, גם ללא חיבור אביזרי אודיו נוספים.

ממשק: סמסונג שילבה במסך את הממשק שלה - Eden, היושב על מערכת ההפעלה טייזן. טייזן היא גם מערכת ההפעלה בשעונים החכמים ובסמארטפונים בודדים שסמסונג מייצרת. הממשק החדש של החברה מציע תפריט המוצג לרוחב המסך בחלק התחתון שלו. יש כאן גישה מהירה לאפליקציות מעודפות וגישה להגדרות חשובות כמו סאונד, תמונה ושינוי המקור (Source). הממשק מגוייר לעברית ומאפשר גישה מהירה לכל היכולות החשובות. המסך כולל חיבור אינטרנט קווי ו-WiFi.

אפליקציות: משתמשי סמסונג מקבלים כאן את אפליקציית נטפליקס, SmartVOD, האזנה למוזיקה מ-eco99fm, וגם Plex, שירות משחקי האונליין GameFly ויו טיוב. חלק מהאפליקציות יודעות לנצל טוב יותר את הממשק של סמסונג, כך שבזמן שעוברים על נטפליקס או יו טיוב עם השלט, אפשר לראות המלצות שונות על תוכן לצפייה, מבלי להיכנס לתוך האפליקציה. אין בעיה לצפות בתוכן וידיאו מהאינטרנט, כולל תרגום בעברית (SRT). בניגוד לסוני, בסמסונג הטלוויזיה זוכרת את הנקודה האחרונה שהסרט עצר בה.

חיבורים: 3 כניסות HDMI ו-2 כניסות USB.

בשורה התחתונה, אהבנו מאוד את ה-K6000, הן מבחינת התמונה והסאונד והן מבחינת הממשק.

סוני WD65 - דקיקה ומעוצבת

ציון: 9

עיצוב: המסכים של סוני נראים ברוב המקרים מצוין וגם ה-WD65 לא שונה בכך, למרות שהוא לא שייך לסדרות היוקרתיות של החברה. זהו מסך דקיק - 6.6 ס"מ עם בליטה קלה מאחורה. בשביל לשמור על המראה הדקיק, סוני הוציאה את השנאי מחוץ למסך. המסך הזה נראה טוב בסלון, במיוחד בזכות הרגלית המיוחדת שלו. מדובר ברגלית במבנה משולש, המקבלת נוכחות גבוהה מאוד, אבל נותנת למסך מראה אלגנטי, בתנאי שהוא מונח על מזנון.

אין תמונה
טלוויזיות לא יקרות

תמונה וסאונד: ה-WD65 תומך ברזולוציית Full HD והוא כולל את מנגנון החלקת התמונה MotionFlow 200HZ, המיועד לספק תמונה יציבה ללא ריצודים. המנגנון הזה עובד, אבל גם פוגע מעט ברמת הפרטים. התמונה עצמה נעימה מאוד לעין, לא מאורת מדי וגם לא חשוכה. הסאונד גם מספק ביצועים טובים, שומעים את הדמויות מדברות באופן ברור והצליל חזק.

ממשק: זהו אומנם מסך חכם של סוני, אבל הוא לא כולל את מערכת ההפעלה אנדרואיד TV. זו קיימת במסכים היקרים יותר של החברה. כאן מקבלים מערכת חכמה מינימלית של סוני, אשר קיבלה גיור לעברית. עדיין מדובר במסך הכולל חיבור אינטרנט קווי ו-WiFi, הזרמת תוכן מהסמארטפון בחיבור אלחוטי ואפליקציות.

אפליקציות: אפליקציות רבות לא תמצאו במסך הזה. האפליקציה החשובה ביותר כאן היא נטפליקס, אשר קיבלה גם כפתור יעודי בשלט הרחוק (נטפליקס כבר מציעה מספר גדול של תכנים עם תרגום לעברית). בנוסף, אנחנו מוצאים כאן אפליקציית יו טיוב ואת חנות האפליקציות של אופרה, אשר קשה להגיד שהיא מציעה תוכן מספיק מעניין לקהל המקומי. אין כאן דפדפן אינטרנט. המסך תומך בהצגת תוכן וידיאו שהורד מהאינטרנט וגם בקבצי תרגום בעברית - SRT. הדבר המרגיז, בכל פעם שנכנסים לקובץ וידיאו, צריך לבחור מחדש את פונט התרגום באמצעות כפתור יעודי בשלט. בנוסף, אם יצאתם מהסרט באמצע, שתחזרו אליו, הוא יתחיל מהתחלה ולא מהנקודה האחרונה.

חיבורים: מספר חיבורי ה-HDMI מינימלי, יש כאן רק 2 כניסות מהסוג הזה. בנוסף 2 כניסות USB וחיבור סקארט - כן! הדבר המלבני הזה עוד קיים אם יש לכם איזה דיוידי ישן!.

בשורה התחתונה, סוני מציעה טלוויזיה עם תמונה טובה, סאונד ברור ומספר יכולות חכמות.

LG - LH60 - ממשק ידידותי עם אפליקציות

ציון: 8.5

עיצוב: ה-LH60 מגיעה בעיצוב אלגנטי, היא גם עשויה מפלסטיק מוברש דמוי מתכת. יש לה שתי רגליות הממוקמות בצדדים הקיצוניים של המסך. הרגליות פרוסות לצדדים והן חושפות עוד יותר את הצופים למראה המסך. מה שפחות אהבנו זה העובי של הטלוויזיה. מדובר במסך עבה יותר מזה של המתחרים - 7.9 ס"מ.

אין תמונה
טלוויזיות לא יקרות

תמונה וסאונד: גם ב-LG הרזולוציה עומדת על Full HD. הטלוויזיה כוללת מנגנונים להפחתת הרעש בתמונה ולהגברת הצבעים הדינמיים. התמונה שה-LH60 מספקת טובה, חלקה כאשר היא עומדת בגאווה מול המתחרים. מה שהפריע לנו שהתמונה לא מקבל מספיק תאורה. בהשוואה לטלוויזיות המתחרות, חלקים מסוימים בתמונה היו לפעמים חשוכים ולא מספיק חדים. הסאונד היה ברור וחזק.

ממשק: LG ערכה מקצה שיפורים בסדרת הטלוויזיות החכמות שלה לשנת 2016. ההפעלה של הטלוויזיה מהירה - בערך שנייה וחצי והמסך דולק. LG גם שדרגה את מערכת ההפעלה שלה ל-WebOS 3.0. הממשק מגוייר לעברית והוא כולל מעיין סרגל הבנוי בצורה אלכסונית, עליו מופיעים האייקונים של כל האפליקציות והשירותים הקיימים. קל לתפעל את הממשק ולהבין את ההיגיון. אהבנו גם את החיבור הקל לסמארטפון (Magic Connection), המאפשר להציג אפליקציות הקיימות בסמארטפון ישירות על המסך הגדול (באמצעות הקרנה שלהם), להציג תמונות וסרטונים מהסמארטפון וגם לקבל חיווי על הודעות על מסך הטלוויזיה.

אפליקציות: מערכת ההפעלה WebOS מציעה למשתמשים שלה מספר אפליקציות מעניינות, שהופכות את השימוש בטלוויזיה למועילה. יש כאן נטפליקס, סלקום TV (בגרסה שלא התעדכנה כבר שנה ומציעה יכולות נכות לעומת הגרסה הקיימת בטאבלטים), Plex (אפליקציה לצפייה בתוכן מהמחשב) ו-smartVOD. אין בעיה לצפות בתוכן וידיאו מהאינטרנט, כולל תרגום בעברית ב-LH60. בניגוד לסוני, ב-LG הטלוויזיה זוכרת את הנקודה האחרונה שהסרט עצר בה.

חיבורים: 3 כניסות HDMI ו-2 כניסות USB.

בשורה התחתונה, ה-LH60 הוא אומנם לא המסך הדק ביותר, אבל הוא מציע ממשק ידידותי עם מגוון אפליקציות ותמונה טובה.

עדיף זול? נרגיש בהבדל?

אז מה ההבדל בין אלה לבין המסכים היקרים יותר?  ראשית: איכות התמונה, השחור בטלוויזיות הזולות פחות עמוק, החדות פחות גבוהה והצבעים טיפה פחות עשירים. את ההבדלים האלו יראו בעיקר צופים מקצועיים יותר.

טלוויזיות לא יקרות (צילום: צחי הופמן  , NEXTER)
טלוויזיות לא יקרות | צילום: צחי הופמן , NEXTER

הבדל נוסף באיכות התמונה הוא ברזולוציה. המסכים שנבדקו כאן הם ממהדורת 2016, אבל הם תומכים רק ברזולוציית Full HD ולא 4K. רזולוציית 4K הפכה לפופולארית מאוד אצל משתמשי שירות נטפליקס והיא תגיע בהמשך גם לחברת הלוויין yes והוט. ההבדל בין תמונה ב-4K ל-Full HD הוא משמעותי, כאשר מי שמתעקש למצוא מסך מהסוג הזה במחיר נמוך, יכול למצוא אותו בדגמים של שנת 2015.

בנוסף, במסכים הזולים המעבדים חלשים יותר וניתן להרגיש שהטעינה של אפליקציות או תוכן מבחוץ (למשל נטפליקס) איטי יותר.