כתבה זו התפרסמה במקור באתר gadgetim.co.il
ה-i7 של סמסונג היא לא המצלמה הראשונה שמסוגלת לנגן וידאו ומוזיקה, או לחלופין לא נגן המוזיקה והוידאו הראשון שמסוגל לצלם. במקרה הזה, מציגה ה-i7 בעיית זהות חיובית: היא מסוגלת לעשות את כל מה שהיא מבטיחה, מבלי להיכשל. ה-i7 ההותירה עלינו רושם חיובי בכל התחומים, אם כי כצפוי, גם כאן תמצאו כמה פינות חדות.
עיצוב ה-i7 מסוגנן, אבל לא תמיד מובן. מדובר במצלמה כבדה למדי ואף גדולה ביחס למתחרותיה, בגלל מעטה המתכת העבה והיציב. גם הציר סביבו סובב המסך עבה וחזק במיוחד, וה-i7 משוריינת בכבדות מכל הכיוונים. מסך המגע הגדול שבחלקה האחורי (או הקדמי?) שקוע מספיק בתוך מסגרת המתכת שסביבו, כדי לספק לו הגנה. כל הכפתורים ובמיוחד הציר ושלושת מהלכיו מספקים תחושה יציבה מאין כמוה, שהופכת את ה-i7 למצטיינת בתחום זה.
המסך המסתובב ב-i7 אולי נראה נהדר, אבל לא עונה על אף צורך. הרעיון הוא שבמקום להשתמש במתג, תוכלו לשנות את מצב המצלמה ולהחליף בין נגן מוזיקה, וידאו וצילום באמצעות סיבוב המסך. סמסונג יכלה למצוא פטנט מתוחכם יותר, אבל אין ספק שהתוצאה מסובבת ראשים. המסך עצמו הוא מסך גדול עם אלכסון באורך 3 אינצ', המכוסה בשכבת זיהוי מגע עשויה פלסטיק. השכבה הנוספת גורעת מאיכות המסך, שממילא אינו בהיר או עשיר במיוחד. למרות זאת, הנתונים של המסך מספקים, והוא עונה על כל הדרישות.
הממשק ב-i7 הוא אחד היתרונות הגדולים שלה. מסך המגע והאנימציות החביבות מעניקות ערך מוסף ל-i7, וכל פונקציה מוסברת על ידי סמל רלוונטי. העובדה שתוכלו ללחוץ על כל דבר שתרצו לשנות הופכת את השימוש ב-i7 לחוויה.
בתור נגן מוזיקה, ה-i7 מבצעת את תפקידה ולא יותר. תוכלו לבחור רקע לנגן, לשלוט בו בעזרת מסך המגע ולהשתמש בפונקציות הבסיסיות ביותר. הרמקול המובנה חלש וצורם מכדי להיות שימושי, אבל האיכות באוזניות טובה וגם הווליום חזק. בתור נגן וידאו ה-i7 מצטיינת, בזכות המסך הענק שלה והמעבד המהיר. הבעיה היא שלפני שתעבירו למצלמה את הסרטים שלכם, תצטרכו להמיר אותם בעזרת תוכנה מצורפת. סמסונג החליטה להפריד בין הסרטונים שצילמתם לבין אלו שהעברתם מהמחשב, וכך תצטרכו לשנות את מצב המצלמה כדי לצפות בסרטים שונים.
בתור מצלמה, ה-i7 משרתת כראוי את מטרתה. היא מפיקה תמונות 7 מגהפיקסל עשירות, הפוקוס מהיר ומדויק ומצבי הצילום השונים יקלו על ההתמצאות. החדות יכלה להיות טובה יותר, אבל זו בעיה שניתן לתקן בקלות מאוחר יותר במחשב ואפילו בעזרת התפריטים. מצב שימושי במיוחד ב-i7 הוא מצב הסופר-מאקרו, בעזרתו תוכלו לצלם תמונות תקריב ממרחק של פחות מסנטימטר אחד. ה-i7 מבטיחה ומקיימת, והתמונות שתקבלו במצב זה ישאירו אתכם פעורי פה. הזום האופטי קצר במונחי סוף 2007, רק X3. הפלאש, לעומת זאת, חזק מספיק ומקיים את ההבטחה של סמסונג להאיר עצמים בטווח של 1.5 מטרים באור חזק ואחיד. עריכת התמונה ב-i7 מגוונת, ותוכלו אפילו לקשקש על התמונה עצמה בעזרת מסך המגע. תוכלו ליצור תמונות קומיקס, להוסיף חתימות ומסגרות שונות ולתקן את הפרמטרים השונים. כפתור זיהוי הפרצופים יסמן עבורכם ריבוע על כל פרצוף שמופיע בתמונה, והוא אמור לעזור למצלמה להתמקד בפרצופים. הפוקוס של ה-i7 טוב ממילא, ולכן למצב זה אין ערך מוסף רב.
ה-i7 של סמסונג שוברת את הסטיגמה על מכשירי All-in-One. היא סבירה בתור נגן מוזיקה, טובה בתור נגן וידאו וטובה גם בתור מצלמה. היא אמנם כבדה ומשוריינת, אבל אם תסחבו בזכותה מכשיר אחד במקום שלושה, כנראה שהרווחתם. ב-i7 משולבים גם פיצ'רים מיותרים כמו מדריך טיולים וקורא טקסטים (באנגלית בלבד), אבל אחרי הכל, מדובר במצלמה שמצדיקה את מחירה (1699 שקלים בזאפ) אם אתם מעוניינים בתכונות הנלוות שהיא מציעה.
מצב S-Macro: זום מלא