בימים אלה מתנהל מאבק איתנים מאחורי הקלעים של חוק ההסדרים. גורמים בעלי עניין כלכלי ופוליטי נאבקים נגד סעיפים שונים בחוק, אשר עשויים לפגוע בהם. בין היתר, מופעל לחץ גדול להוציא מהחוק את הסעיף שנוגע למיסוי חברי קיבוצים ואת הסעיף שנוגע למיסוי בעלי דירה שלישית ויותר. אבל יותר משני אלה, המערכת הפוליטית גועשת סביב סעיף אחד בחוק ההסדרים - סעיף התשתיות בפרק התקשורת. מה כל כך מיוחד בסעיף הזה ומדוע דווקא הוא מפעיל את הפוליטיקאים?
סעיף התשתיות בחוק ההסדרים, המכונה גם סעיף הבזק בחוק ההסדרים, הוא סעיף קצר ופשוט. הוא קובע שחברות תקשורת (ובראשן בזק) יהיו חייבות לפתוח את התשתיות שלהן למתחרות - מה שמכונה עיקרון ההדדיות. מטרת החוק היא להקל על חברות מחוסרות תשתית, כמו פרטנר וסלקום, לפרוש סיבים אופטיים באדמה ללא צורך לקבל היתר חפירה, וללא צורך לחפור בפועל.
הדבר הגיוני ויעיל כלכלית, וחשוב לציין שבזק מקבלת תשלום ראוי על כל ק"מ סיב שעובר דרך הצינורות שלה (המונח המקצועי: קנים). סעיף הבזק בחוק ההסדרים יכול להקל על פרישת תשתיות גם לגבי HOT וגם לגבי חברת הסיבים IBC, שבימים אלו מנסה לקום מן העפר.
סעיף התשתיות בחוק ההסדרים יוביל להאצת ההשקעה בתשתיות בישראל, להגברת התחרות בענף הדואופוליסטי (ענף התשתיות נשלט על ידי בזק ו-HOT), ולבסוף - להגדלת היצע השירותים (שירותי טלוויזיה על גבי רשת האינטרנט וגלישה מהירה יותר) ואף להורדת מחירים.
בדברי ההסבר לחוק נכתב: "בשוק התקשורת הנייחת בישראל פועל דואופול המחזיק ומפעיל תשתית קווית: בזק, הפועלת באמצעות חברת בזק קווי, וחברת HOT תקשורת. היותן של בזק ו-HOT דואופול במגזר התשתית הנייחת מאפשר להן להציג נתונים עסקיים בעלי רווחיות חריגה במגזר זה. היעדר תחרות בשוק מספק תמריץ שלילי להשקעות. במדד אקמאי לבחינת מהירויות הגלישה, מדורגת ישראל במקום 28 בלבד, עם מהירות גלישה ממוצעת של 11.6 מגה ביט לשנייה, הרחק מהמדינות המובילות" (מאז ניסוח החוק השתפר מעט המצב, וכעת ישראל במקום ה-28 עם מהירות ממוצעת של 13.5 מגה-ביט לשנייה).
מדוע נחוץ סעיף התשתיות?
כבר באוגוסט 2015 יצאה לדרך רפורמה (המכונה גם "רפורמת השוק הסיטוני") שקבעה כי תשתיות בזק ייפתחו למתחרות שיוכלו להשחיל סיבים דרך הקנים שלה. ההצדקה לרפורמה היא שממילא הקנים של בזק, שמגיעים לכל נקודה בישראל, נפרשו בתקופה שבה היתה חברה ממשלתית. הרפורמה יצאה לדרך אחרי עבודת מטה של כחמש שנים, שכללה את המלצות ועדת חייק בנוגע לתחרות בשוק הנייח, תמחור כלכלי של חברת פרונטייר, המייעצת למשרד התקשורת, וניסוח "תיק שירות" מפורט שמגדיר באופן מדויק את הכללים התפעוליים לרפורמה.
אלא שהרפורמה לא היתה "תפורה" עד הסוף. בזק נתלתה בניסוח המילולי של החוק ומצאה בו זיזים להיתלות בהם - תירוצים משפטיים המקנים לה את האפשרות לסרב לחברות להשתמש בתשתיות שלה. בזק החליטה על דעת עצמה מה מתאים לה לעשות, ואף שחברות הסלולר הגישו עשרות בקשות לפרישת סיבים דרך קנים של בזק - החברה סירבה שוב ושוב. משרד התקשורת עמד מנגד ואיפשר לבזק לעשות דין לעצמה, מבלי לפקח על הרפורמה שלו עצמו. בכדי לחלץ את הרפורמה מהבוץ ולקבוע מסמרות משפטיות שלא יותירו מקום לספק, קם חוק ההסדרים. סעיף התשתיות בחוק בסך הכל מגדיר היטב את הרפורמה - את המותר והאסור.
חוק ההסדרים בסך הכל נועד לתת רוח גבית לרפורמות תקועות. במקרה הזה - רפורמה שמשרד התקשורת כבר נתן עליה את ברכתו. באתר הכנסת מוסבר לגבי חוק ההסדרים שהוא "מכשיר שלטוני ייחודי המאפשר לממשלה ליזום חקיקה ולהשלים פעולות חקיקה כדי להתגבר על מכשולים פרלמנטריים מתוך הסתמכות על הרוב הקואליציוני". סעיף התקשורת בחוק ההסדרים אינו ממציא במקרה הזה את הגלגל מחדש, אלא רק מסייע לקדם מדיניות קיימת.
מי תומך בסעיף התשתיות בחוק ההסדרים?
מי שמקדם את סעיף התשתיות בחוק ההסדרים הוא אגף התקציבים במשרד האוצר, האמון על ניסוח החוק. תומכות נלהבות בו הן חברות הסלולר, סלקום ופרטנר. שתיהן אף שיגרו החודש מכתבים בנושא למחוקקים. שתי החברות רואות הזדמנות גדולה בפרישת תשתיות סיבים בעלות נמוכה יותר. חברות נוספות שעשויות ליהנות מסעיף התשתיות בחוק ההסדרים הן HOT ו-IBC, אך הן שומרות על שקט יחסי. HOT כנראה לא רוצה לעצבן את משרד התקשורת בגלל אינטרס שלה בחזית אחרת (המאבק נגד חובת הפרישה האוניברסלית) ו-IBC נמצאת בתהליכי מכירה.
מי מתנגד לסעיף התשתיות בחוק ההסדרים?
מבין החברות העסקיות, בזק כמובן מתנגדת לרפורמה שעשויה לשבור את המונופול שלה בתחום תשתית האינטרנט והטלפוניה, ותקל על מתחרותיה. בזק מעולם לא אהבה את הרפורמה וסירבה לשתף עמה פעולה.
בממשלה, בראש מחנה המתנגדים ניצב מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר. פילבר לא טרח מעולם לאכוף את הרפורמה ולוודא את פעילותה, אף שהוא זה שחתם עליה ושיגר הודעת יחסי ציבור נלהבת על אודותיה באוגוסט 2015. גם כעת, פילבר נלחם נגד חיוב פתיחת התשתיות של בזק למתחרות. פילבר מציג תוכנית אחרת, שכוללת פתיחה של התשתיות העיליות של חברת החשמל לתחרות.
אלא שהתוכנית החליפית של פילבר לוקה בכמה חוסרים: ראשית, היא מעולם לא קיבלה ביטוי בכתב. שנית, היא אינה מגובה בשום עבודת מטה, עבודה כלכלית, הצדקה משפטית או תיק שירות. בשלב זה היא רעיון לא בשל בראשו של המנכ"ל ותו לו. שלישית, אם התוכנית של פילבר תצא לדרך, IBC תאבד את הגישה הבלעדית לרשת החשמל, והחברה לא תקום לעולם.
מתנגד נוסף לחוק הוא יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין. מתוקף תפקידו, אדלשטיין טוען כי חוק ההסדרים רחב מדי ויש לצמצם את תכולתו, לכן, לדבריו, יש להוציא את סעיף הבזק מהחוק. זו טענה חלשה - חוק ההסדרים מתפרש על 122 עמודים, ואילו סעיף התשתיות כולו מנוסח ב-84 מילה. האם הסרת סעיף ספציפי מפרק אחד בחוק ההסדרים היא מה שתהפוך את החוק לסביר בהיקפו?
מתנגדים נוספים לסעיף התשתיות בחוק ההסדרים הם אנשי הליכוד: השר לענייני בזק במשרד ראש הממשלה, צחי הנגבי, וח"כ יואב קיש. קיש הודיע בשבוע שעבר כי הוא יבקש להוציא את הסעיף מחוק ההסדרים מכיוון שפילבר מעוניין בכך. ואולם, פילבר כמנכ"ל משרד מחויב לבצע את החלטת הממשלה בעניין ולא לפעול כנגדה.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהוא גם שר התקשורת, מקורב לשאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק, ובשל כך מנוע מלטפל בנושא. אתר "וואלה" שבבעלות אלוביץ' מעניק לנתניהו ומשפחתו סיקור אוהד.
מה עוד כולל פרק התקשורת בחוק ההסדרים?
מלבד סעיף התשתיות בחוק ההסדרים, פרק התקשורת כולל שתי רפורמות חשובות הנוגעות לענף השידורים: קביעה כי ערוצי עידן פלוס ישודרו גם דרך רשת האינטרנט, לטובת הקלה על חברות טלוויזיה, הנשענות כיום על מערך השידורים עידן+, שסובל מבעיות קליטה. הרפורמה השנייה מתייחסת לחובת מכירה של תוכן טלוויזיוני זר לכל הפלטפורמות, כדי להימנע מכך ששידורי ספורט ירוכזו בידי חברה אחת.
האם יש תקדים לשימוש כזה בחוק ההסדרים?
בהחלט. למעשה, קשה לחשוב על שוק שבו קוּדמו יותר רפורמות באמצעות חוק ההסדרים מאשר שוק התקשורת. בסוף שנות ה-90 נכנסה yes לתחרות בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית באמצעות חוק ההסדרים. בשנת 2002 החל לפעול בישראל הערוץ המסחרי השני - ערוץ 10 - גם הוא באמצעות חוק ההסדרים. חלק גדול מ"רפורמות כחלון", שסללו את הדרך לתחרות בשוק הסלולר, עברו באמצעות חוק ההסדרים. וניתן למנות גם את ביטול קנסות היציאה בסלולר, הגדרת החובה לארח מפעילת סלולר וירטואלי והרפורמה המכונה "נדידה פנים ארצית", שאיפשרה לגולן טלקום ו-HOT מובייל להיכנס לשוק עוד לפני השלמת פרישת האנטנות.
84 מילות המריבה
סעיף התקשורת בחוק ההסדרים: "מוצע לאפשר לכל בעלי הרישיונות לפרישת תשתית, הן בעלי חובת פרישה אוניברסלית (בעלי רישיון כללי) והן אלה שאינם בעלי חובת פרישה אוניברסלית (בעלי רישיון ייחודי), לעשות שימוש האחד בתשתיות הפסיביות של השני לצורך ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק על פי רישיונם, לכל שימוש שהוא. לעניין זה, 'תשתית פסיבית' מתייחסת לקנים (צינורות פלסטיק), תת קנים, גובים, קופסאות ועמודים. מתן אפשרות לשימוש הדדי תאפשר שימוש מיטבי בתשתיות החפורות והעיליות הקיימות, לשם שדרוג תשתיות התקשורת בישראל, ולפיתוח התחרות בשוק, בדגש על שוק התשתית הנייחת".
"המשרד דוגל בעידוד החברות לא לסמוך על רשת אחת של בזק"
"יש לפתוח לשימוש חברות התשתית בשוק התקשורת את כל התשתיות, ובראשן בזק, באופן רחב וכולל" - זו עמדתו של מנכ"ל המשרד, שלמה פילבר. "המשרד מתנגד לחקיקה חלקית של הסדר שכבר קיים בתקנות, שישחזר את טעויות העבר בכך שיחזק את מונופול בזק בשוק, במקום לייצר תנאי תחרות ואי-תלות אמיתיים. עמדת המשרד פשוטה וחדה - הדדיות בשימוש בתשתיות פירושה חובה על כל שלוש חברות התשתית להשתתף בפיתוח תשתיות התקשורת באופן הבא:
"א. ההסדר הקיים כיום, המחייב את בזק לאפשר לחברות חסרות תשתית (סלקום ופרטנר) לעשות שימוש בתשתיות שלה, יורחב גם לשימוש החברות בעלות התשתית (HOT ו-IBC), כפי שמוצע בחוק, בכפוף להוספת הסעיפים הבאים לחוק:
"ב. IBC תעמיד את רשת החשמל הארצית - שהיא משאב לאומי שנבנה בכספי משלם המסים, גם לחברות תקשורת אחרות - כגון HOT (סביר שבזק לא תזדקק להשתמש בכך). ייקבעו הגנות ינוקא ל-IBC בערים שבהן כבר החלה לפרוש סיבים אופטיים, ושבהן היא עתידה לפרוש סיבים נוספים בשנתיים הקרובות. ביתר חלקי ישראל יתאפשר מיידית ל-HOT, סלקום ופרטנר לפרישת סיבים על גבי רשת החשמל, באופן שימנע תלות בלעדית בבזק. (עמדת האוצר להעניק בלעדיות על משאב ציבורי לאומי לחברה פרטית אחת, שמצהירה כי אין לה יכולת או כוונה להשתמש ברובו בשנים הקרובות, תמוהה ומייצרת עיוות וחוסר יעילות משקית).
"ג. לחוק יתווסף תיקון שיאפשר לחברות חסרות תשתית (סלקום ופרטנר למשל) זכות מעבר בתשתיות עירוניות תת-קרקעיות זמינות כגון: מובילי מים ישנים שאינם בשימוש ונמצאים בבעלות תאגידי המים וצנרות שמניחות כיום חברות הובלת הגז.
"ד. חברות תקשורת חסרות תשתית (כגון סלקום ופרטנר) יקבלו גם זכות מעבר להנחת סיבים אופטיים לצדי כבישים עירוניים או במדרכות, בשיטת חריצה וכיסוי (השיטה שבה HOT הניחה את התשתית שלה לפני יותר מעשור).
"מהלך חקיקה כולל כזה הוא רפורמה אמיתית והוא מתאים לחוק ההסדרים - המאפשר תיקוני חקיקה עקיפים גם בחוקים שאינם באחריות שר התקשורת. כמו כן, הוא יאפשר ניצול אופטימלי ויעיל של כלל זכויות הדרך והתשתיות לטובת כלל חברות התקשורת באופן שוויוני ובהדדיות אמיתית.
"הצעת האוצר הנוכחית, שלה התנגד משרד התקשורת, מציעה לפתוח רק תשתית אחת (בזק) מבין כל התשתיות, וחוזרת על הטעות שנעשתה בשוק הסיטוני. גם שם הוא חל על בזק בלבד (ולא על HOT במקביל), וגרם בתוך כשנה וחצי להגדלת נתח השוק של בזק בשוק הקווי - במקום ההפך.
"המשרד דוגל בעידוד החברות להשקיע בעצמן ברשתות, ולא להסתמך על רשת אחת של בזק. בישראל קיימות שתי חברות תשתית תקשורת נוספות, החייבות בפרישה כלל ארצית. רק תמרוץ מאוזן שיחול על שלושתן יביא לתחרות וחלוקת נתחי שוק נכונה.
"לצערנו, פקידי האוצר סירבו בשנה האחרונה לדון עם המשרד ברפורמה רחבה כזו, והעדיפו לכפות על המשרד תיקון חקיקה מיותר ומזיק, שאותו יזמו ללא שיתוף משרד התקשורת. המשרד התנגד למהלך טרם אישורו בממשלה, ובהמשך סוכם כי כל המשך החקיקה ייעשה "בתיאום בין המשרדים". משרד התקשורת משוכנע כי חברי כנסת רציניים לא יסכימו להעביר את החוק הנוכחי באופן חלקי, המזיק לשוק התשתיות יותר מאשר פותח אותן לתחרות.
"כל ניסיון של התקשורת לתלות את התנגדות המשרד בניסיונות להיטיב עם בזק, מקורם במקרה הטוב בבורות וחוסר היכרות עם תהליכי השוק, ובמקרה הרע, בעירוב שיקולים זרים ולא עניניים".
עוד ב-TheMarker:
סלקום ופרטנר תובעות את בזק על אפליית הלקוחות שלהן
יואב קיש: נבטל את הרפורמה בבזק והמס על דירה שלישית