י', תושב צפון הארץ המחזיק בבעלותו חברה המתמחה בתחום החשמל והאלקטרוניקה, היה לקוח של חברת בזק, אשר סיפקה לו תשתיות גישה לאינטרנט וקו טלפון ביתי. לפני כשנתיים וחצי, החליט י' להתנתק משירותי החברה. הוא פנה לבזק, כמקובל, וזו ניתקה לבקשתו את קו הטלפון בביתו. החברה אף ביקשה ממנו לעדכן בעניין את חברת הבת שלה, בזק בינלאומי, שאחראית על שירותי האינטרנט שקיבל.
י' התקשר לחברת בזק בינלאומי והודיע על החלטתו להתנתק משירותי האינטרנט שלה, אבל לתדהמתו הוא הועבר מפקיד אחד לשני ואחר כך למחלקת שימור לקוחות בניסיון להשאירו בחברה. י' התעקש על ניתוק עד שנציג שירות לקוחות בחברה דרש ממנו לשלוח לו בפקס צילום של תעודת זהות.
י', שלח צילום של תעודת הזהות שלו ואף שיגר ליתר ביטחון מייל שבו הודיע לחברה על התנתקותו מהשירות שלה, כדי שלא תטריד אותו יותר. הוא לא סמך על כך ואף דאג להתקשר שוב לחברה, לוודא שהוא אכן הוא נותק. מה היתה רבה תדהמתו כשכעבור שבועיים קיבל מכתב מהחברה, לפיו הוא עדיין לקוח שלה ונדרש ליצור קשר עם נציגיה ולעדכן את אמצעי התשלום שלו. כמה ימים לאחר מכן הוא קיבל מכתב לפיו עליו להסדיר את יתרת חובו לחברה.
י' פנה שוב ושוב לחברה באמצעות מכתב, פקס ושיגור מייל שבו ביקש לבטל את החיובים, מאחר והוא התנתק משירות האינטרנט חודש לפני כן. בבזק בינלאומי התעלמו מכל פניותיו של י' אך המשיכו לשגר לו פניות הפוכות ואף שלחו לו מכתב התראה מעו"ד, לפיו עליו לשלם את יתרת חובו בסכום של 810 שקל - אחרת יינקטו נגדו אמצעים משפטיים.
י' לא נשבר ופנה שוב ושוב לחברה בניסיון להעמיד אותם על טעותם, להסביר שהוא לא חייב אגורה ושלמעשה הוא התנתק ממנה כמה שבועות לפני כן. פניותיו נפלו על אוזניים אטומות. החברה התעקשה שהוא חייב לשלם את חובו.
בלית ברירה, שילם י' את "חובו", מחשש שהחברה תעקל את חשבון הבנק שלו ותמנע ממנו לצאת מהארץ. במקביל, החליט להגיש נגדה תביעה אזרחית בסכום של 50 אלף שקל לבית המשפט השלום בקריות. בכתב התביעה טען י' כי מעשיה של החברה גרמו לו לעוגמת נפש רבה והביאו אותו לשלם חוב שלא היה חייב לה כלל. הוא אף צירף לכתב התביעה את כל המכתבים, המיילים והפקסים ששלח לה.
החברה הגישה כתב הגנה ובו טענה, באופן לאקוני, כי לקוח חברה המשלם את חשבונו צריך להזדהות בתעודת זהות או בארבע ספרות של כרטיס אשראי כדי שפנייתו תטופל, וכי התובע לא התנהל לפי הכללים הללו של החברה. לדבריה, מאחר וזהותו של י' לא אומתה בהתאם להנחיות ולכללים שלה, היא המשיכה לספק לו שירות אינטרנט.
הרשם נדים מורני ציין בפסק הדין כי י' הודיע לחברה על בקשתו להתנתק משירותיה ואף שיגר לה מכתבים, מייל ופקס, אך חרף זאת היא לא ניתקה אותו.
"מהשתלשלות העניינים כפי שהובאו לעיל, ניתן ללמוד על חוסר תום ליבה של הנתבעת, אשר ביקשה לשמר את התובע כלקוח שלה, אשר הביע נחרצות במספר הזדמנויות שהוא מעוניין להתנתק מהשירות של הנתבעת ואף ביקש להפסיק להטריד אותו", ציין הרשם. "הנתבעת הרחיקה לכת עת העבירה את העניין לטיפול משפטי ביודעה שכל החוב נוצר לאחר שהוא פנה לראשונה וביקש להתנתק משירותיה. כנראה שהנתבעת סברה שהאדם הפשוט לא יוכל להתמודד מולה - והיא טעתה בכך".
הרשם קבע כי החברה תפצה את י' בסכום של 13 אלף שקל כולל הוצאות משפט.