המסחר המקוון הבינלאומי נושא בחובו הבטחה גדולה – להוריד את יוקר המחיה בישראל. אלא שהמזמין מוצר מחו"ל עשוי (ואף צפוי) לעבור מסכת תלאות, הקשורות כולן בהתנהלות הביורוקרטית של מוסדות המדינה.

המשוכה הראשונה, שכבר רבות דובר בה, היא דואר ישראל והעיכובים בהגעת מוצרים ובמסירתם בסניפים. המשוכה השנייה היא בדיקות ותשלומי המכס. המשוכה השלישית, שגם בה דובר לא מעט, היא מכון התקנים הישראלי, ואילו המשוכה הרביעית, המוכרת פחות, היא משרד התקשורת.

על פי החוק, כל מוצר שמגיע מחו"ל ומכיל רכיב תקשורת רדיו, צריך לקבל אישור ממשרד התקשורת (המכונה "אישור תקשורת") לפני שחרורו ללקוח. אין חובה להוציא אישור כזה לטלפונים, אבל האישור הזה נדרש אם רוכשים ראוטר אלחוטי, רחפן, סטרימר (מזרימדיה), מכונית המופעלת בשלט ועוד שלל מוצרים אלחוטיים. בקשת האישור צריכה להישלח ל"ממונה על אישורים לציוד תקשורת אלחוטי" באגף ניהול ספקטרום ורישוי תדרים במשרד התקשורת.

אלא שכאן מתחילת הצרות, כפי שגילתה האזרחית חנה בית הלחמי. ב-23 בפברואר הזמינה בית הלחמי סטרימר – מכשיר להזרמת תכנים מהמחשב לטלוויזיה בסלון. המוצר, ממותג Beelink, נרכש מאתר סחר סיני במחיר של 80 דולר, ועוד 6.9 דולרים עבור המשלוח. הסטרימר הגיע לישראל די מהר, ב-12 במארס – אבל כאן התחילו הצרות שלה.

בפוסט שהעלתה בפייסבוק בחודש שעבר כתבה בית הלחמי: "אז מסתבר שכדי לשחרר סטרימר ביתי קטן אני צריכה למלא טפסים שמתקרבים בספציפיות שלהם לתחקיר ביטחוני של השב"כ. חתמתי שאין בכוונתי להכניס את הסטרימר לרשות הפלסטינית, אלא אם אקבל אישור מיוחד מקמ"ט תקשורת במינהל האזרחי איו"ש, שאני מודעת שאם אעבור על הכללים איענש על פי דין, שאני לא מתכוונת לערוך ניסויים במכשיר, והמכשיר לא הוזמן לצורכי צה"ל או המשטרה. ממש פאן לחיות כאן. משרד התקשורת מקבל אגב רק פקסים. בטרטור הציבור הם מקבלים 10, בשירותיות אפס".

בשיחה עם TheMarker סיפרה בית הלחמי כי מייד עם הגעת הסטרימר לישראל יצרה עמה קשר חברת השילוח (GCX) והסבירה לה שהיא חייבת למלא את מסמכי "אישור התקשורת". בית הלחמי עשתה זאת, תוך שהיא צריכה להבטיח שהסטרימר לא נרכש למטרות יצוא או לשימוש ביטחוני, ובהחלט לא "יוכנס לתחומי הרשות הפלסטינית".

באתר חברת השילוח למודת הניסיון ניתן למצוא קישור לטופס וכן הסבר: "מספר פקס מופיע על הטופס. רוב היום המספר תפוס – מומלץ לשלוח בשעות הערב/לילה".

בית הלחמי מילאה את הטפסים ושלחה אותם למספר הפקס עוד באותו היום. כעבור יומיים, ב-15 במארס, קיבלה הודעת SMS ממשרד התקשורת שלפיה הבקשה שלה תטופל תוך עשרה ימי עבודה.

"מאז עברו הרבה יותר מעשרה ימי עסקים", היא מספרת, "ולא שמעתי מהם". בית הלחמי לא נכנעה ושלחה מייל לדוברות המשרד, לתיבת פניות הציבור וכן לאגף הספקטרום. היא אפילו כתבה בדף הפייסבוק של משרד התקשורת. כל הפניות הללו נותרו ללא מענה עד לרגע זה. היא אף התקשרה למספר "צור קשר" שמפרסם משרד התקשורת, בשעות המענה כביכול, אך גם בנתיב זה לא זכתה למענה.

מי שכן חזרה ללקוחה היא חברת השילוח, שהודיעה לה שבגלל התארכות התהליך, היא תחויב בדמי אחסון של המוצר במכס, מה שיהפוך את הרכישה שלה ללא כדאית. "זה חבל, כי מוצר שעולה בישראל 600-1,000 שקל עלה לי (במקור) 80 דולר", היא מסכמת את ההרפתקה.

"חסם שמקשה על עסקים ומונע תחרות"

האישור של משרד התקשורת – אפילו למכונית צעצוע בשלט רחוק – נדרש כדי לוודא שהמוצר עובד בתדרים המורשים בישראל ואינו פוגע במערכות אחרות, בדגש על מערכות ביטחוניות. למשל, תדר ה-WiFi מוגבל בישראל ביחס למדינות אחרות בעולם, בגלל מערכת ביטחונית רגישה כלשהי, ולכן כל ראוטר WiFi שמשווק בישראל עובר התאמה.

אגף הספקטרום במשרד התקשורת אינו מהמפוארים ביחידות הממשלה. האגף הוזכר בדו"חות מבקר המדינה בכל הקשור לניהול סדין התדרים של ישראל. נושא היבוא וקבלת האישורים מהאגף זכה גם הוא למקלחת של צוננים. בדצמבר 2015 פירסם איגוד לשכות המסחר נייר עמדה תחת הכותרת: "קשיים ביבוא ציוד תקשורת אלחוטי בהקשר של אישורי משרד התקשורת". כך נכתב בו:

"באופן מעשי, אין קבלת קהל. כתוב על הדלת 'שעות קבלת קהל' אך הדלת סגורה ואין כניסה. יש לארוב בחוץ ליוצאים לשירותים ובעזרתם להכניס את החומר. הטלפון תפוס באופן עקבי. אין דיווח לגבי הגורם המטפל ולגבי התקדמות הטיפול".

האיגוד מסכם:

"חשוב לזכור שהעיכובים והביורוקרטיה הרבה הנהוגה כיום במשרד התקשורת ביחס לציוד אלחוטי, מהווים חסם יבוא שמקשה במיוחד על העסקים הקטנים והבינוניים, ופוגע בתחרות ובכך גם במאמצי הממשלה להתמודד עם יוקר המחיה".

הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, הכניסה לתוכנית העבודה של הרשות ל-2017-2018 את נושא הקלת יבוא המוצרים לישראל ואמרה כי "אנו רואים ביבוא מחולל תחרות רב ערך. נפעל לזיהוי חסמים לתחרות מיבוא ולהסרתם, הן בעבודה מול רגולטורים רלוונטיים והן באמצעות כלי אכיפה".

בספטמבר 2016 הכריז מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, על שינוי ארגוני נרחב במשרד (אחרי עבודת מטה של שנים ומאות אלפי שקלים לחברות ייעוץ). במסגרת השינוי הארגוני הוקם במשרד גם "אגף רישוי", וגדעון שטרית מונה לתפקיד ראש האגף. "האגף הוקם כדי לייעל את מתן השירות לכל מקבלי השירות ממשרד התקשורת, כגון חברות ויבואנים של ציוד אלחוטי וקווי", נמסר אז בהודעה לתקשורת. נכון לעכשיו לא ניתן לקבוע שהשינוי הארגוני נשא פרי בהיבט השירות לאזרחים.

"בוצע שינוי ארגוני ונוספו עובדים"

ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "בתחילת שנה זו בוצע שינוי ארגוני במשרד התקשורת ובמסגרתו תחום אישורי ציוד קצה, לרבות אישור לציוד אלחוטי, שויך לאגף בכיר רישוי. כחלק מהשינוי מתווספים עובדים לטיפול באישורים, תהליכים עוברים שינויים, ונפתחים ערוצי תקשורת חדשים מול הציבור (מייל והודעות SMS). כבר כיום נשלחת הודעת SMS לכל הודעה שמתקבלת ונקלטת למערכת. חלק מהבקשות כבר מתקבלות במייל. השינוי בערוצי התקשורת הורגש כבר במארס ובתוך מספר חודשים יורגש שינוי בזמני המענה.

"נקודתית לסטרימרים: רוב הבקשות מגיעות עם מפרטים חסרים, שאינם מפרטים את המידע הנדרש בנושא פסי התדרים המדויקים שהמכשירים פועלים בהם. במקרים רבים אנו משלימים את המידע ממקורותינו כדי לבדוק אם המכשיר עומד במגבלות צו אי-תחולה. אם המידע שמתקבל מאשר שהסטרימרים עומדים במגבלות ניתן לאשרם. פעילות זו לוקחת מעט זמן אבל עדיפה על דחייה של הבקשה בגלל מחסור בנתונים, וזה הקו המנחה אותנו".

עוד נמסר מהמשרד כי בשעה טובה יש לאגף הספקטרום גם כתובת אי-מייל לפניות ולא רק פקס: requests@moc.gov.il

לכתבה המקורית ב-TheMarker

עוד ב-TheMarker:
מעובדת ניקיון למנהלת: העלייה המטאורית של שושי ג'מבר
הוט מבטיחה להגן על הלקוחות מסכנות באינטרנט