מהיום, 19 רשתות המזון הגדולות במשק מחויבות לפרסם באינטרנט את רשימת המחירים המלאה שלהן בכל סניפיהן - כולל כל המבצעים. את כלל הפרסומים ניתן לראות באתר הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, אך הפרסום מסורבל, אינו נוח, ולא באמת מאפשר להשוות מחירים.

הקרב בין היבואנים ליצרנים המקומיים (צילום: חדשות 2)
סופרמרקט | צילום: חדשות 2

מה אומר החוק?

בעלי רשת מזון גדולה יפרסם באינטרנט לגבי כל אחת מהחנויות ברשת את המחיר של כל מצרך הנמכר בחנות, כולל מבצעים. אם המחיר מתעדכן, יהיה על הרשתות לעדכן את האתר לא יאוחר משעה ממועד העדכון בקופות.

מה מטרת החוק?

המטרה היא שקיפות מחירים לכל אזרח בכל מקום, מבלי שרשתות המזון יוכלו לבלבל את הצרכנים עם מחירים שונים בסניפים שונים ובפורמטים שונים. בנוסף, ההנחה היא כי שקיפות תביא לתחרות ולהורדת מחירים.

האם הצרכנים יוכלו להשוות מחירים החל מהיום?

בקושי רב, ובכל מקרה לא סל מלא של מוצרים. רשתות המזון אמנם מעבירות את מחיריהן ואלה מופיעים באתרים שלהן ושל הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, אך לעת עתה מדובר בממשק מאוד לא ידידותי. כדי להשוות מחירים, הצרכן יצטרך לבחור כל פעם במוצר אחד של רשת אחת ולאחר מכן לבדוק את מחירו בסניף של רשת אחרת. בעוד כמה שבועות ישיקו חברות השוואת מחירים אתרים ואפליקציות שיאפשרו השוואת מחירים של סל מוצרים בצורה נוחה.

מי החברות שישיקו אפליקציה להשוואת מחירים נוחה, ומה הן יציעו?

זאפ ומייסופרמרקט ישיקו בשבועות הקרובים פלטפורמה שאמורה לאפשר לצרכן להשוות מחירים בצורה נוחה יחסית. זאפ תשיק בתוך עד שלושה שבועות אתר אינטרנט ואפליקציה שיאפשרו לגולש להרכיב את סל הקניות שבו הוא מעוניין ולהגדיר את הרדיוס להשוואת מחירי המזון. לאחר מכן הוא יקבל את המחירים בכל אחד מהסניפים, מהמחיר הנמוך עד לגבוה.

לדברי אלון רז, מנהל זאפ, בנוסף להשוואת המחירים הגיאוגרפית, "הצרכן יוכל לבחור כי אחת לשבוע או פרק זמן אחר המערכת תבדוק סל המוצרים שהוא בחר ותשלח לו הודעה לטלפון הנייד מה הסניף הזול ביותר נכון לאותו רגע. כמו כן, נציע אפשרות לכתוב חוות דעת על רשתות המזון והמוצרים".

קניות (צילום: Thinkstock)
צילום: Thinkstock

בחברת מייסופרמרקט ישלבו את המחירים לפי סניפים באפליקציה ובאתר הקיימים שלהם. "כולם יכולים להשוות מחיר של מוצרים עם ברקודים זהים, אבל אנחנו יודעים גם לעבוד להשוות מחיר של מותג פרטי של רשת אחת למותג פרטי של רשת שנייה, ולהשוות בין מוצרים בשנמכרים לפי משקל", אומר מושיק אלפרט, מנכ"ל מייסופרמרקט ישראל.

לדבריו, "יש לנו הצעות חכמות לחיסכון שאנחנו מציעים להחליף מוצר אם אנחנו מוצאים מוצר דומה של מותג אחר במחיר נמוך יותר או אריזה בגודל משתלם יותר".

"אנחנו פועלים מ-2006 באנגליה עם תוכנה שבפיתוחה הושקעו 32 מיליון דולר", מצהיר אלפרט. "יש לנו את היכולת הכי קרובה ל-100% להשוואת סלים דומים".

רז מזאפ טוען מצדו כי "אנחנו מתכוונים לעשות מהפכה בהשוואת מחירי המזון".

כיצד ניתן לבצע בינתיים 
השוואת מחירים עצמית של סל קניות?

מסתכלים על עד ארבעה סניפים רלוונטיים מבחינה גיאוגרפית. כדי להימנע מהשוואה של עשרות מוצרים בסל, אפשר לקחת כעשרה מהמוצרים היקרים ביותר ברשימת הקניות שלכם, כמו בשר, דגים, עופות, קפה, או גבינות שלא בפיקוח מחירים, ולהשוות את מחיריהם בסניפים שנבחרו. אם בסל יש כמויות גדולות של מוצר, כמו 5 ק"ג עגבניות, רצוי לבדוק גם אותו. אם המחירים באזור הגאוגרפי גבוהים, ויש אפשרות להגיע לסניף זול יותר, אפשר באמצעות השוואת המחירים לבדוק אם ההפרש במחיר מצדיק את הוצאות הנסיעה.

כיצד המאגר צפוי להשפיע על המחירים לצרכן?

בכירי רשתות השיווק הגדולות והבינוניות טוענים כי העובדה שכלל המחירים יהיו גלויים תביא דווקא לעליית מחירים. שלשום פירסמה שופרסל דו"חות כספיים גרועים, שבהם הפסד תפעולי של 3 מיליון שקל במגזר הסופרמרקטים ברבעון הראשון של השנה. מתחרותיה טרם פירסמו את הדו"חות לרבעון הרבעון, אך מגה הציגה הפסד תפעולי של 155 מיליון שקל ב-2013 - וגם רמי לוי שיווק השקמה לא מרוויחה כמו פעם.

"תפקיד הקמעונאי בסוף היום הוא להרוויח כסף, ומאגר המחירים נותן לקמעונאי פלטפורמה להרים מחירים. בשלב המיידי אולי, של חודש חודשיים מהיום, נראה הורדת מחירים, אבל לאחר מכן המחירים יתאזנו כלפי מעלה", אומר אייל רביד, בעלי רשת ויקטורי.

רביד מסביר איך לדעתו תעבוד השיטה: "אם מתחרה מוביל באזור מסוים יראה שהמחירים שלו נמוכים - הוא יעלה אותם והיתר אחריו. למשל, שופרסל תעלה את מחיר העופות במודיעין, אז רמי לוי יעלה גם הוא את מחיר העופות, כך שיהיה קצת יותר נמוך מהמחיר החדש של שופרסל. רשתות השיווק במצב קשה, וצריכות להרוויח כסף, אז ברור שהן ישתמשו בזה כדי להעלות מחירים ולא יורידו מחירים".

ואולם יש הטוענים כי מאגר המחירים הוא רק תירוץ עבור רשתות המזון כדי להעלות מחירים, וכי הן היו מנסות להעלות מחירים גם אם מאגר המחירים לא היה מתפרסם. "מאז תום החג (פסח) אנחנו עדים לכך שרשתות רבות התחילו להעלות מחירים", אומר בפתיחות איתן יוחננוף, בעלי רשת יוחננוף. לטענתו, "בעלי רשתות המזון כבר הגיעו לקצה גבול היכולת - והמחירים עולים בלי קשר למאגר המחירים. אלה שבהפסדים (מגה, שופרסל) גם ככה ייאלצו להעלות מחירים בלי קשר למחירון או לא מחירון - כי אין להם ברירה; וכך גם עוד קמעונאים, הם פשוט ינסו לתלות את זה במאגר המחירים ובעלויות שלו עבורם".

בכיר ברשת פרטית אחרת מודה כי מנהלי רשתות המזון מנסים לאחרונה להעלות מחירים גם ללא קשר לפרסום המחירים במאגר המקוון ולעלויות הנלוות לכך, אך לדבריו, "מאגר המחירים המקוון יאיץ את העלאת המחירים, שהיו עולים בכל מקרה, כי בימינו עבור חלק מהרשתות זה או להעלות מחירים או לפשוט רגל. אם רשת גדולה תעלה מחיר, רשת פרטית מוזלת גם תעלה בקצת את המחיר שלה, תוך שהיא שומרת על מחיר יותר נמוך מהמחיר החדש והגבוה יותר של שופרסל למשל. שופרסל תראה שאותה רשת פרטית העלתה את — המחיר ותעלה בתגובה את המחיר במוצרים אחרים".

מה העונש על הפרת ההוראות?

הפרת ההוראות יכולה להוביל לעד שלושה חודשי מאסר, או קנס כספי בסכום של 45 אלף שקל לכל הפרה. הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן תוכל לקבוע ענישה גבוהה ב-50% במקרים של נסיבות מחמירות, כמו פגיעה במספר צרכנים גבוה, או הפרה שנעשתה לפחות בשתי חנויות, או הפרה חוזרת.

האם הקנסות יוטלו מהיום?

על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, תינתן תקופת התארגנות של שלושה חודשים שבמהלכם לא יוטלו קנסות. בתקופה זאת, הרשות תשלח התראות לרשתות.

"ההתארגנות היתה קטסטרופלית"

הרשתות טוענות כי גם ההקמה והתפעול של המערכות עולים להם הרבה כסף. בשופרסל טוענים לעלות של כמה מיליוני שקלים; ובוויקטורי הקטנה יותר לעלות של כחצי מיליון שקל עד כה. "ההתארגנות לעניין הזה היתה קטסטרופלית", אומר בכיר ברשת בינונית. "היינו צריכים להשקיע בשינוי בהול של מערכות מידע ומרבית הרשתות חתמו בסוף עם ריטליקס על כך שהם ישדרו את הנתונים לאתר האינטרנט. לנו זה יעלה בסוף יותר מ–1.5 מיליון שקל תשלום חד־פעמי להקמה. לשופרסל ולמגה זה יעלה יותר".

לדבריו, "כל דבר כזה עולה כסף. העלאת שכר המינימום עולה לנו הרבה כסף — וכך גם חוק המזון. רשתות המזון נמצאות במצב לא טוב. אין להם מאיפה להביא את הכסף הזה — ובסוף זה יגולגל לצרכנים. המחשבה שאם המחירים יפורסמו הם יירדו היא אבסורדית — בחיים לא תהיה תחרות מחירים על 20 אלף מוצרים ועל קיסמי אוזניים או מסטיקים לצורך העניין. אז בעלי הרשתות לא יורידו את המחירים של כל המוצרים שיפורסמו אלא יאמרו בינם לבין עצמן — 'אני נמצא בנקודה שאני לא יכול להוריד מחירים כי אני אתפרק, אז אני אתן לצרכן חוויית קנייה ומחירים סבירים, מי שיקנה אצלי טוב ומי שלא, לא.

"מספיק ששחקן כמו שופרסל מחליט כזאת החלטה כדי שאני אני אראה את זה במנגנון שלה — ואז אני אעלה את המחיר. הרשתות יתאמו מחירים אחת מול השנייה. לא יתאמו מחירים זו עם זו, אלא יראו את המחירים זו של זו והתנועה תהיה כלפי מעלה".

אישה בודקת מוצר בסופרמרקט (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
אישה בודקת מוצר בסופרמרקט | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

גם בכירי רשתות המזון הגדולות מכינים את הקרקע לניסיון להעלאת מחירים עתידית. "כמה זמן שופרסל ומגה יכולות להפסיד כסף ורמי לוי יוכל לדשדש? בסוף אנחנו רוצים להרוויח כסף. אז בסופו של דבר המחירים חייבים לעלות, אומר בכיר ברשת מזון גדולה. לדבריו, "בטווח הקצר המחירים יירדו, חודשיים ככה שכולם יריבו ויהיה בלגן — אבל כשייגמר הבלגן המחירים יטפסו למעלה לאט־לאט. המחירים היו עולים גם ככה לאורך זמן, אבל זה עוזר להעלות מחירים".

"הטענות על קרטל הן טענות סרק", אומרת תמר פינקוס, מנהלת הרשות. "לא היה מקום בעולם שמשהו גלוי העלה מחירים. הוא תמיד הוריד. אנשים יריבו עלי כצרכנית. כיום, כשרשת רואה שהמתחרה מורידה מחיר של עוף או עגבניות היא גם מורידה מחירים. כל הזמן נדע איפה הכי כדאי לנו לקנות. צרכן מכרמיאל יוכל לעבור לרשת אחרת בעיר, או לנסוע 5 ק"מ לרשת יותר זולה. זה יהיה כמו בסלולר, השקיפות היא הכלל הראשון בתחרות.

"אני דוחה גם את הטענות שהעלויות יגולגלו על הצרכן. גם אלה טענות סרק, משום שבבסיס, כל הנתונים נמצאים ברשתות. הן לא יכולות לעבוד ללא המידע הזה. הן הסתירו חלק מהמידע על המחירים ולא רצו לגלות אותו. אולי הוא לא היה כל כך מפורט, אבל זו לא השקעה חדשה לגמרי.

"גם ב-1998, כשנחקק חוק חובת סימון מחירים, רשתות טענו שהמחיר יגולגל לצרכן, וזה לא קרה. המחירים שעלו אחר כך לא נבעו מהחוק. אלה איומים שעבר זמנם, ניסו אותם עלינו בוועדה שדנה ביישום החוק, והתגברנו עליהם. אני לא יכולה להבטיח שלא תהיה עליית מחירים, אבל אם תהיה כזאת, זה לא בגלל השקיפות. מי שאומר שהמחירים יעלו חושש מהחקיקה ולא רוצה את הגרזן על הראש".

פורסם במקור ב-Themarker

עוד ב-Themarker:
הדירה החדשה של גדעון סער וגאולה אבן
מנהלי חברות הטכנולוגיה הרוויחו פחות ב-2014 - אף שרווחי החברות עלו