"חוק הספאם" מאפשר לנו לתבוע מפרסמים ששולחים הודעות שלא ביקשנו. אז איך נדע אם ההודעה באמת נחשבת למטרידה ואיך תובעים נגדה? עו"ד אסף חדי-כהן מייעץ איך להתמודד עם הבעיה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

טיפ ראשון: איך תדעו האם באמת מדובר בספאם?

ההודעות שמוגדרות כהודעות "זבל" או ספאם על פי החוק הן הודעות שמציעות לצרכן לרכוש מוצר או שירות באופן מפורש (לימודים, בגדים, מנוי, קרקעות). לעומת זאת, יש הודעות טורדניות שאי אפשר להגיש תביעה נגדן - למשל הודעות שקוראות להצביע למפלגה מסוימת או מבקשות תרומות לעמותות ללא כוונת רווח.

טיפ שני: המפתח - זהות השולח

לפני שמגישים תביעה, צריך להבין את מי בעצם אנחנו תובעים: חברות רבות ששולחות הודעות פרסומת ב-SMS מסתתרות מאחורי מספר טלפון המקשה על זיהוי השולח. החוק מאפשר לתבוע גם את השולח וגם את נותן השירות - כלומר גם את בעל מספר הטלפון ממנו נשלחה ההודעה וגם את החברה שהמוצר שלה מוזכר בתוכן ההודעה.

טיפ שלישי: הסכמתם לפרסומת? אין לכם "קייס"

החוק קובע כי אם הסכמתם בעבר לקבל הודעות פרסומת מחברה כלשהי, לא תוכלו לתבוע אותה על משלוח ההודעות בעתיד - אלא אם ביקשתם ממנה להסיר אתכם מהרשימה. לכן, לפני שאתם מגישים את התביעה, בדקו האם הסכמתם פעם לקבל הודעות פרסומת מאותה חברה, ואם כן - תיאלצו ככל הנראה לוותר על ה"קייס". תוכלו לתבוע רק אם ביקשתם להפסיק לקבל הודעות והחברה המשיכה לשלוח "ספאם".

טיפ רביעי: גם אם הסכמתם - לא הכל אבוד

מי ששולח הודעת פרסומת בהסכמתכם חייב להקפיד על מספר כללים: הודעת SMS חייבת להכיל את האפשרות לבקש שלא לקבל יותר פרסומות לטלפון שלכם. במקרה שמדובר בהודעת פרסומת בדוא"ל ההודעה חייבת לכלול את המילה "פרסומת" ולכלול את פרטי יצירת הקשר עם החברה. כלומר, ניתן לתבוע פיצוי אם קיבלתם הודעות ספאם שאין בהן את הפרטים הדרושים, גם אם הסכמתם בעבר לקבל הודעות.

טיפ חמישי: על איזה סכום תובעים? והיכן מגישים את התביעה?

החוק קובע כי ניתן לדרוש פיצוי של עד 1,000 שקלים לכל הודעת ספאם. הסכום המקסימלי אותו ניתן לתבוע בתביעה קטנה הוא 33,800 שקלים. כלומר, תוכלו לתבוע בתביעות קטנות פיצוי עבור 33-34 הודעות ספאם מאותו מפרסם. אם קיבלתם מעבר לכמות ההודעות הזו, כדאי לחשוב, בהתאם לכמות ההודעות, האם להגיש תביעה קטנה, או תביעה רגילה. לתביעה קטנה יש מספר יתרונות (עלות ומשך התביעה, העובדה שאין עו"ד בדיון ועוד), אולם יש לבחון כל מקרה לגופו.