בימים האחרונים כתבו אינספור מומחי מלחמה ומומחים בינלאומיים על אוקראינה ועל רוסיה. חלקם ניתחו אף את אופי המנהיגים, את הלך רוחם ויש שהגדילו לעשות ואף שיתפו את מה שהולך במוחם ברגעים אלה ממש. אינני מתיימר לתת ניתוח אופי, או ניתוח מלחמתי למה שקורה אי שם בגבול הקפוא שבין המדינות ואני מתפלל כמו רובנו שתחדל המלחמה והאזרחים המסכנים יוכלו לחזור לבתיהם. אני כן רוצה להצביע על סיבה לדאגה בעקבות המלחמה הזו, דווקא לנו. לישראל.
המלחמה הזו היא המלחמה הגדולה הראשונה בעידן הרשתות החברתיות. כאשר המדינה הגדולה ביותר בעולם כיום היא - למרבה הפלא, מדינת פייסבוק. הרשת החברתית בה גולשים למעלה מ-3 מיליארד אנשים פעילים מדי יום מכל פינה בעולם. באופן כללי, השימוש היומיומי הבינלאומי בכלל הרשתות החברתיות הוא של 3.6 מיליארד איש. חצי עולם. והצפי הוא שבחמש השנים הקרובות המספר יגיע ל-5 מיליארד. המשמעות של המספרים הללו, ושל ההימצאות שלהן כפלטפורמות שונות (פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, טוויטר, יוטיוב ואף עולם הגיימינג, המטא ועוד) הוא כוח אדיר הנמצא בידי הציבור, והפיכתנו באמת לכפר גלובלי, בו כמעט לכל אחד יש את האפשרות לזעזע ולשנות עולם.
מדוע זה מסוכן לישראל? העולם יכול לעמוד לצדנו כאשר אנחנו זוכים באירוויזיון, אבל בכל הקשור למלחמות אנחנו ניחשב תמיד הצד התוקפן. העולם הערבי יעמוד כמעט תמיד לימין האויב העומד מולנו, וכך גם רבות ממדינות אירופה. אינני מדבר על ראשי מדינות, אלא על האנשים החיים בהם. ובעידן של רשתות חברתיות זה משנה מאוד את כל התמונה וזה מסוכן ברמה שאנחנו לא יכולים לדמיין אפילו.
במלחמה שתהיה ביננו לבין הפלסטינים, עם פייק תמונות או כאלה אמיתיות שידוגו מהשטח אנו עלולים להפוך ברגע למפלצת. נכון, זה כבר היה ולא חדש לנו, אבל אני מדבר על מערכה אחרת לחלוטין בה העולם ניזון מידית מהתמונות הללו ומופעל על ידם כמו שקורה כעת באוקראינה. אני מדבר על מצב בו אנשים חכמים מצד האויב הנלחם בנו ינצלו את הוכח שיש להם בשל היותם חלשים ויקראו לעולם לסייע בנשק, במזון, בתרומות של מיליארדים ואפילו בלוחמים, כדי להציל אותם. את המסכן והחלש.
ייאוש כמובן איננו אופציה, כבר עמדנו במצבים קשים יותר ויש מה לעשות. השינוי הטקטי בשטח יחייב מלחמות קצרות יותר. במצב החדש שנוצר, הלחץ במלחמה ארוכה עלול להיות בלתי אפשרי. אך לצד השינוי הטקטי בגזרת הלוחמים עלינו לעשות שינוי עמוק פי כמה: עלינו להבין, שלצד "חיל סייבר" רענן שהוקם ומושקע בשנים האחרונות, יש צורך לפתח חיל נוסף לאור השינויים של העשור וחצי האחרונים. עם חטיבות ולוחמים, וגאונות ידע בכל שפה וניואנס בינלאומיים. חיל רשתות חברתיות. חיל מובחר של הסברה.
חיל כזה שיגיע לכל פינה בעולם, ילמד את חוקיה ותנאיה, יכניס לוחמי רשת אמיתיים ומזויפים, ויקבע סדר יום ברגע הנכון והמחייב. מדינת ישראל ככבשה בין זאבים וכמדינת דמוקרטית הנמצאת לצד דיקטטורות מחויבת לנצל את כוחה כיום, לפני המלחמה, ולהכין עצמה לתסריט הקטסטרופלי ביותר. זה דבר שצריך לקרות כבר כעת. לא לחכות לרגעי המשבר ולזעקות השבר!
בעבודה מדויקת, יומיומית וחכמה, החיל העתידני והמוזר הזה, ש"משחק" ברשת, יכול להציל ביום מן הימים את מדינת ישראל.
כותב הטור הוא אסף פאסי, שותף ובעלים בחברת הדיגיטל "פאסי.קראוס".