הסמארטפון הוא חברו הטוב של האדם כבר מזה עשור; טכנולוגיות התצוגה, החומרים, הצילום והממשק התפתחו והפתיעו אותנו פעם אחר פעם. ואולם, הטוב ביותר עוד לפנינו. כיצד ישתנה הטלפון החכם בעשור הקרוב – ומה בו ישאר כפי שהוא כיום?

מכשירים מגולגלים בתוך נייר עיתון

מסכים מתקפלים ומתגלגלים נמצאים מעבר לפינה כבר חמש שנים לפחות; בכל תערוכת טכנולוגיה גדולה יש מסכים מתקפלים מתוצרת LG, סמסונג, לנובו ואחרות, ויוטיוב מלא בהמחשות גרפיות של אחרים. אבל בעשור הקרוב הם יעברו מהתערוכה לכיס. למה זה לא קרה עד עכשיו? פשוט מאוד – כי מסך גמיש הוא עדיין לא מכשיר גמיש. יצרניות המובייל עובדות בימים אלה על סוללות גמישות, מעגלים גמישים וכולי.

התוצאה הסופית תהיה קצת שונה ממה שנהוג לדמיין: הסמארטפונים בעשור הקרוב לא יהיו גמישים ברמה של נייר צלופן ולא יוכלו להתגלגל לגודל של סיגריה. בעיקר, משום שלא יהיה נוח לעבוד עם מכשיר כזה: ניסיתם פעם לכתוב על מפית בפאב כשהיא מונחת בכף ידכם? לא חוויה נעימה במיוחד, האמינו לנו.

מצד שני, התצורה הגמישה תיתן יתרון חשוב מאוד: עמידות בנפילות ומכות. מצד שני, תיקון המכשירים יהיה מורכב ויקר יותר, לפחות בשנים הראשונות. מה אפשר לעשות עם מסך גמיש? לשלב בו את הממשק. למשל, לקפל את הדופן כמו סימניה כדי לשמור לינק מעניין. נחמד, לא?

מצלמות: ידעו לראות שאתם עצובים

אחד התחומים החשובים ביותר לרוב המשתמשים הוא מצלמת הסלולרי – שהפכה לחלק מהותי מחוויית השימוש בשירותים חברתיים ברשת. אם בעבר שמו המהנדסים דגש על רזולוציית חיישן (כמה מגה-פיקסל יש), בעתיד יושם הדגש על משהו שונה בתכלית: מה שהחיישן יודע לראות ולזהות.

חיישני מולטיספקטרום יוכלו לזהות חתימות אינפרא-אדום, שיאפשרו צילום מושלם בלילה; החיישן יוכל לזהות שינויים בכלי דם מתחת לעור ולסייע לאבחון רפואי מרחוק; הוא יוכל לקלוט פירות לא טריים בסופרמרקט בהצצה חטופה או לזהות את הבשלים והמתוקים ביותר; שילוב שלו עם מודלים התנהגותיים יוכל לספק מידע על פעילות רגשית – למשל, לצלם תמונה בה אפשר לראות עד כמה המצולם לחוץ, שמח או מופתע; ולקינוח, איכות התמונה עתידה להתקרב אל איכות העין האנושית.

 

המצלמות שקיימות כבר היום וצפויות להתשפר בעשור הקרוב יודעות לצלם, לסרוק בתלת מימד ולמדוד את הסביבה. חיישנים שונים יודעים כבר לדעת לאיזה כיוון אתם מביטים.

צלמו נעל בחנות, ותוכלו לדעת מה המידה שלה ואם היא תתאים לילד. צלמו את החדר ותוכלו להזמין עבורו רהיטים. צלמו סלפי והדפיסו פסלון של עצמם בתלת מימד מיום ההולדת. הטלפונים גם ידעו לזהות שפת גוף, הבעות פנים, ומחוות. אתם עצובים? המוזיקה תשתנה ותהפוך לשמחה. משועממים? הסרטון ירוץ קדימה לחלק המעניין.

מסכים: הפלישה הגדולה לסביבתכם המיידית

מסכי העתיד יהיו בעלי רזולציה גבוהה, בהירות שתאפשר צפייה תחת אור השמש ועוד – אבל כנראה שכיוון הפיתוח הכי מעניין יהיה העובדה שהם יצאו מגוף המכשיר בשתי דרכים: בגדול ובקטן. היציאה הגדולה תהיה אל כל קיר שתבחרו: הודות למקרנים זעירים חזקים, תוכלו להציג כל סרטון, משחק, פיד ואפליקציה בגודל של טלוויזיה (סמסונג מפתחת כעת מקרן כזה שיציג ב-75 אינץ'). המקרנים יהיו יעילים דיים כדי לא לשתות את הסוללה בפראות, לא לגרום להתחממות מבנית מהותית ולא לפגום באיכות התמונה.

העניין הוא שלפני שנוכל להשתמש בכל קיר ותקרה בתור מסך, יצטרכו מהנדסי התעשייה לפתור כמה בעיות פיזיקליות. בראשן ניצבת העובדה שהאור שמפיקה השמש, כוכב בקוטר 1.4 מיליון ק"מ, נוטה להיות חזק יותר מהאור שמפיקה נורת מקרן בקוטר של סוכריית טיק-טק.

כיוון הפיתוח השני הוא הקרנת תצוגת הסמארטפון בקרן בקוטר זעיר ישירות על העין שלכם. נשמע כמו מדע בדיוני? פיתוח כזה כבר הודגם לפני שנתיים בכנס בטייוואן, על שעון חכם שפיתחה לנובו. שיטה זו תאפשר להציג מידע בקלות ותוך חיסכון בסוללה, אולם תצריך טכנולוגיית מעקב אחר העיניים שלכם, כדי שהתצוגה לא תתערבל בכל פעם שאתם מזיזים קצת את היד האוחזת במכשיר.

עוד כיוון אחד הוא פשוט יותר: הולוגרמות. תצוגות תלת ממד אמנם קיימות כבר מספר שנים ושולבו במכשירי LG ואמזון, אך לא כבשו את לב הצרכן. למה? משום שהתצוגה התאימה רק לאלמנטים מסוימים ולא לממשק כולו. טכנולוגיה יפנית שנחשפה ב-2011 מאפשרת להקרין פיקסלים באוויר, מה שיוכל ליצור תמונות שלמות בעתיד.

ממשקים: המסך שמנחש אותך

איך מפעילים כיום סמארטפון? נכון מאוד, לוחצים על אייקונים וכפתורים. ההפעלה הקולית אמנם משתפרת ואיתה התמיכה ביותר שפות והקליטה של מה שאנחנו מבקשים מהטלפון לעשות. אבל בעשור הקרוב ישתפרו שיטות הממשק לרמה שתתקרב לקריאת מחשבות. איך זה יקרה? בזכות רשתות עצביות מלאכותיות – טכנולוגיה שמדמה את פעולת המוח האנושי ומאפשרת למערכות לקלוט יותר מידע חדש, להשוות אותו למידע קיים ולחקות פעולה של למידה. סמארטפוני העתיד יהיו מחוברים לרשתות שכאלה, שירחרחו כל פעולה שלכם ויקחו אותה בחשבון דרך חיישנים בגוף המכשיר.

למשל, האם שלפתם את הטלפון מהכיס במהירות כשצלצל? יכול להיות שהייתם לחוצים באותו רגע? האם קצב הלב שלכם זינק? הטמפרטורה של היד שלכם השתנתה? הטלפון יוכל להריץ חיפוש על האדם שהתקשר ולגלות שמדובר במישהו שהתחלתם להתכתב איתו לאחרונה בטינדר, לסרוק את תוכן ההתכתבות ולגלות שאתם דלוקים עליו לגמרי. מעתה, כל הודעה ממנו תוצג לפני הודעות מאחרים – ואולי אפילו יוצגו התראות שקשורות אליו עם לבבות קטנים. האפשרויות הן בלתי מוגבלות – בעיקר עבור מפרסמים למיניהם, שיתחילו לתקוע לכם פרסומות יותר ויותר רלוונטיות. מי יודע, אולי אפילו תתחילו להקליק עליהן.

הטלפון גם פשוט ילמד אתכם. היום ווייז מודיע לך שיש פקקים לעבודה עוד לפני שהתעוררת בכלל וחשבת לנסוע? ההקלדה מנחשת מה המילה הבאה? זה רק קצה הקרחון. הטלפון ידע לחזות למי אתם רוצים להתקשר, מה אתם רוצים להגיד לו בפרטי פרטים, איזה משחק בא לכם לשחק עכשיו כדי להעביר את השיעמום, ומה השיר שהכי מתאים לכם להתעורר אליו בלי שתצטרכו בכלל לכוון שעון מעורר, כי הטלפון ידע גם מתי אתם צריכים לקום ומתי בדיוק יצאתם ממחזור שינה כך שההתעוררות תהיה נעימה (במדידות טובות יותר מאשר היום ובלי לשים את המכשיר על המיטה). ואז כנראה הטלפון ישים את עצמו בסנוז כי למה לטרוח, יא עצלנים.

ומה לא ישתנה?

כשמופיעה המצאה חדשה שהופכת למוצר, לא קל לדעת כיצד ייראה לאחר שנים של אבולוציה טכנולוגית. ישנם מוצרים שמשתנים בצורה קיצונית, כמו למשל האוניה; אם הייתם מראים לוויקינג נושאת מטוסים או אופנוע ים, לא היה לו מושג שהם כלי שיט. לעומתם, יש כאלה שנשארו בדיוק כפי שהיו במקור במשך עידן ועידנים – למשל, הפטיש. אנו סבורים שהסמארטפון ישתייך לקטגוריה השנייה – וגם בעוד עשר שנים יהיה מלבן דק בעל פינות מעוגלות. יש לכך שתי סיבות: הראשונה היא גוף האדם. אורך היד הממוצע לילד ולמבוגר הוא אחיד למדי וכן גם רמת הקואורדינציה, כך שגם אם הממשק ישתפר ויכלול יותר אלמנטים של חיזוי פעולה, זיהוי קולי או אפילו קריאת מחשבות – עדיין נצטרך לאחוז את המכשיר ולכן גודלו וצורתו לא ישתנו מהותית.

הסיבה השנייה קצת מתסכלת: משום שיצרניות המובייל לא צריכות להשקיע בעיצובים חדשניים, ביודען שתמשיכו לקנות את מה שהן מייצרות גם כך (הן ניסו וזה נכשל). אפל, למשל, לא תשיק לעולם אייפון משולש. גם אם כל המומחים שהיא מעסיקה יוכיחו שזהו עיצוב נוח, חסכוני ומגניב פי מיליון בעיני כל יצור עם זוג עיניים ומוח. למה? כי יש לה את השפה העיצובית שלה, אותה מצפה הצרכן למצוא בכל פעם שהוא שולף מכשיר שלה מהניילונים. הצרכנים רוצים סוללות טובות יותר, מצלמות טובות יותר, מסכים בהירים יותר וממשקים נוחים יותר – אף אחד לא קם ואומר "נמאס לי ממכשירים בצורת מלבן!". ולכן, חדשנות בתחום עיצוב המארז היא משהו שלא קל להביא לתחום המובייל. לראיה, אפילו פרויקט ARA לטלפון מודולרי – יוזמה מבריקה למדי – התבססה על צורת המלבן המוכר.

ונסיים בפנטזיה: הלוואי שטעינו. שבעוד כמה שנים יופיע לו סמארטפון על חושי מעופף, עם זמן סוללה של חודש וחיישן שמרפא תפרחת חיתולים. או אם להיות קצת יותר ריאליים – הלוואי שיומצא מכשיר שבאמת מציג שינוי מהותי בצורה וביכולות הסמארטפון, כזה שאם היו מניחים היום לפניכם - לא הייתם מזהים.