כיף לפעמים להיזכר בערגה תחילת המילניום. פרקים של חברים שודרו לראשונה ולא בשידור חוזר, ניחוח תפוח האדמה המוקרם עלה מן המיקרו ומילא את הבית, ואני מצאתי באג שמאפשר לי לרמות בסנייק 2, ולמלא את המסך של נוקיה 3310 המצוין שרכשתי בחו"ל.

אחרי הקאמבק של ה-3310 בתערוכת הסלולר בברצלונה לפני חצי שנה, נשאלו כתבי ופרשני הטכנולוגיה "למה?". איזו סיבה יש לנוקיה להחזיר מהאוב את המכשיר המיושן הזה שיצא לראשונה לפני 17 שנים?

אז כן, כמובן שיש שוק מאוד גדול למכשירים בסיסיים, גם בישראל. אנשים שמסתדרים פחות עם טכנולוגיה, הורים לילדים שלא רוצים לחשוף אותם לאינטרנט ולתת להם מכשיר יקר, אנשים שלא רוצים להוציא המון כסף על סמארטפון, וכאלה שעושים בשכל ומתרחקים מבחירה, מכל הפייסבוקים, הוואטסאפים והמשחקים הממכרים. טוב, אולי חוץ מסנייק.

נוקיה 3310 החדש מול הישן (צילום: אהוד קינן, ברצלונה, NEXTER)
ישן מול חדש | צילום: אהוד קינן, ברצלונה, NEXTER

אבל זה בעיקר התירוץ. יש מגוון אינסופי של מכשירים כאלה, כולל דגמים אחרים של נוקיה, וחלקם זמין בישראל. הסיבה האמיתית היא שהקאמבק הזה פשוט נתן לנוקיה תשומת לב. כתבות ודיווחים רבים מברלצונה, מכנס שבו מראים את העתיד של עולם הסלולר, עסקו במכשיר די פשוט עם סמסים, רדיו וסנייק. זה קרה מהרגע שהיו עליו שמועות ועד עכשיו - חצי שנה אחרי. על הדרך, נוקיה השיקה סמארטפונים רגילים לחלוטין שמבוססים על אנדרואיד.

"חברים טובים. עמיתים לעבודה. אפשר להוסיף כל אחד כאיש קשר"

אז אחרי שההיפ נרגע, ולאחר שהמכשיר הגיע לישראל - לקחתי אותו וניסיתי לחזור לגיל 19. סעדתי תפוח אדמה מוקרם, צפיתי בנטפליקס בפרק של חברים, שבו תוהים אם אבי תינוקה של רייצ'ל הוא רוס או טאג, והפעלתי את הנוקיה שפלט את הצליל הכה מזוהה עם המותג.

נוקיה נשארה נאמנה לממשק המוכר מכל מכשיריה הקודמים, עם תפריטים שמנווטים בהם למעלה ולמטה ובוחרים באמצעות כפתור אמצעי. הכל מוצג על מסך צבעוני בגודל 2.4 אינץ' שלו 240X320 פיקסלים. 

התרגום לא מדהים, וכך צלילים פשוט מופיע כהלילים, וקיצורי הדרך Go to מופיעים כ"מעברים". הפעלת הפנס (Torch on) תורגמה ל"הפנס מופעל", מה שיוצר בלבול. ההודעה שבכותרת הביניים תורגמה ומופיעה כשעדיין אין אנשי קשר תורגמה טוב, אבל היא תמוהה.

סמסים (כן, אין וואטסאפ! תענוג!) מקלידים כמו פעם - כשלוחצים 3 פעמים על 3 בשביל לקבל ג', וצריך לחכות חצי שניה בין אות לאות כך שמילה כמו בגד היא מסורבלת. אצלי, זכרון השריר אפשר לי לנווט ולהקליד יחסית מהר, חרף באגים ובעיות חוויית ממשק. מצד שני, מי שלא החזיק נוקיה הרבה שנים - יקח לו זמן להתרגל.

בערכה של הנוקיה מגיעות אוזניות די פשוטות שלא הכי נעים לשים באוזניים (אבל ששומעים בהן לא רע), ומטען מיקרו USB. זה נחמד, אבל משום מה המטען הוא קבוע ואי אפשר להפריד את הכבל מתקע הטעינה, ולהשתמש בו גם בשביל להטעין מהמחשב או להעביר קבצים. זה באמת כבר לא עניין שהיה ממש מייקר את המכשיר, אבל כנראה חותכים איפה שאפשר.

אגב, אני שמח שהעלתי את נקודת העברת הקבצים כי יש לי משהו להגיד על זה. צילמתי בנוקיה בשביל לבדוק את המצלמה שלו, וחילוץ התמונה היה מאתגר. זה עבד בסוף רק כששמתי בו כרטיס זכרון מיקרו SD (למכשיר זכרון של 16 מגה. כן. מגה. ואפשר להוסיף  32 גיגה. כן פי 2000). בכל מקרה, הנה תמונות של אותם כדורים שצולמו אחד אחרי השני מנוקיה 3310 (בקטן) ומאייפון 7 פלוס (בגדול).

נוקיה 3310 מודל 2017 (צילום: אהוד קינן, ברצלונה, NEXTER)
לא מיועד לצילום מדהים | צילום: אהוד קינן, ברצלונה, NEXTER

אני יודע. זה לא כוחות (לנוקיה מצלמה של 2 מגהפיקסל בלבד, ואין מצלמת סלפי). וכן, זה מכשיר זול שלא מיועד לצילום, אבל זה יתכן לכם פרספקטיבה על מה אפשר להשיג היום במצלמות, יען כי אנחנו לא ב-1999 יותר.

לשם מה התכנסו? סנייק

דווקא פה, נוקיה ניסתה קצת לחדש כאשר הקלאסי (סנייק 2) היה בעיני טוב ובבחינת לא צריך לגעת אם זה לא מקולקל. אולי קצת לשפוך צבע. הסנייק החדש הוא של חברה חיצונית והתפריטים שלו, לא רק שאינם בעברית, אפילו אנגלית לא מצאנו שם.

אבל למה צריך תפרטים? בואו נשחק. המשחקיות ביסודה זהה, נעים ימינה ושמאלה, ונחש מכוער מאוד אוסף תפוחים, מגביר את הקצב ואתם מנסים למנוע ממנו להתנגש בעצמו או במכשולים. יש סנייק, אפשר לסמן וי.

יש בנוקיה כל מיני קונצים נוספים: סמסים כמובן, נגן מוזיקה שלא היינו בונים עליו כאמצעי מרכזי, רדיו (דרך האוזניות) ששומעים וקולטים בו סבבה. יש גם אינטרנט - דרך הסלולר, אך לא ווייפיי. מדובר בטכנולוגיית Wap הממש ממש ממש בסיסית, שמאפשר לגשת לאתרים ולראות את רובם מחורבשים, כי הם פשוט לא מיועדים ב-2017 לטכנולוגיה בת שני עשורים.

נוקיה 3310 מודל 2017 (צילום: אהוד קינן, ברצלונה, NEXTER)
נוקיה 3310 מודל 2017 | צילום: אהוד קינן, ברצלונה, NEXTER

לאן נעלמו 17 שנות ידע?

המקשים קטנים, המסך זעיר והאותיות בו קטנות אף הן. אנשים שמתקשים בראיה ובמוטוריקה עדינה - זה ממש לא המכשיר בשבילם. ילדים - גם אם אתם לא רוצים לתת להם סמארטפון - עשויים לצחוק לכם בפרצוף או להתבאס ממש מהמכשיר הזה. לשני הקהלים הללו - יש פתרונות אחרים.

הנוקיה 3310 הוא גימיק שיווקי מוצלח ולא יותר, ובכל מקרה לא מתאים לישראל. הוא בהחלט מפנה זרקור למותג שנכשל, החליף ידיים בשנים האחרונות ומנסה לשקם את עצמו. ביורוקום הבטיחו שיביאו גם את המכשירים החדשים והעדכניים יותר (עם אנדרואיד) ונבדוק גם אותם, עם קצת יותר ציפיות.

לאורך כל הסקירה ניסיתי להבין אילו סטנדרטים מציבים לטלפון סלולרי כזה. מצד אחד מבוסס על מכשיר מ-2000, אבל מצד שני יצא אחרי שעברו 17 שנים שבהן נצבר ידע והטכנולוגיה התפתחה. מצד הוא מינימליסטי ודי זול (250 שקל בישראל), ומצד שני אמור בכל זאת שימושי, אבל הוא לא לגמרי שם.

את השורה התחתונה חשפנו בכותרת - לא מדובר בהברקה. זוהי נוסטלגיה בלבד, וכזו שלא בהכרח תשרוד הרבה זמן, אם וכאשר חברות הסלולר יחסלו את התשתיות לדורות הישנים. לכו לחנויות, שחקו בו קצת סנייק. צלמו את עצמכם בתמונה ברזולוציה נמוכה, ואחרי זה גשו לקנות טלפון שגם ישמש אתכם.