התרגלנו לראות סמארטפונים סיניים על המדפים בחנויות. מגוון המכשירים שמגיעים מהיצרניות הסיניות הוא רב והוא כנראה ימשיך לגדול. הצרכנים הישראליים הבינו שמוצרים המגיעים מיצרניות סיניות לא סובלים מחסרונות לעומת אלו הקוריאנים או האמריקאיים שבולטים במכירות. לכן, אין בדרך כלל סיבה לשלם סכום כפול עבור סמארטפון שנהנה ממיתוג יוקרתי יותר.

אספנו 5 סמארטפונים סיניים, חלקם נמצאים כבר מספר חודשים בשוק וחלקם רק נחתו על המדפים. לדעתנו מדובר במוצרים הבולטים בשוק, אשר פונים למגוון הרחב ביותר של האוכלוסיה. החל מ-Z11 Mini של נוביה הנמכר במחיר אטרקטיבי מאוד, דרך ה-Mate 8 של וואווי אשר יקרוץ לכל משתמש פרימיום המחפש מסך ענק וסוללה חזקה במיוחד ועד ה-OnePlus 3 המצוין. בשבועות הקרובים, כרגיל, נסקור גם מכשירים של חברות אחרות.

בכל מקרה, אנחנו גם ממליצים לכם ללכת לחנות ולהתעקש לנסות את הסמארטפון בעצמכם. צלמו תמונה, גלשו באינטרנט, וכתבו תזכורת סתמית ביומן. רק כדי לראות שהמכשיר נוח לכם ושקל ללמוד אותו מהר.

OnePlus 3

מחיר: 2,600 שקל
ציון: 9


מסך: המסך של ה-3 מגיע בגודל 5.5 אינץ' ברזולוציית Full HD. קצת פחות ממסכי ה-QHD, אבל עדיין מדובר בחדות מספיק טובה. התצוגה מוצלחת עם צבעים נעימים מאוד לעין, יחסית עשירים ועם תאורה אחורית מאוד חזקה. מדובר בתאורה היודעת להתמודד עם אור השמש של ישראל. בחודשי יולי-אוגוסט.

עיצוב: יש משהו שמזכיר בגב של ה-3 את ה-10 של HTC. שניהם סמארטפונים שנראים מעולה. גוף הוואן פלוס עשוי מאלומיניום, משקל סביר של 158 גרם ובעובי של 7.3 מ"מ. בצד השמאלי של הסמארטפון ניתן למצוא כפתור המאפשר לעבור במהירות למצב שקט או להתראות מוגדרות. מדובר בדרך נוחה להשתיק את המכשיר במהירות.

סמארטפונים סינים (צילום: צחי הופמן,  יחסי ציבור )
סמארטפונים סינים | צילום: צחי הופמן, יחסי ציבור

ממשק: ה-3 פועל על מערכת ההפעלה אנדרואיד בגרסת מרשמלו (6.0.1), כאשר עליה מולבשת המעטפת OxygenOS. החוויה של אנדרואיד נשמרת ברובה, פרט לתוספות כמו הקשה כפולה על המסך להדלקה שלו או ממשק הממוקם בצד הימני של המסך, המנסה לשמש כעמוד הבית לאנשי קשר ואפליקציות שכיחות. בתחתית המכשיר קיימים שני כפתורים: כפתור אחד למעבר אחורה וכפתור אחר לפתיחת האפליקציות האחרונות. דבר שמעט הפריע לנו, שהכפתורים הללו לא כוללים תאורה אחורית (רק בזמן לחיצה) ויכול להיות שחלק מהמשתמשים לא יזהו אותם ישר שיתחילו לעבוד עם הסמארטפון. וואן פלוס הוסיפו בממשק מצב לילה, בו התאורה האחורית הופכת למעט צהובה, כך שהמסך לא יסנוור את המשתמש. מדובר באפשרות מוצלחת, שכדאי שתתווסף כבר היום לכל סמארטפון (באייפון זה כבר קיים). חבל שמצב הלילה לא מתחיל לעבוד באופן אוטומטי בשעה מסוימת, כאשר חייבים להפעיל אותו באופן ידני.

מלבד זה, נתקלנו במכשיר בתופעה מוזרה, כאשר לפעמים הוא סגר אפליקציות הרצות ברקע, אשר היו מיועדות לפעול כל הזמן (למשל, גיבוי תמונות). לא מצאנו דרך לבטל את האפשרות הזו (בניגוד למכשירי וואווי, בהן ניתן להגיד למכשיר שאפליקציה מסוימת לא תיסגר).

חומרה: הוואן פלוס ה-3 מגיע עם מעבד סנפדרגון 820 אותו אפשר למצוא ב-G5 או ב-10 של HTC. המעבד הוא בעלי שני מעבדים במהירות כפולה של 2.15 ו-1.6 גיגה הרץ. נפח אחסון של 64 ג'יגה, אבל ללא יכול הרחבה וזיכרון עבודה מטורף של 6 גיגה. התוצאה שה-3 הוא מכשיר מהיר שלא מגמגם לרגע, מצד שני, יכול להיות שגם 4 גיגה זיכרון עבודה היו מספיקים.

ל-3 יש חיישן טביעת אצבע הממוקם בחלק התחתון בחזית המכשיר. זה מגיב במהירות ולא מפספס. וואן פלוס נזכרו לשלב סוף כל סוף התקן NFC, המאפשר להתחבר לאבזרים שונים בקלות ויש גם מקום לשני כרטיסי סים - פתרון מצוין לנוסעים לחו"ל. הרמקול של המכשיר ממוקם בחלק התחתון והוא בעל צליל חזק, אבל מעט מתכתי ולא הכי נקי.

מצלמה: ה-3 מציע מצלמת 16 מגה פיקסל עם פלאש רגיל (לא כפול), מפתח צמצם (כניסת התאורה לעדשה) לא גבוה של f/2.0 וגם מייצב תמונה אופטי. באור יום התמונות יוצאות נהדר, הצבעים טבעיים והחדות טובה. ברגע שעוברים למקום סגור, התמונות הופכות למגורענות ולא חדות. בצילום לילה האיכות נמוכה מאוד והתמונה כמעט לא מקבלת תאורה. העדשה עצמה מעט בולטת, בעקבות המבנה הדקיק של המכשיר. יש גם תפריט הגדרות ידני ותמונות ב-RAW (קובץ לא מעובד). מצלמת הסלפי מגיעה עם חיישן 8 מגה פיקסל ומפתח צמצם סביר (לעדשה קדמית) של f/2.0. התוצאות לא רעות. צילום הווידיאו אפשרי ברזולוציית 4K והוא סיפק בסך הכל תמונה בחדות גבוהה עם צבעים עשירים.

סוללה: וואן פלוס מקדמת עם ה-3 טכנולוגיה בשם Dash Charge. מדובר בטכנולוגיה המספקת שעות רבות של עבודה לאחר זמן טעינה קצר. בוואן פלוס אומרים שמדובר בטכנולוגית טעינה מהירה וגם חכמה, כי היא ממשיכה לטעון את הסמארטפון במהירות המקסימלית גם שמפעילים אפליקציות הדורשות משאבים רבים (דבר שעבד במציאות). חבל שהסמארטפון מתחמם מאוד בזמן הטעינה. הסוללה מגיעה בקיבולת 3000 מיליאמפר/שעה, כאשר לנו היא אזלה בשעות הלילה (אזור עשר). טעינה של חצי שעה מספקת 60% מהאנרגיה של המכשיר.

בשורה התחתונה, הוואן פלוס 3 הוא סמארטפון שמחזיר את העניין לחברה הסינית.

מייזו - MX6

מחיר: 1,500 שקל ברשת באג
ציון: 8.5

מסך: מסך 5.5 אינץ' ברזולוציית Full HD עם צפיפות פיקסלים של 403ppi. מדובר במסך שהיינו רגילים לקבל במכשירים יקרים בהרבה. המסך הזה מספק חדות לא רעה בכלל, צפייה טובה באור שמש ישיר וניתן להעיר אותו בהקשה כפולה עם האצבע על המסך. כיבוי מתבצע בלחיצה ארוכה על כפתור הבית.
מייזו שילבה במסך תכונה המשנה את גווני הצבע של המסך בלילה לצהובים יותר (ומפחיתה את הגוונים הכחולים), מה שהופך את הצפייה לנעימה יותר. התכונה הזו פועלת באופן אוטומטי על פי הגדרות אוטומטיות של המכשיר: שקיעה עד זריחה. ניתן גם לבטל אותה ולהפעיל באופן ידני.

סמארטפונים סינים (צילום: צחי הופמן,  יחסי ציבור )
סמארטפונים סינים | צילום: צחי הופמן, יחסי ציבור

עיצוב: ה-MX6 הוא סמארטפון שנראה טוב. הוא עשוי ממתכת, כאשר היחידה שאותה בדקנו הייתה עם גב בצבע כסף. חזית המכשיר הייתה בצבע לבן עם משטח זכוכית מבריק השומר עליה. הדבר היחיד הפוגע במראה החלק של המכשיר, הוא עדשת המצלמה, זו מעט בולטת מגב הטלפון. המכשיר מגיע במשקל סביר של 155 גרם ועובי דק של 7.25 מ"מ.

ממשק: מערכת ההפעלה היא אנדרואיד מרשמלו (6.0) עליה מולבש הממשק של מייזו FlyMe. מדובר בממשק שעובד בצורה חלקה עם גיור טוב לעברית. אהבנו את כפתור הבית המשמש גם כסורק טביעת האצבע (עובד בצורה חלקה ומהירה), מאפשר חזרה אחורה בנגיעה קלה עליו. על מנת להגיע לכל האפליקציות האחרונות שנפתחו ולעבור בינהם במהירות, צריך להחליק את האצבע כלפי מעלה מהחלק התחתון של המסך (מצד ימין או שמאל) של כפתור הבית.

מכיוון שמדובר בממשק של יצרנית סינית, אין כאן מגירת אפליקציות וגם יש תכונות שחלק מהמשתמשים ימצאו למרגיזות. למשל, כיבוי אפליקציות הרצות ברקע באופן אוטומטי (צריך לחפור בתוך מערכת ההפעלה בשביל להבין איפה לנטרל את זה). הדבר חשוב בשביל אפליקציות הדורשות עבודה באופן קבוע. כמו כן, לא הצלחנו למצוא איפה ניתן להפעיל את תכונת Smart Lock, המאפשרת לבטל את נעילת המכשיר במקומות קובעים (למשל, בית) או חיבור לדיבורית בלוטות' ברכב.

חומרה: ה-MX6 כולל חומרה של סמארטפון האמור להגיע עם תג מחיר גבוה בהרבה - מעבד בעל 10 ליבות - Helio X20 וזיכרון עבודה של 4 ג'יגה. נפח האחסון עומד על 32 ג'יגה ואין אפשרות הרחבה באמצעות כרטיס. יש אפשרות לשלב שני כרטיסי סים במכשיר.

מצלמה: מייזו שילבו שלל טכנולוגיות בתוך המצלמה שלהם. המצלמה כוללת חיישן 12 מגה של סוני - IMX386, טכנולוגיית עיבוד תמונה המקטינה את עיכוב המיקוד ל-0.2 שניות (בפועל המיקוד לא ממש מהיר) ועדשת 6P הכוללת ציפוי העוזר לבטל עיוותים. כל הטכנולוגיות שמייזו מתגאה בהן, מצליחות לייצר בסופו של דבר תמונות לא רעות בכלל באור יום עם צבעים מעט עשירים, אבל עם רמת פירוט לא גבוהה. הבעיה היא בצילום תמונות בתנאי תאורה חלשים או בלילה (המפתח צמצם לא גבוה - f/2.2), התמונות יוצאות רועשות מאוד, חסרות פרטים, כאשר קשה מאוד להצליח למקד את התמונה במהירות. המצלמה כוללת גם פלאש בשני גוונים (חם וקר). מצלמת הסלפי הכוללת חיישן 5 מגה פיקסל ומפתח צמצם f/2.0, התוצאות יותר מסיפקו אותנו. באור יום, מדובר בתמונות מוצלחות ביחס למצלמת סלפי (עדיין לא חד מאוד), אבל במקום סגור, איכות התמונות יורדת בצורה משמעותית.

צילום הווידיאו הוא ברזולוציית 4K והאיכות מוצלחת מאוד. התמונה ללא רעשים וחלקה באור יום, אבל ברגע שנמצאים במקום סגור, איכות התמונה בווידיאו יורדת פלאים.

סוללה: למרות שמדובר בסמארטפון עם תג מחיר נמוך, מייזו לא שכחה לשלב כאן טכנולוגיית טעינה מהירה בשם mCharge. טעינה מלאה מתבצעת בתוך 75 דקות, כאשר טעינה של חצי שעה מספקת 60% אנרגיה. מחבר הטעינה הוא USB Type-C. מדובר במחבר שכבר הפך לסטנדרט ברוב המכשירים בשוק, כאשר קיבולת הסוללה עומדת על 3060 מיליאמפר/שעה. אנחנו הצלחנו להוציא ממנה זמן עבודה מפתיע לטובה - שמונה בבוקר עד שמונה בבוקר למחרת.

בשורה התחתונה, בעלות של 1,500 שקל, ה-MX6 עולה על כל הציפיות.

וואווי - Mate 8

מחיר: 2,550 שקל
ציון: 8.5

מסך: ה-Mate 8 הוא פאבלט בעל מסך ענקי - 6 אינץ' ברזולוציית Full HD. מדובר במסך המאפשר לעבוד בצורה נוחה מאוד עם הסמארטפון, לכתוב מיילים, פוסטים בפייסבוק ולצפות בסרטים. המסך הגדול מאפשר לעשות את כל הדברים האלו בלי להרגיש שצריכים לעבור לטאבלט. רזולוציית המסך היא אומנם לא QHD, אבל היא טובה מאוד, הצבעים עדינים והתמונה חדה.

למסך יש תאורה אחורית חזקה מאוד ואין בעיה לעבוד איתו באור שמש ישיר. גם חיישן התאורה האוטומטי זיהה את תנאי הסביבה בצורה טובה.

סמארטפונים סינים (צילום: צחי הופמן,  יחסי ציבור )
סמארטפונים סינים | צילום: צחי הופמן, יחסי ציבור

עיצוב: המייט 8 הוא מכשיר בעל עיצוב מוצלח ביחס לגודל שלו, העשוי כולו ממתכת. וואווי הצליחה לשמור על מסגרת דקיקה, כך שהמכשיר מרגיש קטן יותר לעומת אחרים. העובי של המייט 8 עומד על 7.9 מ"מ והמשקל כבד - 185 גרם. מדובר בפאבלט שמתאים לאנשים מסוימים, שלא אכפת להם להתפשר על גודל המכשיר, על מנת ליהנות ממסך ענקי.

ממשק: המייט 8 מגיע עם מערכת ההפעלה אנדרואיד בגרסת מרשמלו (6.0) של גוגל והוא כולל את הממשק של וואווי - EMUI 4.0. בין היכולות של הממשק של וואווי, הצגת מסך מפוצל עבור עבודה עם שתי אפליקציות במקביל, ביטול מגירת האפליקציה ויישום פנימי למדידת צעדים ומספר קומות. אחד הדברים המעט מרגיזים, וואווי סוגרת את האפליקציות הרצות ברקע באופן אוטומטי. בשביל לבטל את האופציה הזו עבור אפליקציות מסוימות, צריך לנבור בתפריטים עד שמוצאים אותה.

חומרה: המייט 8 הוא סמארטפון מהיר, שלא סובל משום בעיות עיכוב (אנחנו השתמשנו במכשיר בתוכנית צריכת חשמל גבוהה). המייט מגיע עם ערכת השבבים Kirin 950 אותה וואווי גם מייצרת. מעבד ה-8 ליבות כולל שני מעבדי 4 ליבות במהירות 2.3 ו-1.8 ג'יגה הרץ, עם 3 זיכרון עבודה (תלוי בדגם). נפח האחסון עומד על 32 ג'יגה ויש גם אפשרות הרחבה באמצעות כרטיס. ניתן למקם כרטיס סים משני במקום הכרטיס זיכרון. יש כאן גם שבב NFC.

בדומה למכשירים אחרים של וואווי, גם כאן שילבה החברה את טכנולוגיית טביעת האצבע המהירה והמוצלחת שלה, זו ממוקמת בגב המכשיר ומאפשרת לשחרר את נעילת הטלפון והדלקת המסך בנגיעה בודדת. טכנולוגיית טביעת האצבע גם מאפשרת באמצעות נגיעה בחיישן, צילום סלפי ומענה לשיחה. באמצעות נקישה עם פרק האצבע על המסך, ניתן לצלם אותו במהירות.

מצלמה: המצלמה של הפאבלט היא מתוצרת סוני ומגיעה עם חיישן 16 מגה פיקסל. איכות התמונות טובה, אבל לא מצוינת. באור יום גוון הצבעים נעים (לא עשיר מדי), אבל התמונה לא מספיק חדה. בשעות אחר הצהריים, התמונות יוצאות מעט מגורענות וכבר לא חדות. הפלאש כפול בעל תאורה חמה וקרה. התוצאות הפציעות אותנו לטובה. צילומי פנים יצאו בגוון עור נעים ולא לבן מדי. איכות התמונות לילה לא טובה בכלל: תמונה רועשת, אין פרטים ורואים פיקסלים ומריחות. המצלמה הקדמית מגיעה עם חיישן 8 מגה פיקסל והתוצאה בינונית. צילום הווידיאו עומד על Full HD עם 60 פריימים לשנייה, התוצאה סבירה, אבל לא מספיק חדה.

סוללה: הפאבלט מגיע עם סוללה בקיבולת 4000 מיליאמפר/שעה, המאפשרת בשימוש כבד להמשיך לעבוד עד 11 בבוקר ביום למחרת. בשימוש פחות אינטנסיבי, אפשר להחזיק גם עד למחרת בצהריים. בהחלט מרשים. הסוללה כוללת טכנולוגיית טעינה מהירה (מטען מהיר מסופק בערכה).

בשורה התחתונה, המייט 8 הוא פאבלט מצוין לרמת המחיר שלו. המסך גדול ונוח, החומרה חזקה והסוללה מצוינת. ההתפשרות היא על המצלמה.


נוביה - Z11 mini

מחיר: 1,300 שקל ברשת באג
ציון: 8

מסך: ה-Z11 Mini כולל מסך בגודל 5 אינץ', היושב בצורה נוחה ביד. מדובר בגודל מסך העומד על התפר בין המסכים הגדולים לאלו שמתאימים גם לאנשים שמחפשים מסך קטן. הרזולוציה היא Full HD, תספק כמעט כל משתמש. ציפוי הזכוכית הוא מסוג גורילה גלאס 4. איכות התמונה הטובה, היא לא החדה ביותר שראינו וגם לא בעלת הצבעים העשירים ביותר. מצד שני, ברמת מחיר כזו, אנחנו לא מבקשים יותר.

פחות חיבבנו במסך את עוצמת התאורה האחורית, שהייתה רק מספקת ולא יותר. כמו כן, גם חיישן התאורה האוטומטית לא עבד בצורה טובה. הוא נהג להפחית את התאורה בצורה משמעותית, עד שכמעט אי אפשר להסתכל על המסך.

סמארטפונים סינים (צילום: צחי הופמן,  יחסי ציבור )
סמארטפונים סינים | צילום: צחי הופמן, יחסי ציבור

עיצוב: בנוביה הלכו על מראה הזכוכית עם מסגרת מתכת. ה-Z11 Mini כולל גב זכוכית הרגיש מאוד לטביעות אצבע וגם לשריטות. המכשיר שלנו נשרט פעמים רבות, למרות שלא נפל אפילו פעם אחת על הריצפה. מדובר בסמארטפון קומפקטי בעובי של 8 מ"מ ומשקל של 138 גרם. להשלמת המראה, בנוביה צבעו את כפתורי הבית ומסגרת העדשה בצבע אדום, מה שגורם למכשיר הזה להיראות מיוחד לעומת סמארטפונים אחרים.

ממשק: כמו כל סמארטפון סיני, גם בנוביה בחרו להיפטר ממגירת האפליקציות. יש משתמשים שפחות אוהבים את זה ויש כאלו שהדבר יחסר להם. בכל מקרה, מתרגלים לזה מהר מאוד. מה שכן מפריע בחוויה במכשיר הזה, שנוביה עובדים על מערכת ההפעלה אנדרואיד לוליפופ (5.1.1), כשנה אחרי שכבר יצאה הגרסה מרשמלו (6).
באופן כללי מדובר בממשק חביב, ניתן לבצע הקשה כפולה עם האצבע על הצג כאשר הוא סגור, על מנת לעורר אותו (זה לא עובד עבור סגירה). יש דרך לגרום להפעלת אפליקציה בעת משיכת האצבע בצד המסך. אנחנו מצאנו את האפשרות הזו לפחות יעילה וגם מעט מפריעה, אבל יכול להיות שיהיו משתמשים שיאהבו אותה.

הממשק של נוביה לא נקי מבאגים, למשל, כאשר מופיעה שיחה שלא נענתה, לחיצה על כפתור "התקשרות חזרה" לא מבצע שום דבר. אותו דבר בעת קבלת SMS. כפתור "קרא" לא עושה שום דבר. עוד דבר שמעט מפריע, הורדת הווילון של המסך מלמעלה כאשר המסך נעול, מציגה רק את תפריט הקיצורים ולא מציג התראות או גישה לאפליקציות פעילות. הדבר אפשרי רק שעוברים את מסך הנעילה (לא מצאנו דרך לשנות את זה).

חומרה: לא נתקלנו בבעיות חומרה בנוביה, המכשיר הגיב היטב, כאשר הוא כלל מעבד קוואלקום סנפדרגון 617, אשר כבר הוכיח את הביצועים הטובים שלו גם במכשירים אחרים. זיכרון העבודה הוא 3 ג'יגה ונפח האחסון הפנימי הוא 32 ג'יגה ואפשר להרחיב אותו באמצעות כרטיס (עד 256 ג'יגה). המכשיר גם תומך בשני כרטיסי סים, אבל בשביל זה צריך לוותר על כרטיס הזיכרון.

נוביה הפתיעה כאשר שילבה חיישן טביעת אצבע במכשיר ברמת מחיר נמוכה יחסית. מצד שני, לא מדובר בחיישן טביעת האצבע הטוב ביותר שראינו, הוא הרבה פעמים מפספס ודורש נגיעה חוזרת. החיישן ממוקם בגב המכשיר.

מצלמה: נוביה מאוד גאה שהמצלמה האחורית שלה כוללת חיישן של סוני - IMX298 ברזולוציית 16 מגה פיקסל, מפתח צמצם f/2.0 ופלאש. המצלמה גם כוללת עדשה מזכוכית ספיר המספקת עמידות מסוימת נגד שריטות. בסופו של דבר, תוצאות הצילום טובות באור יום עם רמת פירוט לא גבוהה. המיקוד של המצלמה לא תמיד מהיר, כך שקצת צריך להתאמץ לתפוס ילד שזז. בתנאי תאורה נמוכים, התמונה כבר יוצאת מרוחה עם חדות מאוד נמוכה. המצלמה הקדמית לצילומי סלפי מגיעה עם חיישן 8 מגה פיקסל ופלאש קדמי. התוצאות סבירות, אבל אל תצפו פה לחדות גבוהה. צילום הווידיאו ב-Full HD הפתיע אותה לטובה, הן ברמת הצבעים הנעימים והתמונה היחסית נקייה.


סוללה: הסוללה של ה-Z11 Mini בינונית, היא שורדת במקרה הטוב עד שמונה בערב ולפעמים גם פחות. הקיבולת שלה עומדת על 2800 מיליאמפר/שעה, כאשר מחבר הטעינה הוא USB Type-C. חבל שהמכשיר לא תומך בטעינה מהירה.

בשורה התחתונה, ה-Z11 Mini הוא הסמארטפון הראשון של נוביה בארץ, ככזה הוא לא מאכזב ביחס לרמת המחיר שלו.

שיאומי - Mi5

מחיר: 2,450 שקל
ציון: 7

מסך: בשונה מסמארטפוני דגל של היצרניות הדרום קוראיניות, בשיאומי החליטו להישאר עם מסך ברזולוציית Full HD. הצבעים נעימים לעין, עשירים, אבל לא יותר מדי. המסך מגיע בגודל 5.15 אינץ' עם תאורה אחורית היודעת להתמודד עם אור שמש ישיר. הזכוכית היא מסוג גורילה גלאס 4, מה שאמור לספק רמה מסוימת של מיגון. 

סמארטפונים סינים (צילום: צחי הופמן,  יחסי ציבור )
סמארטפונים סינים | צילום: צחי הופמן, יחסי ציבור

עיצוב: ה-Mi5 הוא סמארטפון יפה. הוא צר עם מסגרת דקיקה, אבל עשוי פלסטיק עם מסגרת מתכת. הבעיה במכשיר היא העמידות שלו. כאשר ה-Mi5 היה בכיס הצדדי של המכנסיים שלנו, הוא הצליח איכשהו להתעקם. הגב של המכשיר נפל ומאז לא נכנס בצורה חלקה. מה שמצביע שאיכות הבנייה כאן לא משהו. מצד שני, נציין שהמכשיר שהגיע אליי לסקירה לא היה חדש, אבל גם לא היו עליו סימני נפילה.

 


ממשק: שיאומי משלבת במכשירה את ממשק ה-MIUI 7.0 המולבש על אנדרואיד בגרסת מרשמלו (6.0). אנחנו לא ממש חיבבנו את הממשק בדגם הזה. נתחיל מנושא הגיור לעברית, שנעשה בהתרשלות על-ידי היבואן. במקום מסוים מצאנו תפריט חתוך שאי אפשר לקרוא, ובמקומות אחרים תפריטים שלמים לא תורגמו לעברית. ככה לא מוכרים סמארטפון. בנוסף, לשיאומי, כמו ליצרניות סיניות אחרות, יש חיבה רבה לסגור למשתמש את כל האפליקציות שרצות ברקע ולא לתת להן לעבוד. הסיבה לכך הגיונית, רצון לחסוך בסוללה ובחבילת הגלישה. הבעיה, שבשיאומי משהו לא עובד טוב. אפליקציות רבות הפסיקו לעבוד, לרמות שנתנו להם את כל ההרשאות ושינינו כל הגדרה אפשרית שמצאנו במכשיר. התוצאה, אפליקציות כמו ניהול אנשי קשר - Drupe, הקלטת שיחות וגיבוי תמונות של גוגל לא עבדו ברקע. לנו זה הפריע.

שיאומי מציעה עדכון ל-MIUI 8. במהלך הסקירה שלנו הוא לא היה זמין. היבואן המילטון לא מציע עדכון גורף דרך האוויר (FOTA) לכל הלקוחות שלו, כך שחלק מהם יצטרכו להגיע לנקודות שירות, להפקיד את המכשיר ולחכות בין יומיים לשלושה.

חומרה: ה-Mi5 הוא סמארטפון מהיר, אבל לא מאוד מהיר כמו המתחרים הגדולים. אנחנו נתקלנו פעמים רבות בתגובות איטיות וגמגומים. הוא מריץ שני מעבדים כפולי ליבה במהירות 1.8 ו-1.36 ג'יגה הרץ. המעבד הוא סנפדרגון 820 של קוואלקום עם 3 ג'יגה זיכרון עבודה. נפח האחסון עומד על 32 ג'יגה ואין אפשרות הרחבה באמצעות כרטיס. התחושה שאומנם מדובר במכשיר עם חומרה חזקה, אבל התוכנה של ה-Mi5 ואולי ההתעסקות בגיור שלו בארץ, פשוט הפכו אותו למכשיר פחות חזק.

שיאומי מיקמה את מנגנון טביעת האצבע שלה בחזית המכשיר על כפתור הבית. החיישן עובד בצורה מהירה מאוד ואנחנו היינו מרוצים ממנו. ה-Mi5 כולל גם חיישן NFC, המיועד עבור תשלומים סלולריים וחיבור מהיר לאביזרים. הביצועים של הרמקולים סבירים ולא יותר. ישנה אפשרות לשלב שני כרטיס סים במכשיר.

מצלמה: המצלמה של ה-Mi5 הפגינה ביצועים טובים, אבל לא כאלו שהפילו אותנו מהכיסא. החיישן בעל רזולוציית 16 מגה פיקסל, מיקוד אוטומטי, פלאש כפול (תאורה חמה וקרה) ומפתח צמצם סביר - F2.0. התמונות באור יום חדות והצבעים עשירים ברמה מספקת. בהחלט מדובר בתוצאות מוצלחות, הבעיה בתמונות זה במקומות סגורים, התמונות כבר הופכות למגורענות ולא מספיק חדות. הצילום לילה לא עקבי, לפעמים קיבלנו תמונות מרוחות ולפעמים קיבלנו תמונות מעט חשוכות, מגורענות, אבל ברורות.

צילומי הסלפי בינוניים ומטה, כאשר התמונות יוצאות מעט מרוחות. החיישן הוא בעל רזולוציית 4 מגה פיקסל. צילום הווידיאו אפשרי ב-4K, התוצאות טובות, אבל לא יותר מזה.

סוללה: הסוללה של ה-Mi5 מתנהגת באופן מוזר. לפעמים היא החזיקה לנו עד שש בערב ולפעמים היא שרדה גם עד עשר בלילה, למרות שהדפוס שימוש לא היה מאוד שונה. קיבולת הסוללה עומדת על 3000 מיליאמפר והיא לא פריקה. הסמארטפון תומך בטעינה מהירה - Quick Charge 3.0 - טעינה של חצי שעה מספקת אנרגיה ל-83% מהסוללה. המכשיר עצמו לא מגיע עם מטען מהיר והיבואן המילטון לא מציע אותו לרכישה בארץ. טעינה עם המטען בערכה מצליחה לספק כ-40% אנרגיה מהסוללה בתוך חצי שעה. טעינה מלאה לוקחת כשעתיים. ה-Mi5 גם כולל מחבר מסוג USB Type-C.

בשורה התחתונה, ה-Mi5 הוא סמארטפון הדגל של שיאומי, אבל במבחן הביצועים שלנו, הוא נפל ממכשירי דגל אחרים הקיימים בשוק.