בתקופה זו של חג השבועות, על פי המסורת היהודית, הובאו לבית המקדש הפירות הראשונים של השנה - הביכורים. גם העולם הטכנולוגי עשיר בפיתוחים ובהמצאות שצצים חדשות לבקרים. לקראת חג הביכורים, בחרנו לבחון מתי וכיצד הגיעו לראשונה כמה המצאות משמעותיות אל הטלפונים הסלולריים שלנו. מתי היצרניות ערכו לנו הצגת בכורה של טלפון-המצלמה? כמה שנים מלווים אותנו המסרונים מאז ששוגרו לראשונה? וממתי ישנה משמעות לעוצמת הלחיצה שלנו על מסך המגע? מוקדם יותר ממה שאתם חושבים.
חשוב להקדים ולומר כי מטבען של המצאות חדשות, הן מוצגות תחילה במכשירי אב-טיפוס או מכשירי קונספט ולוקח זמן עד שמכשירים כאלה משווקים לשוק הרחב ונחשבים כהצלחה מסחרית, אם בכלל. בכתבה בחרנו להציג את הזמן בו החלה הטכנולוגיה להתפשט לכיוון השוק, בעוד שבחלק מהמקרים היו אבות טיפוס שלא יצא מהם כלום.
חייכו, המצלמה כבר בפנים
עד סוף המאה הקודמת, התרגלנו שכדי לתעד את חיינו אנו צריכים לקחת עמנו מצלמה. אך כשמהנדסי התקופה ההיא הבינו שהטלפון הסלולרי נמצא איתנו בכל מקום, היה נראה להם טבעי להטמיע בו גם מצלמה, שתאפשר לנו לתעד את חיינו בכל זמן ובכל מקום.
לקראת שנת 2000 הוצגו כמה דגמים של מכשירים עם מצלמה מובנית. סדרת המכשירים שהצליחה באופן מובהק גם מבחינת נתוני המכירות היא של חברת שארפ, כשדגם J-SH04 היה הראשון שהציגה החברה. המצלמה שלו לא הייתה באיכויות שאנו רגילים אליהן היום, ואם נדבר במושגי רזולוציה, ידעה המצלמה ההיא לצלם ברזולוציה של 0.1 מגה-פיקסל. לשם השוואה - היום יש סמארטפונים עם 23 מגה-פיקסל - פי 230.
עם זאת, לכולם היה ברור שזהו עניין של זמן עד שהמצלמות ישתפרו, ועדות לכך ניתן היה למצוא בנתוני המכירות של שארפ: 5 מליון מכשירי טלפון-מצלמה נמכרו עד שנת 2002.
מאוחר יותר השכילו חברות הסלולר להשתמש במצלמה המובנית במכשיר כדי לערוך שיחות וידאו בין מנויים, יכולת שבאה לידי ביטוי במספר טלפונים נייחים החל ממחצית המאה הקודמת. כשמהירות העברת הנתונים שופרה גם במכשירים הסלולריים ניתן גם היה לקיים באמצעותם שיחות וידאו.
כששיחות טלפון הפכו לאותיות
את הופעת הבכורה שלהם עשו הודעות ה-SMS, או המסרונים שאנחנו כל כך אוהבים לשלוח, בשנת 1992. מאטי מקונן היה האיש שהגה את הרעיון והציג אותו עוד בשנת 1984. 8 שנים מאוחר יותר היה זה ניל פאפוורת' ששלח את המסרון הראשון למנהל ספקית התקשורת Vodaphone - ריצ'ארד ג'ארוויס. האחרון נכח באותה העת במסיבת חג מולד באנגליה ופאפוורת' שלח לו את ההודעה "חג מולד שמח" ממקלדת מחשב, שכן בטלפונים עוד לא היתה דרך להזין אותיות.
לאחר כשנתיים ניתן היה גם להקליד טקסט ישירות מהמכשיר, דבר שבוודאי תרם לפופולריות של המסרונים במשך שנים רבות. בשנים האחרונות תפסו אפליקציות המסרים המידיים כמו וואטסאפ את מקומם של המסרונים ועושות זאת באמצעות העברת הודעות הטקסט, כמו גם קבצי הקול והתמונות, על גבי רשת האינטרנט.
תנו לאצבעות ללכת במקומכם
אין ספק שגם מסכי המגע עשו מהפיכה של ממש בעולם הטלפונים הסלולריים, עד שנדמה שהם המאפיין הבולט שמבדיל בין טלפון סלולרי 'טיפש' לטלפון חכם. בשנת 2007 השיקה חברת אפל את מכשיר האייפון הראשון ובחרה לצייד אותו במסך מגע משוכלל. בשל הצלחתו של האייפון, ראו יצרניות הסמארטפונים כי-טוב ובחרו להשתמש בטכנולוגיה החדשה-ישנה הזו, אך זו ממש לא הצגת הבכורה של מסך המגע.
עוד בשנת 1965 הוצג מסך המגע לראשונה ובמהלך השנים עבר יישומים רבים והתבסס על טכנולוגיות שונות. בשנות ה-90 היו אלה מחשבי כף-היד שאימצו את מסכי המגע, כשבשנת 1993 הציגה חברת IBM את הטלפון הסלולרי הראשון עם מסך המגע - סיימון.
כטבעה של טכנולוגיה, עם התקדמות השנים שופרו מסכי המגע. בעבר היו אלה מסכים המבוססים על לחץ שהיה מופעל עליהם באזור המגע באמצעות האצבע או עט ייעודי. מאז השקת האייפון מתבססים המסכים על קיבוליות חשמלית, כשמוליכים חשמליים פרוסים תחת המסך ומזהים את המטען החשמלי באצבעו של המשתמש גם בלי שנפעיל עליהם כוח.
בשנת 2014 הציגה אפל את היכולת לזהות את עוצמת הלחיצה בהתבסס על טכנולוגיה שמכונה 3D Touch. באמצעות עוצמת הלחיצה המשתנה ניתן להפעיל פונקציות שונות במכשיר כדוגמת פתיחת תפריטים ותפריטי משנה ויצרניות נוספות הציגו אף את היכולת לשקול פריטים על גבי המסך.
מוסיפים קצת צבע לחיים
השנה הייתה 1998 כשנפל דבר בתחום הסלולר: במקום מסכי השחור-לבן שאפיינו כל כך את הטלפונים הסלולריים עד אותה שנה, הציגה חברת סימנס את Siemens S10 שכלל מסך צבעוני, אך זה הציג רק בארבעה צבעים. עברו שנתיים ומסך צבעוני עם 4,096 צבעים הוצג בנוקיה 9210.
עם השנים רק השתפרו רזולוציות המסכים (צפיפות הנקודות שלהם) וכמות הצבעים המוצגים. מכשירי הדגל של 2016 מציעים מסכים המבוססים עד 16 מליון צבעים, רזולוציות 4K וגם מסכים עם שוליים מעוגלים. אם תשאלו אותנו - אנחנו עדיין מתגעגעים למשחק הסנייק של נוקיה 5110, שם היה מסך שחור לבן ונחש (המיוצג על ידי קו עבה) שצריך לאכול את האוכל (שהוצג על ידי ארבעה פיקסלים) מבלי לפגוע בעצמו או בקירות.
מכשיר כבקשתך
האם אתם באמת משתמשים בסמארטפון שלכם גם כדי לצלם, גם כדי לשמוע מוזיקה וגם כדי לשוחח? דב מורן, יזם הייטק ישראלי ורב זכויות, הגה בשנת 2007 את "מודו" - טלפון סלולרי קטן מימדים הכולל פונקציות בסיסיות בלבד. לטלפון זה היה ניתן להלביש "מעטפות" מיוחדות, המסוגלות להרחיב את יכולתיו: מעטפת הכוללת מקלדת, אחרת הכוללת רמקולים איכותיים ועוד. כך יכול היה כל לקוח לרכוש לעצמו רק את המעטפות שהיה צריך ובכך להרכיב לעצמו את החומרה שתענה לצרכיו.
אמנם הרעיון של מורן לא כבש את שוק המובייל העולמי והחברה נאלצה להיסגר, לא לפני שגוגל קנתה את הפטנטים שלה בשנת 2011. בכנס Google I/O שנערך בחודש שעבר הציגה החברה את הגרסה שלה למכשיר מודולרי, המכונה פרויקט ARA. זהו מכשיר שמתבסס על רעיון דומה לזה של דב מורן אך בנוי ממודולים רבים כשלכל אחד פונקציונאליות שונה. גרסת המפתחים של המכשיר אמורה להשתחרר לקראת סוף 2016 וגרסה סופית לצרכן ב-2017.
עד אז ניתן ליהנות מה-LG G5, מכשיר הרבה פחות מודולרי בהשוואה לאלה שדיברנו עליהם אך ניתן להרחיב את יכולותיו באמצעות חיבור מודולים חיצוניים: אחד שמאפשר לצלם בנוחות רבה יותר, אחר שמאפשר להאזין לאודיו איכותי יותר וייתכן שבשנים הקרובות נשמע על מודולים מעניינים נוספים.
מכשירי צדפה
פעם, כשטלפונים סלולריים היו יודעים בעיקר להתקשר זה לזה ולא כללו מפרט טכני משובח במיוחד, הייתה חשיבות לא קטנה למשקל, לקומפקטיות ולעיצוב החיצוני. מכשירי צדפה, שכונו גם מכשירי Flip, היו האמירה העיצובית האחרונה לאורך כל שנות ה-90. בתחילה הם נותרו עבים ומסורבלים וכללו מנגנון קיפול חלקי. במעלה השנים, כשמכשיר הסלולר היה מתקפל לשניים באמצעות ציר הממוקם במרכזו, הוא היה חוסך מקום ונכנס היטב לכיס המכנס. זאת מבלי לשבח את מנגנון הקיפול המהיר, שהיה פועל בתנועת יד פשוטה, ובמכשירים אחדים גם היה נפתח בלחיצת כפתור.
למרות שמנגנון הצדפה הוצג עוד קודם לכן במחשבים ניידים ובמכשירים נוספים, נחשבה מוטורולה לחלוצת מכשירי הצדפה הסלולריים כשאימצה את התצורה הזו למכשיר ה-MicroTAC בשנת 1989. לאורך השנים אומצה ושופרה התצורה אצל יצרניות רבות וישנם דגמים מעטים מאוד שממשיכים לצאת בתצורת הצדפה גם היום. אחת הדוגמאות לכך הוא ה-W2016 של סמסונג: מדובר במכשיר הזהה בתכונותיו לגלקסי S6 הדי עדכני. הוא כולל מסך מגע איכותי, אך כשפותחים אותו מופיע מסך מגע נוסף ומתחתיו לוח מקשים – אם תרצו, הקאמבק של מכשירי הצדפה.
GPS
מי מאיתנו נכנס לרכב ומתכנן את מסלול הנסיעה באמצעות מפת כבישים? לא רבים, וזאת בזכות אחת ההמצאות שהגיעה מן העולם הבטחוני והיום משרתת כל ילד שמחזיק סמארטפון - GPS. את הצגת הבכורה שלו, כאמור, עשה ה-GPS עוד הרבה לפני עידן הסמארטפונים ובאמצעות לוויינים בחלל הוא מספק את המיקום המדויק.
בשנת 1999 הוא שולב לראשונה בטלפון סלולרי שנקרא Benefon Esc ונמכר בעיקר באירופה. עם השנים הוכנסו חיישני GPS מתקדמים ומדוייקים יותר למכשירים ואלו שולבו עם האפליקציה השיתופית Waze, שהיא הצלחה מטאורית כשלעצמה. אז נכון שהיום אנחנו לא נוסעים בלי Waze אפילו כדי לקחת את הילדים מהגן, אבל צריך לתת כבוד לחלוצים שכבר בשנת 99 שילבו חיישן GPS במכשיר הסלולרי.
האינטרנט מגיע לסלולרי
אינטרנט סלולרי הוא אחת ההמצאות שאנו משתמשים בה כל כך הרבה אך לא תמיד שמים לכך לב. האפליקציות, הגלישה בדפדפן, כל תעבורת הנתונים של המכשיר הסלולרי שלנו מתבצעת באינטרנט הסלולרי המהיר והיציב שקיים ב-2016.
אך קשה להיזכר שהמהפכה החלה כבר בשנת 1997, אז חשבו חברות מוטורולה, נוקיה, אריקסון ו-Phone.com כיצד ניתן ליצור סטנדרט עולמי אחיד איתו ניתן יהיה לגשת לתכנים ייעודיים באינטרנט באמצעות הטלפון הסלולרי. החשיבה הזו הולידה את פרוטוקול WAP (ראשי תיבות של Wireless Application Protocol). הגלישה אז הייתה בסיסית מאוד ולא כללה גרפיקה מרהיבה, אך אתרי תוכן שונים הותאמו לדפדפנים הבסיסיים וניתן היה לקבל מידע עדכני מהאינטרנט באמצעות המכשיר הסלולרי. לימים פינה פרוטוקול WAP את מקומו לטובת אפליקציות דפדפנים המתאימות למערכות ההפעלה השונות.
למה להסתפק במקלדת מצומצמת?
עד כמה נוחות המקלדות המותקנות בסמארטפון? על כך הדעות חלוקות וכנראה שבסופו של דבר תלוי עד כמה אתם רגילים אליהן. עם זאת, כנראה שכולם יסכימו שמקלדת מלאה (QWERTY) היא דבר נצרך בימינו, במיוחד כשאנו נדרשים להקליד רבות בסמארטפון שלנו.
מפתיע, אך כבר בשנת 1996 הופיעה לראשונה מקלדת פיזית מלאה בטלפון סלולרי. היה זה Nokia Communicator 9000, שכלל יכולות מרשימות ביחס לאותה תקופה: משלוח מיילים, מעבד תמלילים, פקס מובנה ועוד. הדחיסה של המקלדת לגודל של טלפון התבצעה על ידי ייצורו בצורת מחשב נייד, שלוח המקשים והמסך הרגיל שלו נפתחים וחושפים מסך שני ומקלדת אותיות.
נוקיה המשיכה לשפר את סדרת ה-Communicator לאורך השנים ועשתה זאת באמצעות כמה מכשירים, כשהאחרון שבהם היה ה-Nokia E90 בשנת 2007. מאז החלו לצוץ סמארטפונים עם מסכי מגע ובהם רצות מקלדות QWERTY וירטואליות.
