לקרוא לעצמנו "מכורים לטלפונים" כבר מזמן לא הגדרה מפתיעה. לא מזמן פורסם מחקר של מייקרוסופט שמצא שטווח הקשב של בני האדם קצר יותר מזה של דגים, וירד לשמונה שניות.
החלטנו לבדוק את הנושא הזה והתייצבנו בבית קפה בשעת צהריים מוקדמת, העמדנו מארחת שהציעה לבאי בית הקפה הצעה מפתה, תנו לנו את מכשירי הסמארטפון שלכם לפיקדון עד לסוף הארוחה ובתמורה תוכלו לבחור בין קינוח חינם או הנחה של עשרה אחוזים. רצינו לראות כמה אנשים יסכימו להיפרד מהמכשיר שלהם?
למרות שחשבנו שבבית קפה ובשעות כאלה, שעיקר האוכלוסייה היא מבוגרת, לא בדיוק הדור ש"נולד" אל הסמארטפונים, חשבנו שנראה אנשים נפרדים יותר בקלות מהסמארטפונים שלהם. אבל אם מסכמים את התוצאות זה היה סוג של 50%-50%, כשרוב האנשים שהסכימו למסור את הניידים שלהם, הקדימו לזה הכנות שלא יביישו את ההכנות שלנו ערב לפני התכנית, טלפונים, מסרונים, ווצאפים שיודיעו לרמטכ"ל שבשעה הקרובה הם לא יהיו זמינים.
"הסינים קראו לזה 'דיגיטל הירואין' וחשבו שהם מגזימים, אבל לאחרונה אחרי שמחקרי המוח השתכללו אנחנו מבינים שההתמכרות למסכים חזקה פי כמה מההתמכרות להירואין", אומר ד"ר תמיר ליאון, אנתרופולוג יישומי. "אנשים שמתנהלים עם הסלולר נמצאים יותר במתח".