רעיון (צילום: BlackJack3D, Istock)
ישראל היא מעיין נובע של רעיונות | צילום: BlackJack3D, Istock

קשה לעמוד בקצב של ההמצאות הטכנולוגיות. יום אחד אנחנו מתבשרים על קונסולת משחק הכוללת חיישני תנועה, יום אחרי-כן משיקה אחת מהחברות מחשב נייד עם משטח מגע, ובאותו השבוע מפציע גם סלולרי המציע תקשורת טובה יותר לרשתות החברתיות. בתדירות גבוהה למדי חברות הטכנולוגיה משיקות גדג'טים עם יכולות חדשות, שמספקים פיתרון למשהו שלא ידענו בכלל שחסר לנו בחיים.

הגדג'טים, שמתרבים מיום ליום, הפכו את חיינו למחוברים יותר ופרודוקטיביים יותר, כך שקשה למצוא היום אדם שלא משתמש במספר מוצרים טכנולוגיים ביום, גם אם הוא לא תופס מעצמו טכנופיל. מצד שני, המוצרים הללו גם גובים מאיתנו מחיר יקר: לא פשוט להיות מחובר כל היום.

מאחורי כל ההמצאות האלו עומדים מפתחים שבמשך חודשים ארוכים שוברים את הראש כיצד לפתח את הדבר הבא, את האייפון החדש שכולם ירצו.

ישראל יצרה לעצמה תדמית מכובדת בתעשיית הטכנולוגיה, של מי שהפטנטים והרעיונות החדשניים נובעים בה כמו ממעיין שופע. הרי בישראל הומצאו הפיירוול, הסטנטים, כרטיסי הזיכרון, זיכרונות הפלאש, טלפון מבוסס תקשורת אינטרנט, התיבות הקוליות והדפוס הדיגיטלי.

לא תמיד אנחנו יודעים שמאחורי הטכנולוגיה עומדות חברות ישראליות. לא כל מי שירכוש את מערכת ההפעלה של מיקרוסופט, חלונות 7, או את המחשבים הניידים של לנובו, ידע שטכנולוגיית המגע של אנ-טריג הישראלית בפנים, או שהטכנולוגיה של אמימון להעברת וידיאו באופן אלחוטי בתוך הטלוויזיות של סוני.
הישראליים שפיתחו חלק מהטכנולוגיות שאנחנו משתמשים בהם, מספרים ל"גלובס" איך חשבו על הפיתוח הבא.

1. גיבוי בזיכרון של מחזיק המפתחות

גיבוי היא מטלה שרובנו לא נוהגים לעשות בצורה סדירה למחשב, אם בכלל. ברוב המקרים, הסיבה היא חוסר ידע או חוסר במשאבים פיזיים, כמו תוכנה מתאימה או מדיה חיצונית נייד לביצוע המשימה.

בחברת סנדיסק החלו למכור לפני מספר חודשים גרסה חדשה של הדיסק-און-קי של החברה, שמשמש מלבד כונן זיכרון נייד גם כהתקן לגיבוי המחשב, בזכות הנפחים הגבוהים שלו. סנדיסק מכפילה את נפח האחסון במוצריה כל שנה. ב-2009 הנפח שהיא מציעה הוא בין 4 ל-64 ג'יגה-בייט, כאשר את מירב המכירות תופסים נפחי הביניים.

אמיר אהרונוביץ', מנהל שיווק מוצר בכיר בסנדיסק, הוא הממציא של ה-Ultra Backup, שמאפשר לבצע את העבודה הזו, באמצעות תוכנת גיבוי המותקנת על הדיסק-און-קי. "ההשראה לרעיון הגיעה ממספר בעיות שניסיתי לפתור. רציתי לגרום לאנשים לקנות מוצרי אחסון בנפחים גדולים יותר וגם להציע ערך מוסף במוצר. שירות הגיבוי נתן פיתרון לשני הדברים הללו".

2. לראות את ישראל בתלת-מימד

אחד מגורמי השינוי המשמעותיים בשנתיים האחרונות בתחום הניווט, הוא מכשירי ה-GPS הכוללים מפות של ישראל ושאר העולם בתלת-מימד, כך שהמשתמש בהם יכול לראות על המסך ברכב הדמיה של הרחובות סביבו.

"כשהקמנו את החברה, החלטנו לחפש את הטכנולוגיות המתאימות והטובות ביותר ב-3 רמות: ניווט, מיפוי ומנוע תוכנה", אומר דודי וירניק, נשיא חברת Nav N Go שהיתה הראשונה שהכניסה את המימד השלישי למפות. "רצינו לפתח מנוע שיהיה מסוגל לעבוד מהר וחזק גם במכשירים עם חומרה חלשה. רכשנו את החברה ההונגרית PDAMILL, שפיתחה משחקים בתלת-מימד, שכן המנוע שלה התאים לדרישות שלנו. זה אפשר לנו לפתח את יכולות הניווט בתלת-מימד".

וירניק מוסיף כי החברה רצתה להציע מוצר ניווט אחר, "לא כמו כולם", וניווט בתלת-מימד היה התפתחות טבעית מבחינתה.

3. התא הקולי הוויזואלי של האייפון

אין תמונה
לראות את ההודעות הקוליות על המסך

האייפון של אפל עדיין לא הגיע לישראל, אבל קומברס כבר פיתחה יישום שעזר למכשיר ליהנות מיתרונות על-פני המתחרים. התא הקולי הוויזואלי מאפשר למשתמשי האייפון ברשת AT&T לצפות בהודעות על המסך, ולגשת אליהן בכל סדר שירצו.

"בעבר, הגישה לתא קולי היתה רק בחיוג ולא היה ניתן לנהל הודעות בצורה ויזואלית", אומרת דפנה שטיינמץ, סגנית נשיא לחדשנות בקומברס, שהיתה אחראית על צוות הפיתוח. "הרעיון עלה במהלך ישיבת סיעור מוחות שעשינו בחוף הים. הבוס שלי השאיר לי הודעה דחופה בתא הקולי ונאלצתי לשמוע לפניה עוד 7 הודעות אחרות, רק בשביל להגיע אליה. באותה ישיבה, אחד מאנשי הצוות אמר שאינו מבין למה לא ניתן לראות את ההודעות באופן ויזואלי ולהגיע ישר להודעה המבוקשת. הפריצה הגדולה של השירות היתה באמצעות סטיב ג'ובס, מנכ"ל אפל, שאמר לנו שזה אחד הפיצ'רים המעניינים שיהיו לאייפון.

4. איתור אלקטרוני למזוודה

נסיעה לחו"ל היא לרוב אקט מהנה, אבל בדרך לחופשה יש מספר מכשולים - כמו תור ארוך בבדיקות הביטחוניות והמתנה מורטת עצבים למזוודה לצד המסוע, בעת ההגעה אל היעד המבוקש.

פטנט ישראלי חדש מבקש לעזור לתיירים ולאנשי העסקים שצריכים לזהות את המזוודה שלהם בעת ההמתנה בטרמינל. easy2pic פותח על-ידי חברה ישראלית בעלת אותו שם, והוא מציע באמצעות משדר ומקלט בגודל של כרטיס אשראי, איתור אלקטרוני למזוודה.

המוצר כולל משדר הדומה לתג זיהוי, אותו מצמידים למזוודה, ומקלט שמתחבר למחזיק המפתחות. כאשר המזוודה תנחת על המסוע, בעליה יקבל התרעה קולית ורוטטת במחזיק המפתחות כאשר יהיה במרחק של עד 20 מטר ממנה. אפילו בתור לקחת את המוצרים מהדיוטי פרי בדרך חזור.

"לפני שלוש שנים טסתי לאירוע בפריז ועל הקרוסלה בשדה התעופה בצרפת שולבו בו-זמנית מזוודות של ארבע טיסות. היה שם טירוף מוחלט", אומר אלוף משנה (מיל') יואב בן-דוד, הממציא של easy2pic. "85% מהמזוודות בעולם הן שחורות, מה שמקשה על הזיהוי. בנוסף, מי שרוצה להגיע למטען שלו כלל לא בטוח שהמזוודה שהוא עומד להרים אכן שלו. אחרי האירוע, חזרתי הביתה וכתבתי מפרט למוצר שיהיה לו משדר ומקלט עם נתונים. לא ידעתי בדיוק מה אני רוצה. באתי למשקיע ואמרתי לו שאני חושב שאפשר לייצר את זה בתוך שלושה חודשים והוא התגלגל מצחוק, הוא אמר שזה ייקח לפחות שנה וחצי. זה לא היה רחוק מכך, זה לקח לנו שנתיים".

5. הספר האלקטרוני שנגנז

מסמך Pda (צילום: Linda & Colin McKie, Istock)
הספר האלקטרוני. יקר ולא משתלם | צילום: Linda & Colin McKie, Istock

לפעמים יש המצאות שלא מגיעות לשלב המסחרי בצורה המקורית בה פותחו. כך קרה במיקרוסופט.

הספרים האלקטרוניים הפכו בשנתיים האחרונות נגישים למדי, בזכות חברות כמו אמזון או סוני. במיקרוסופט מתגאים בכך שהחברה היתה הראשונה שפיתחה את אחד הדגמים הראשונים בתחילת העשור.

הישראלי יורם יעקבי, היום טכנולוג ראשי ומנכ"ל טכנולוגיות במרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל, היה אז חלק מצוות המפתחים במטה ברדמונד, ארה"ב.

"בדיעבד, אחד הדברים שעשינו היה פיתוח טכנולוגיית DRM, להגנה של תוכן כמו ספרים מפני העתקה", אומר יעקבי. "בסוף, מיקרוסופט החליטה לא להוציא את הספר למרות שהיו לה 70 פטנטים עליו.

"מצד שני, היא ראתה שיש לה טכנולוגיה ייחודית של ניהול זכויות של תוכן וכאשר הפרויקט הסתיים ונסגר, החלטנו לקחת את הטכנולוגיה של ה-DRM, שלא עובדת בתחום שבו עבדנו וניסינו ללכת איתה למקום אחר. לצורך כך, פנינו למנכ"ל החברה בזמנו, ביל גייטס, והראנו לו איך אפשר להשתמש בטכנולוגיה באופיס בשביל להגן על מיילים של חברות. היום, זו אחת הסיבות שבעטיין חברות עברו לאופיס החדש".

יעקבי טוען כי עד היום יש בידיו את המייל שקיבל מגייטס בזמנו: "זה אחד הדמואים הכי מגניבים שראיתי כבר הרבה זמן", נכתב בו. "לגייטס היה את החזון להבין שלמרות שהמוצר לא נראה מרגש במיוחד, הוא יגרום לעסקים לעבור לאופיס 2003", הוא אומר.

הסיבה שמיקרוסופט זנחה את הספר הוא עלות החומרה, שהיתה 500 דולר. "היום ספר אלקטרוני עולה 250 דולר. הוא צריך לרדת ל-100 דולר בשביל להצליח", אומר יעקבי.