אין תמונה
כל זה יכול להיות שלכם, חינם אין כסף

אתם זוכרים שערוץ 10 החל בשידוריו? אז אני התחלתי להבין שיש משהו לא בסדר בסטנדרטים של השידור בארץ. הערוץ היה ערוץ מסחרי, עצמאי, של הרשות השניה, ערוץ שאמור לכלכל את עצמו – בקיצור, לא ערוץ של הוט או יס – אבל רק מי שהיה מחובר לכבלים או ללווין יכול היה לצפות בו. האנטנות הרעועות שלנו לא הספיקו בשביל התענוג הזה, ומי יודע כמה תכניות ריאליטי מעולות הפסדנו בגלל זה. רק מי שהיה מוכן לשלם הון קטן מדי חודש לאחת מספקיות השידור הצליח לצפות בשידורים שמספק הערוץ הציבורי-חינמי הזה.

והוא לא היה הערוץ היחיד שאיתו זה קרה – גם ערוצים של רשות השידור, כמו ערוץ 33, לא נקלטו ברוב הטלוויזיות בארץ, אפילו שהוא ערוץ ממלכתי. גם ערוץ הכנסת לא נקלט, אבל, נו, זה כבר לא הפריע לאף אחד.

עכשיו, סוף סוף, כל זה הולך להשתנות. בעקבות החלטת הכנסת מפברואר 2008, החל מאוגוסט הקרוב כולנו נוכל לקנות ממיר דיגיטלי בתשלום חד פעמי, ולצפות באופן חופשי בחמשת הערוצים הפומביים של רשות השידור והרשות השנייה: ערוץ 1, ערוץ 2, ערוץ 10, ערוץ 33 וערוץ הכנסת, באיכות גבוהה.

איך זה מועיל לנו?

לצרכן הממוצע זה אומר דבר פשוט – יש שידורי טלוויזיה גם בלי תשלום מתמשך (חוץ מהאגרה, אבל זה בסדר – יש תמורה בעד האגרה). קונים ממיר דיגיטלי בתשלום חד פעמי של 400 שקל ומקבלים שידור איכותי ויציב יותר מהאנטנות שמפסיקות לפעול בכל פעם שיורד גשם. אין עמלות, אין תשלומים חודשיים, אין חוזים שמחייבים אתכם לשלוש שנים.

יותר מזה, בגלל התחרות הזו, סביר להניח שיס והוט יורידו מחירים וישפרו את תנאי השירות שלהם, כך שגם אם אתם עדיין מעדיפים את ערוץ הספורט על ערוץ הכנסת ולכן עדיין תצטרכו לשלם לספקיות, סביר להניח שתשלמו פחות.

כמה זה פוגע בהן?

לא מאוד. עם כל הרעש שספקיות הערוצים עשו, הטכנולוגיה הזו לא באמת פוגעת בהן. האנשים שהסתפקו במעט ערוצים לא השתמשו בהן עד היום, והלקוחות העיקריים שהן יאבדו הם אלה שנרשמו בעיקר בשביל ערוץ 10 וערוץ 33. כלומר, כמעט אף אחד. הקהל שצופה בערוצי הספורט, מוזיקה, סרטים או ילדים עדיין שבוי אצלן. בנוסף, מלבד הערוצים, יש שירותים שרק יס או הוט יכולים לספק, כמו שירות VOD.

אפילו האחריות על השידור לא חלה עליהן – השידור יבוצע על ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, שפרסה רשת אנטנות בדיוק בשביל השידורים האלו.

מה הטכנולוגיה מאחורי ההחלטה?

אשר ארביט, מומחה להצפנת מידע מחברת NDS, מסביר על הטכנולוגיה שמאחורי השידורים: השידור יתבצע על בסיס DTT – טלוויזיה דיגיטלית קרקעית, ותשדורות רדיו מאנטנות מיוחדות לכך. היתרון של השידור הזה על השידור באנטנות הישנות הוא באפשרות לשדר באותות מולטיפלקס מקודדים דיגיטלית. הקידוד הדיגיטלי מאפשר לשדר כמה ערוצים על אותו התדר במקביל, ואת כל אחד מהערוצים האלו אפשר לשדר באיכות גבוהה יותר מזו שהייתה באנטנות עד היום.

איפה קונים? (וגם: אזהרה לתחמנים)

את הממירים שיקלטו את האות אפשר יהיה לקנות בכל חנות מוצרי חשמל, כאשר יהיו גם גרסאות HD לאלו שחייבים לראות את שידורי ערוץ הכנסת בחדות ובדיוק המקסימליים. בהמשך סביר שיגיעו גם ממירים מוטבעים בטלוויזיות ובמכשירי DVD.

מצד שני, מי שמקווה שהוא יוכל להשתמש בממיר הדיגיטלי כדי לפרוץ לשידורים של הכבלים או הלווין, טועה. זו שיטת שידור שונה, והממיר הדיגיטלי לא יוכל לקלוט את שידורי יס או הוט. המכשיר לא פותח אפשרויות חדשות לפיראטים, רק לאלו שמעוניינים בערוצים הציבוריים בלבד.

ומה עם האנטנה הישנה?

תצטרכו להיפרד ממנה. בעוד שנה וחצי, אם לא יהיו בעיות ושידורי ה-DTT יפעלו, יופסקו השידורים הישנים, והערוץ היחיד שתוכלו לקלוט באנטנה יהיו ירדן 1 וירדן 2.


עוד בערוץ דיגיטל:

היום כל אחד צריך אתר. רוצים גם? תתחילו בלקרוא את המדריך הזה.
מדריך בארבע דקות: איך מקצרים כתובות.
כך תעבדו מול המחשב ותישארו בריאים.

וגם: הגירסה הסקסית של אבשלום קור: המורה לאנגלית שמורידה הכול