חגי: לפני מיליוני שנים, בשנות אינטרנט, יצא לרשת משחק חינמי בשם "מגדלו של גו". במשחק, השחקן היה צריך לבנות מגדל באמצעות כדורי גו (כן, ניתן לתרגם את זה ככדורי "איכסה", אבל אנחנו נקרא לזה גו). כדורי הגו מתחברים אחד לשני במה שניתן לתאר כרצועות נזלת, אבל עדיף שלא. מעבר לזה, המשחק כלל פיזיקה (כבידה).
נעבור קדימה כמה טריליוני שנות אינטרנט, ונגיע לאמצע אוקטובר, שנת 2008. המשחק המלא יוצא אל שוק המשחקים האלים, כשהוא מכיל יותר סוגים של גו, יותר סוגי מבנים (גשרים), ויותר פיזיקה (חיכוך). יש שמועות על עלילה, אבל למי אכפת מעלילה? יש שלטים! ללא ספק, נקודת השיא של המשחק היא השלטים. כלומר, חוץ מלבנות דברים מגו, השלטים הם הדבר הכי טוב במשחק. הם מצחיקים אותי.
שחר: השלטים באמת מאוד מצחיקים, ואפילו מציגים ביקורת חברתית נוקבת (זה הניסוח של חגי). אבל בזמן שאני הסתכלתי על המסך, והמסך הראה לי ביקורת חברתית נוקבת, אני הרגשתי שאין מקום לבח"נ (ביקורת חברתית נוקבת) במשחק שעוסק בכדורים עם נזלת. לכן אני חושב שהחלק הכי טוב במשחק הוא לבנות מגדלים. מגדלים ענקיים, ממאות כדורים! מגדלים אפיים, גבוהים יותר מכל המגדלים האחרים באינטרנט – או לפחות, גבוהים יותר מהמגדל של הבחור האיראני שהמשחק תמיד מראה לי. אז זהו, אני חושב שמגדלים ענקיים זו נקודת השיא של המשחק. מגדלים ענקיים, גאווה לאומית ענקית – ואז להפיל אותם באסון ענקי.
חגי: עזוב את המגדלים. יש שם רק סוג אחד של גו! וזה הסוג הכי משעמם! בכל המשחק אתה משחק עם המון סוגים – טיפות מים, כדורים יפים, כדורים מכוערים, כדורים נשרפים, כדורים וקטוריים, כדורים דביקים, כדורים מחוספסים, וכדורים מתים. האחרונים הם הכי מגניבים, וחבל שהם לא מופיעים יותר. לכל אחד מהכדורים יש אופי משלו, צלילים משלו, ודרך משלו להגיד שלום, וכולם גורמים לחוויית משחק שמשתנה משלב לשלב. זה מה שהופך את המשחק למגניב – הגיוון! זה החלק הכי טוב במשחק. כמובן, אם אתם רק רוצים לבנות מגדלים, אז אפשר לעשות גם את זה. אבל זה משעמם!
שחר: אני לא מסכים. הגיוון נוצר לא רק בגלל הרקע והכדורים שמשתנים, אלא בגלל מגוון המשימות. לבנות גשר מעל כבשן לוהט זה שונה מאד מלנסות להסליל גו מעל לתחנת רוח קטלנית. וזה המקום שבו המשחק הכי טוב – בזה שהוא באמת לא מרגיש שהוא חוזר על עצמו. כמעט כל משימה היא משהו חדש לחלוטין שלא ראית.
חגי: ואל תשכח את קטעי האנימציה שבאמצע! אין לי מושג מה קורה בהם אבל הם נורא חמודים! גם זה הכי טוב במשחק! והפסקול, המוזר והאווירתי, שמעצים את תחושת עולם הגו, העולם הפלאי שבו המשחק מתרחש, שגם הוא הדבר הכי טוב במשחק! והעובדה שהמשחק פותח על ידי ארבעה אנשים בלבד, וכשאתה קונה אותו אתה יודע שהכסף הולך בדיוק לאנשים המוכשרים שהוציאו אותו! גם זה הכי טוב במשחק!
שחר: כן כן כן, אבל ללא ספק, מה שהכי טוב במשחק זה שיש לו בעיות. לפעמים רוצים לחזור אחורה אחרי סוף השלב ואי אפשר. לפעמים קשה לבחור בדיוק את כדור הגו שאתה רוצה מתוך ערימה של כדורי גו מקפצים וצועקים. ולפעמים סתם יש שלבים קשים עד כדי תסכול. ובכל זאת, מה שהכי טוב במשחק זה שלמרות כל הדברים האלה, אתה מרגיש כמעט בכל רגע שאתה נהנה להחריד. בעצם, ההסבר הכי טוב ללמה המשחק כזה כיף הוא פשוט: זה משחק שמדמה בנייה בפלסטלינה, והוא יותר כיף מלשחק עם פלסטלינה.
חגי: בציון מספרי, אני הייתי נותן למשחק 91/100, והולך לקנות אותו עכשיו.
שחר: ואני הייתי נותן למשחק 30.3 מטר מתוך 300 כדורים כי זה הגובה שהצלחתי להגיע אליו לפני שהמגדל קרס. 5 מטר יותר מהאיראני!