ג'ו ביידן, שככל הנראה יהיה זה שייכנס לבית הלבן, הוא פוליטיקאי ותיק מנוסה ומוערך. הוא ידיד קרוב של מדינת ישראל ולא אחת כינה את עצמו ציוני. מצד שני, לפי ההערכות הוא יחתור להסכם עם אירן שיגביל את תוכנית הגרעין, הסכם שנתניהו יצא נגדו במשך שנים. נוסף על כך – דעותיו בנוגע להתנחלויות ידועות, ולא פעם התבטא בעד הקמת מדינה פלסטינית.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
במהלך קמפיין הבחירות, טראמפ ניסה להפוך את 47 שנותיו של ביידן בוושינגטון בסנאט וכסגן נשיא לחיסרון. בהקשר היחסים של ביידן עם ישראל הניסיון של ביידן הוא יתרון. הוא מכיר את האזור על שלל בעיותיו, ומכיר את הפוליטיקה הסבוכה פה. אז אחרי ארבע שנים של נשיא רפובליקני עם קשר קרוב לראש הממשלה, ושלל מתנות שהרעיף, איך יראו היחסים בין ישראל לארצות הברית בראשותו של הנשיא הדמוקרט ג'ו ביידן אם ייבחר?
הסכם הגרעין האירני
בחודש יולי 2015 נחתם בווינה בהובלת ארצות הברית הסכם בינלאומי, שהטיל הגבלות על תוכנית הגרעין האירני בתמורה להסרת הסנקציות. את ההתנגדות הקשה להסכם הוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאף נאם בגנותו בבית הנבחרים האמריקני, ללא כל תיאום עם הבית הלבן.
"העסקה הזאת לא תמנע מאירן להשיג נשק גרעיני, היא כמעט תבטיח שאירן תשיג את הנשק הזה", אמר אז נתניהו בנאום. סגן הנשיא דאז, ג'ו ביידן, שמכהן גם כנשיא הסנאט החרים את הנאום. ההסכם נחתם, ונכנס לתוקף.
הנשיא דולנד טראמפ פרש ממנו במאי 2018, והשיב את הסנקציות על אירן, התוצאה - טהרן חידשה את העשרת האורניום, ולהערכת המומחים קרובה יותר כעת לפצצה. לפי כל הערכות ביידן יחתור להדברות מחודשת עם טהרן, אך לא לאותו הסכם. ביידן ינסה להשיג הסכם משודרג, שיטיל מגבלות קשות יותר על תוכנית הגרעין, יכלול את תוכנית הטילים הבליסטים, ומעורבות טהרן בנעשה באזור.
הסוגיה הפלסטינית
גם בסוגייה הפלסטינית צפויים שינויים. ביידן בירך על הסכמי הנורמליזציה עם איחוד האמירויות ובחריין, וסביר שינסה להרחיב אותם. אך בניגוד לקודמו יחתור לחידוש הדיאלוג עם הרשות הפלסטינית, ולחידוש הסיוע הכספי. הוא תומך בחזון שתי המדינות, ומתנגד נחרץ לסיפוח חד צדדי.
ולראייה, באחד מהנאומים בקמפיין הבחירות, התבטא ביידן בנושא באופן חד משמעי. "לא ייתכן שתתקיים ישראל דמוקרטית במדינה שבה הרוב המובהק של האוכלוסייה הוא ערבי ואין לו שום זכויות", אמר.
הקשר האישי עם נתניהו
היחסים בין בנות הברית הם עמוקים, אך קידומם והצלחתם תלויים לא מעט ביחסים האישים בין ראשי המדינות. ב-2010 במהלך ביקור של סגן הנשיא ביידן בישראל, אושרו 1,600 יחידות דיור בשכונת רמת שלמה, מה שנתפס בממשל אובמה כסטירת לחי. ביידן גינה, ראש הממשלה התנצל על העיתוי, והדמוקרטים? הם זוכרים את עד היום.
"ההחלטה של ממשלת ישראל אתמול, לקדם תכנון של יחידות דיור חדשות במזרח ירושלים, מערערת את האמון בין המדינות", אמר ביידן בנאום שנשא בישראל למחרת אישור בניית יחידות הדיור. עשורים רבים נהנתה ישראל מתמיכה ואהדה של שתי המפלגות. בשנים האחרונות, בחר ראש הממשלה במודע את החיבוק הרפובליקני על פני זה הדמוקרטי.
עם זאת, עשרה ימים לבחירות, כאשר טראמפ טמן לו מלכודת פוליטית – נתניהו התעשת. טראמפ שאל אותו בשיחת טלפון מתוקשרת על הסכם הנורמליזציה: "חושב שג'ון הישנוני היה עושה הסכם כזה?" נתניהו ענה: "אנחנו מעריכים סיוע להשגת שלום מכל אמריקני". סביר שכבר אז הבין ראש הממשלה שייתכן וימיו של טראמפ כמנהיג המעצמה הגדולה בעולם ספורים, ולבית הלבן צפוי להיכנס דייר חדש-ישן.
ג'ו ביידן הוא ידיד קרוב של מדינת ישראל, ולא אחת כינה עצמו ציוני. לאורך השנים כשנשאל על מקור הקשר החם והקרוב לישראל, חזר תמיד לפגישה שלו כסנאטור צעיר עם גולדה מאיר שאמרה לו שהנשק הסודי של ישראל נגד הערבים הוא ש"לנו אין לאן ללכת". האם יצליח להתחבב על אזרחי המדינה וראשיה, כמו שקודמו בתפקיד הצליח? ימים יגידו.