בבית המשפט המחוזי באוסלו בירת נורווגיה נפתח הבוקר יומו השני של משפטו של אנדרס ברייוויק, האיש שרצח 77 בני אדם במסע טבח המוני ביולי האחרון. בריוויק צפוי היה לעלות לראשונה לדוכן העדים בבית המשפט ולמסור את גרסתו לאירועים שזיעזעו את העולם, אלא שהתפתחות דרמטית שינתה את מהלך הדיון.
עם פתיחת הדיון הבוקר, הצדיע שוב ברייוויק במועל יד ולא חסך את גרסתו מהנוכחים באולם. כמה מבני משפחות קורבנותיו של ברייוויק קראו להפסיק את השידורים הישירים מבית המשפט כדי למנוע את הבמה מאיש הימין הקיצוני, שמאמין כי הוא למעשה השופט שמוכיח את החברה האירופאית הכנועה, ובית המשפט קיבל חלקית את הדרישה ומנע את העברת עדותו של בריוויק בשידור ישיר.
אחד השופטים התורנים במשפט (שופט שאינו איש מערכת המשפט הנורבגית אלא אזרח שמונה כדי לייצג את דעת העם) כתב בפייסבוק שלו כי ברייוויק צריך להיות מוצא להורג בעקבות מעשיו. הגילוי עורר סערה באולם המשפט, לאחר שגם התביעה וגם ההגנה דרשו שהשופט ישוחרר מכהונתו כשופט זמני. הדיון הופסק והצוותים יצאו להתדיינות מיוחדת.
בתום ההתייעצות התחדש הדיון ובריוויק עלה להעיד. "ביצעתי את המתקפה הפוליטית המתוחכמת והמדהימה ביותר שראינו מאז מלחמת העולם השנייה", אמר ברייוויק בהודעה שהכין מראש, שנפסלה לשידור בהוראת בית המשפט, והוסיף: "הייתי עושה את זה שוב".
כתב האישום נגד אנדרס ברייוויק, שמגולל את הזוועות שהתרחשו לפני כתשעה חודשים על האי הנורווגי אוטויה, משתרע על פני 18 עמודים. מדובר בכתב האישום החמור ביותר שהוגש אי פעם בנורווגיה, אלא שעדיין לא ברור עם ברייוויק אכן כשיר לעמוד לדין.
ועדת פסיכולוגים שמונתה על ידי בית המשפט קבעה כבר שבריוויק היה שפוי בעת ביצוע מעשה הטרור. גם הרוצח עצמו טען שהוא לא מתכוון לנסות ולטעון לאי שפיות, ועורכי דינו אמרו לתקשורת הנורווגית שהוא מעדיף למות מלהישלח למוסד פסיכיאטרי. עם זאת, חוות דעת נוספת שהוגשה לבית המשפט טוענת כי הוא פסיכופת ולכן לא ניתן להענישו.
אם יורשע בסופו של דבר - העונש המקסימלי שהוא צפוי לו עומד על 21 שנים בלבד - העונש החמור ביותר שמוטל במדינה. אם יימצא לא כשיר, הוא צפוי להישלח למוסד למשך כל ימי חייו. משפטו של ברייוויק צפוי להמשך עוד עשרה שבועות לפחות, במהלכם אנו צפויים לשמוע ולראות שוב ושוב את משנתו השנויה במחלוקת של הרוצח.
"לא מכיר במערכת המשפט של נורווגיה"
גם אתמול נפתח המשפט בהצדעה במועל יד של הרוצח, שסירב להכיר בסמכותו של בית המשפט הנורווגי וטען כי ביצע את המעשים כאקט של "הגנה עצמית" נגד השתלטות האיסלאם על אירופה.
התביעה פתחה את הדיון בתיאור ההאשמות הקשות נגד ברייוויק ובתיאור של מסע הרצח שביצע - הנחת מטען חבלה ברכב שחנה סמוך למשרדו של ראש הממשלה הנורווגי יאנס סטולטנברג (שלא נכח במקום בעת הפיצוץ), שם נהרגו 8 אנשים בפיצוץ; ולאחר מכן מסע הקטל באי הסמוך לאוסלו, בו נערך מחנה קיץ של ילדי אנשי המפלגה הליברלית השלטת.ברייוויק חדר אז למחנה כשהוא לבוש במדי משטרה, וירה במשך יותר משעה מאות כקליעים דורים בבני הנוער, בסגל שהפעיל את מחנה הקיץ ובאנשי האבטחה והסיוע שהגיעו כדי לעצור אותו. הוא הותיר שם 69 הרוגים.
ברייוויק סירב להכיר בסמכותו של בית המשפט הנורווגי. הוא הודה "במעשים אבל לא באשמה", וטען כי הוא ביצע את המעשה כאקט של "הגנה עצמית". בעבר הוא הסביר כי מעשיו היו מעשים "אכזריים אבל הכרחיים", וטען שהרצח הוא העונש לאלו "שבגדו במדינה" וכדי "לבלום את הפלישה המוסלמית לאירופה".