ישנן תמונות של רגעים משמעותיים בהיסטוריה, כאלו המרגשות אותנו, מרגיזות או נוטעות תקווה, תמונות שנזכור לנצח. אבל האם אלו תמונות אמיתיות או שחלקן סתם תרמית?
בחלק מהמקרים אין שום דרך לדעת אם התמונות אמיתיות או לא: כך למשל בתמונה המוכרת של מותו של האזרח הספרי במהלך מלחמת האזרחים במדינה - וכך גם במקרים רבים אחרים. ובכל זאת, במרבית המקרים אכן ניתן לזהות האם מדובר בתמונה שעברה עריכה או לא.
הצלם ההיסטוריון פיליפ גת'נר אומר שהמחלוקת סביב עריכת תמונות החלה לפחות ב-1860 - בתמונה בה ראשו של נשיא ארצות הברית דאז, אברהם לינקולן, הוצמד לגופו של ג'ון סי קאלאהון: "התנוחה של קאלאהון נראתה נשיאותית יותר. זו תופעה פרה-פוטושופ, זה מה שעושים היום בפוטושופ", אמר גת'נר.
סטדנרטים עיתונאיים - המצאה של המאה ה-20
קיימת גם התמונה המפורסמת של אלכסנדר גארדנר ממלחמת האזרחים בארצות הברית: הוא מיקם מחדש את גופות החיילים. גת'נר אומר שזה היה עניין שבשגרה, מפני שאז לא היה מושג כזה "סטנדרטים עיתונאיים".
כמעט 100 שנים אחר כך, בשנות החמישים של המאה הקודמת, בימוי תמונות סטילז הפך לתופעה נפוצה. היום, ככל שהטכנולוגיה מתפתחת, עריכתן נהיית יותר מתוחכמת. בטקסס, הסטודנט לצילום ג'ון פיילו זכה בפרס הפוליצר בגלל תמונת אישה זועקת על אובדן בן זוגה שנורה מכוחות המשטרה . אבל המגזין לייפ ערך את התמונה הזו והוציא עמוד שניצב מאחורי הנערה שצורחת.
אנחנו מצפים מכל תמונה בה אנו מתבוננים, שהיא תהיה אמיתית ואותנטית. הציפייה הזו תמשיך להיות מוטלת בספק, כל עוד תמשיך להתפתח תעשיית עריכת התמונות.