אי שם בין מדינות אסיה, מרחק לא גדול מחופי הים הכספי, מתעוררת לה בשנים האחרונות אזרבייג'אן. מדינה שכבר יותר מ-20 שנה עצמאית משלטון קומוניסטי, אבל חיה עדיין תחת מסורות שקשה להתנתק מהן. זוהי ארץ שתושביה המוסלמים דוברי אזרית שכל טורקי יבין, אבל קורצת לאמריקה, וגם לישראל.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אזרבייג'אן גובלת מצפון עם רוסיה, ממערב עם גאורגיה, טורקיה וארמניה, ומדרום "נהנית" מגבול ארוך מאד עם אירן. אפשר לחשוב שאזרבייג'אן ואירן יסתדרו טוב הרבה יותר ממה שמתרחש כעת ביניהן, אבל הפנייה מערבה של המדינה וחיזוק הקשרים עם ארה"ב וישראל, יוצרת מתיחות מתמשכת בין שתי מדינות שבשתיהן ישנו רוב מוסלמי שיעי.
חששות משותפים יוצרים חברים חדשים
"כל צינורות הנפט והגז שלהם פונים מערבה, הם משתתפים בכוחות באפגניסטן ואנחנו משתפים איתם פעולה בכל התחומים", אמר שגריר ישראל באזרבייג'אן רפי הרפז. זוהי איננה שליחותו הדיפלומטית הראשונה. הוא נשלח לייצג את ישראל כדיפלומט בכיר במדינה שלישראל יש הרבה מאד אינטרסים כלכליים, תרבותיים והכי חשוב - ביטחוניים.
ישנו הרבה דמיון בין אזרבייג'אן וישראל. בתחילת שנות ה-90 התנהלה במדינה מלחמה על חלק מהשטחים של אזרבייג'אן, ה-"יהודה ושומרון" שלהם, שנכבשו על ידי ארמניה. לא סתם בסכסוך הבינלאומי בין טורקיה לשאר העולם סביב "השואה הארמנית - הייתה או לא", התומכים הנלהבים ביותר של הטורקים הם האזרים. ההסכמים הביטחוניים בין ישראל לאזרבייג'אן נאמדים היום בסכום של כ-1.6 מיליארד דולר, וקיימים גם קשרי ממשל אדוקים וסחר צבאי בין המדינות.
הרבה שמועות התרוצצו בשנים האחרונות על רקע החיבוקים ההדדיים בין בכירי ממשל ישראלים לאזרים. נתניהו בפגישותיו עם הנשיא אלייב המנוח ועם הנשיא אלייב הנוכחי מדאיג מאד את השכנים הדרומיים של אזרבייג'ן, שמצידה מדגישה שצבא זר לא ישב במדינתה.
באקו הבירה מאגדת כ-2.5 מיליון בני אדם ומהווה את מרכז המדינה, עיר נמל השוכנת לחוף הים הכספי.. כ-70% מההכנסות של אזרבייג'אן מגיעות מנפט ותוצריו השונים. הפוטנציאל הכלכלי שלהם ושיתופי הפעולה חובקי עולם מגיעים אפילו עד אשדוד, שם מתקיימים שיתופי פעולה בין חברות אזריות לישראליות בתקווה לגילוי הבא במימיה של ישראל.
לימודי הליבה גרסת הקווקז
היום כבר אין יהודים רבים באזרבייג'אן. רובם עזבו בשנות ה-70, חלקם בשנות ה-90, מה שהותיר בבאקו הבירה ובשאר המדינה כ-15,000 אלף יהודים. חלקם של היהודים עדיין מתגורר בכפר קטן בצפון המדינה, ששמו - "קרסניה סלובודה" - ה"כפר היפה".
היהודים שנותרו במדינה רובם יהודים קווקזים, המנסים לתחזק קהילה יהודית בדמות בתי ספר פרטיים. האדיקות הדתית שלא תמצאו אצל המוסלמים השיעים גם לא תימצא אצל היהודים במדינה. דת אינה מרכיב מרכזי בהוויה היהודית והמסורת מתוחזקת בציון חגים ושמירה על קשר בין הקהילה וכשרות. השלטון האזרי כל כך להוט להפגין חיבה ליהודים במדינה, עד כדי חזרה על הביטוי "אפס אירועי אנטישמיות". כמובן שזאת רק אם נתעלם מניסיון הפיגוע שנה שעברה סמוך לשגרירות הישראלית.
הכבש השישה-עשר
לחובב אוכל ישראלי, לא תהיה בעיה להסתדר עם האוכל האזרי. האוכל המקומי מרגיש כמעט כמו בבית, רק עם הרבה יותר כבש. חזיר לסוגיו כמעט ולא תראו במדינה המוסלמית, ולכן בכל קבב שתראו, שמוגדר כמעט כמאכל הלאומי במדינה, יהיה מעורב בקר וכבש. אלכוהול לעומת זאת תראו בכל מקום והרבה ממנו.
האזרים מביטים בקנאה לגיאורגיה השכנה, ורואים אלפים רבים של ישראלים מדי שנה שמגיעים למדינה השכנה, רכובים בג'יפים, חורשים את ההרים, אוכלים חצ'יפורי ומשאירים את כספם לפיתוח המדינה המארחת. באקו הבירה מנסה להיות מזמינה ככל האפשר לתייר המערבי, ממלון הילטון החדש, קניונים מפוארים, טיילת מצוחצחת ואפילו מוזיאון שטיחים.
האזרים מאד רוצים שנאהב אותם, שנבוא לבקר לשבוע שלם (כרגע יש רק טיסה ישירה אחת בשבוע מהארץ לשם) ושנשאיר כמה מאנאטים, המטבע המקומי ששווה יורו לערך, בחנויות היוקרה שלהם. הם מתאמצים מאד ומקווים שהיחסים החמים בין ראשי הממשל יעשו את העבודה.
יש עוד דרך ארוכה מבחינתם עד שיהפכו להיות יעד אטרקטיבי לישראלי המצוי כמו טורקיה דאז, או גיאורגיה בשנים האחרונות. אבל למרות הכול, עדיין מרגש שמדינה בעלת רוב מוסלמי שיעי מנסה להוכיח כלפי ישראל שאפשר גם אחרת.