משטר האייתולות הולך לקלפיות: יותר מ-48 מיליון אזרחים אירנים בעלי זכות בחירה יצביעו מחר בבחירות לפרלמנט, ה"מג'לס" האירני - הראשונות מאז המחאה של התנועה הירוקה, שדוכאה באלימות קשה ביוני 2009.
מנתונים שפורסמו במשרד הפנים האירני, 47,665 קלפיות יוצבו מחר ב-31 מחוזות ברחבי המדינה וב-1,000 אזורי בחירה. יותר מ-3,200 מועמדים, מתוכם 430 נשים, יתמודדו על 290 מקומות בבית הנבחרים האירני.
שר הפנים האירני דיבר השבוע על צפי לאחוזי הצבעה גבוהים בבחירות, אולי מתוך תקווה שאכן רבים מבעלי זכות ההצבעה ייצאו מבתיהם ויממשו את זכותם. אך מאחורי הקלעים קיים חשש מפני אחוזי הצבעה נמוכים. עדות לכך ניתן למצוא, בין היתר, בפסק הלכה שפרסם השבוע המנהיג הרוחני עלי חמנאי המחייב להצביע בבחירות למג'לס.
הבחירות לפרלמנט, בהן עוסקת המערכת הפוליטית האירנית רבות לאחרונה במיוחד על רקע אירועי "האביב הערבי", נערכות בצל מתיחות בין משטר הנשיאות לממסד הדתי. הנשיא אחמדינג'אד מבקש גם בבחירות אלו לקדם את מקורביו - אך נאלץ להתמודד עם סינון קפדני של המועמדים מצד מועצת שומרי החוקה מחשש שאלו ינסו להשפיע על הפרלמנט יתר על המידה. המתיחות בין חמנאי לנשיא אחמדינג'אד ידעה מספר רגעי שיא בשנה החולפת, אך גורמים אירנים גולים כי הבחירות לפרלמנט צפויות להוות שיא נוסף במערכת היחסים העכורה בין השניים.
לצד זאת, בחודשים האחרונים נרשמת מתיחות ביטחונית ברפובליקה האסלאמית, הן מחשש לפעולה צבאית הן בגלל הלחץ הדיפלומטי הגובר על אירן, בגלל חיסול מדעני הגרעין והן מחשש לחידוש המהומות של התנועה הירוקה וגורמי אופוזיציה נגד משטר האייתולות. על כן, דיווחה השבוע סוכנות הידיעות הרשמית במדינה כי עשרות אלפי גורמי ביטחון - שוטרים ואנשי בסיג' יתפרסו ברחובות על מנת לאבטח את תהליך ההצבעה ולהבטיח כי הוא יעבור בשקט.
באופוזיציה מסתכלים כבר בכמיהה על שנת 2013, אז תסתיים כהונתו של הנשיא המכהן אחמדינג'אד, אחרי שמונה שנים בתפקיד. החוקה האירנית קובעת כי נשיא מכהן לא יכול להמשיך בתפקיד יותר משתי קדנציות ברציפות, אך יכול לשוב אליו אחרי תקופת צינון מינימלית של קדנציה אחת.
דיווח: מהומות נגד הבחירות במדינה
לצד קריאותיהם להחרים את ההצבעה בבחירות, דיווחו גורמי אופוזיציה לפני כשבועיים כי עימותים פרצו במספר ערים ברפובליקה האסלאמית - ופוזרו באלות ובגז מדמיע. על פי הדיווחים, בין היתר נערכו הפגנות בערים אהוואז, שיראז, אספהאן, תבריז, משהד ואף בעיר קום. "המפגינים השמיעו סיסמאות נגד הדיכוי של המשטר ודרשו בשינוי מוחלט של הרפובליקה האסלאמית", דווח.
המפגינים הבעירו צמיגים ופחי זבל, הסירו כרזות עם תמונותיו של מנהיג המהפכה חומייני ושל המנהיג הרוחני עלי חמנאי , ודרשו לשחרר את שני מנהיגי "התנועה הירוקה" של האופוזיציה, מיר חוסיין מוסאווי ומהדי כרובי. עוד קראו המפגינים להחרים את הבחירות למג'לס.
שבועות האחרונים הופצו ברשת כרזות אלקטרוניות הקוראות להפגנות ענק נגד המשטר האירני ב-14 בפברואר, שלושה ימים לאחר ציון יום השנה לפרוץ המהפכה האסלאמית. כמדי שנה, ציינו בעצב קהילות הגולים האירנים ברחבי העולם את יום השנה לפרוץ המהפכה, בהדלקת נרות נשמה לזכר הקורבנות שנהרגו על ידי כוחות המשטר.
באירן עדיין לא נשכחות מראות הדיכוי האלים והקשה של ההפגנות האלימות, שפרצו בחודש יוני 2009 על רקע הטענות בדבר שחיתות בבחירות לנשיאות. בדיכוי המחאה, שזכתה לכינוי "המהפכה הירוקה" על שם התנועה שעמדה במרכזה, נהרגו מאות בני אדם.