23 עונות; 499 פרקים; סרט אחד שרק חלקנו אהב; מוצרים נלווים במיליארדים; כוכב חדש ליוצר מאט גריינינג בשדרה בהוליווד השבוע; וכעת - הסדרה הקומית שרצה הכי הרבה זמן בהיסטוריה של הטלוויזיה מגיעה לגבורות - ולפרק ה-500. הפרק המלא, ובו מופיע מייסד וויקיליקס ג'וליאן אסאנג', ישודר ברשת פוקס האמריקנית בסוף השבוע.
ליוצרים וגם לצופים ברור שאי אפשר להחזיק 23 שנים על אותה רמה. רבים מהמכורים, במיוחד בשנים האחרונות, דחו באכזבה עונות פחות טובות ודיברו על "איבוד של הקסם". מתחרים יש בשפע - בוטים יותר כמו סאות'פארק, מופרעים יותר כמו איש משפחה - אבל אף אחת מהדמויות האלה לא הצליחה להכניס מילה חדשה למילון של אוקספורד.
יש משהו מרגיע במחזוריות הסימפסונית. מדי שנה-שנתיים הכוכבים תמיד יאיימו בשביתה עד שישפרו להם את החוזה. תמיד, אבל תמיד, קאנג וקודוס - מפלצות ירוקות בעלות עין אחת - יקפצו לבקר, הסוודר של השכן תמיד יהיה ירוק יותר ומישהו עם שיער של "סייד-שואו בוב" ינסה לרצוח את בארט.
בשבוע שעבר נערך בלוס אנג'לס מרתון צפייה: 86 שעות ברצף, עד שהמעריצים שברו את שיא גינס ונשברו. את הפרקים של משפחת סימפסון מציירים היום, כמובן, במחשב ולא ביד. מרבית האנימציה מתרחשת בקוריאה ועובדים בה אנשים מאושרים בשכר הולם. עד כמה שהצלחנו לברר, הם נחשבים עובדי קבלן במיקור-חוץ עבור בית ההפקה האמריקני, ובכל זאת, כשמדובר במותג איכותי, זה Win-win situation וכולם מרוויחים.