זו כנראה הדיאטה הנקייה ביותר בעולם. קרי טרבילקוק הבריטית סובלת מהפרעה נפשית יוצאת דופן: בשנים האחרונות היא אכלה 4,000 ספוגי אמבטיה ולפחות מאה חתיכות סבון.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
התופעה הזו, של אנשים שנוהגים לאכול דברים שאינם מזון, מוכרת בעולם הפסיכיאטריה והיא מכונה PICA. בהיסטוריה ידועים מקרים של אנשים שנהגו לאכול מתכות, פחם, חול, נורות ואפילו רהיטים. יחסית לאנשים אחרים שסובלים מההפרעה - התסמינים של קרי נסבלים ולא כל כך מזיקים.
קרי בת ה-21 מספרת בפתיחות מרשימה על ההפרעה שפיתחה. לדבריה, הכל התחיל במהלך חופשה במרוקו ב-2008, אז חדר חיידק לבטנה והיא לא הצליחה להרגיש שבעה גם אחרי ארוחות מלאות. "אחרי הארוחה, כששטפתי כלים, פתחתי ספוג חדש מהאריזה והרגשתי רצון עז לנגוס בו ולאכול אותו", היא אומרת. "ישבתי על הרצפה עם כוס מים ואכלתי את הספוג עד הסוף, וסוף סוף הרגשתי שהבטן שלי מלאה".
למחרת, קרי חשה את אותה ההרגשה במהלך מקלחת בה היא השתמשה בסבון בניחוח לימון. "ידעתי שמשהו לא בסדר איתי, אבל לא רציתי לספר לאף אחד. הרגשתי כמו מפלצת, אחרי שבוע כבר אכלתי תשעה ספוגים ויותר מקילו סבון אורגני".
הבעיה הלכה והתגברה. קרי הלכה לסופרמרקט וקנתה את מזונה בעיקר באזור תכשירי ההיגיינה. בסוף 2009 היא סיפרה לראשונה על הבעיה לחברה קרובה. החברה לחצה עליה ללכת לרופא והטיפול התחיל.
קרי בת ה-21, סייעת לרופא שיניים במקצועה, אומרת בראיון ל"סאן" הבריטי כי "יום יבוא ואני אנצח את ההרגל הזה, אני אצליח ללכת למקלחת מבלי להרגיש רעבה". הצעירה סיפרה כי היא נוהגת לזלול את החטיפים המוזרים שלה "עם חרדל חריף, ולפעמים אני אוהבת לטבול את הספוגים - כמו ביסקוויט - בקפה או בתה".
כאשר קרי הולכת לבחור לעצמה את הארוחה - הסבונים והספוגים, היא מתעניינת באלו שמגיעים בריחות וצבעים טבעיים. ניחוח לוונדר, למשל, פשוט לא טעים לה. היא מאוד בררנית בסוגי הסבון שהיא מכניסה לפיה. "אני בוחרת סבונים וספוגים מאוד ייחודיים למאכל", היא אומרת. "אני גם מכינה אותם למאכל - אם למשל אני הולכת להיות בחוץ כל היום, אני אכניס לתיק כמה חתיכות קטנות של ספוג - עם רוטב ברביקיו ועגבניות - אני לא עוזבת את הבית בלי חטיף לדרך".
קרי חושבת שהיום מצבה טוב יחסית. היא אמנם אוכלת מדי פעם חתיכת ספוג, אבל בעבר, היא אומרת, "הייתי אוכלת לפחות חמישה ספוגים ביום. כשאני אוכלת ספוג, אני מוצצת ממנו את הטעם, לועסת אותו עד שאין יותר טעם - ואז אני בולעת את הספוג".
גם היום, קרי לא הפסיקה לחלוטין את ה"תחביב" שלה, הספוגים בביתה נגוסים בקצוות, אך היא יודעת היטב מה מצב מערכת העיכול שלה ומנסה להשאיר את מוצרי ההגיינה - בצד החיצוני של הגוף.