ברין. "עוד לא סולחת" (צילום: טוויטר)
ברין. "עוד לא סולחת" | צילום: טוויטר

העיתונאית האמריקנית דניאל ברין כותבת כי היא "עוד לא מוכנה לסלוח" לארי שביט, העיתונאי הישראלי אותו האשימה בתקיפה מינית. במאמר דעה לניו יורק טיימס תחת הכותרת "האם עלינו לסלוח לגברים שתקפו אותנו?" כותבת ברין כי "הוא מתעקש שעבר 'תהליך עמוק של בחינה פנימית', שהשנה האחרונה הייתה 'שנה של חשיבה, ענווה ושינוי' וכי יש לו 'מחויבות מוחלטת לנשים, שוויון מגדרי ותיקון עולם'. עד שהחזרה שלו בתשובה תהיה חיצונית ולא רק פנימית, זה נשמע חלול".

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

העיתונאית מזכירה כי חשפה את התקיפה שעברה לפני יותר משנה, זמן רב לפני שקמפיין #MeToo צבר תאוצה. "מבין כל הגברים שנחשפו לאחרונה, שביט הוא ודאי לא הגרוע ביותר - אבל עבורי, ועבור הנשים הנוספות שתקף, הוא האיש שעולה לנו בראש כשאנחנו אומרות #MeToo", הסבירה.

ברין הסבירה כי הזדעזעה לשמוע ששביט הוזמן להיות הנאום המרכזי באירוע של ארגון יהדוי במנהטן לרגל יום העצמאות. "אתם יכולים לדמיין איך הרגשתי", כתבה. "הקאמבק שלו לא החזיק זמן רב: תוך זמן קצר ההזמנה בוטלה לאחר ששתי נשים נוספות - שתיהן סטודנטיות - האשימו אותו בהתנהגות בלתי נאותה".

שביט. "חרטה חלולה" (צילום: הדס פארוש / פלאש 90)
שביט. "חרטה חלולה" | צילום: הדס פארוש / פלאש 90

 

"אך השאלה המהותית נותרת: מהן גבולות הסליחה? לא רק כלפי שביט, אלא כלפי עשרות הגברים שחינם סר בשבועות האחרונים וימשיכו לחיות בינינו, בין אם אנחנו אוהבות את זה או לא. מתי הוקעה נגמרת וסליחה מתחילה? האם יש מסלול עבור תוקף לחיפוש הגאולה?"

ברין מסבירה כי בעודה חושבת על הסוגיה, נזכרה ב"תהלוכת הבושה" מהסדרה "משחקי הכס", במסגרתה מלכה נאלצת לצעוד ערומה ברחובות כשהמון זועם יורק עליה וצועק לעברה "בושה!". לדבריה, "אני מודה שיש לי פנטזיה קטנה שזה הווינשטיינים של העולם זוכים לגורל דומה. אבל לרוב, אני מדחיקה את הרצון שלי בנקמה - זה אולי מעורר רגשית, אבל זה לא מקדם את בנייתה של חברה צודקת יותר", הסבירה.

"ביהדות, מחילה היא לא תהליך קל - ולמה שתהיה? היא מעוצבת כך שתוביל ללא פחות ממהפך פנימי", פירטה. "הדרישה היא שהפוגע ימצא את מי שפגע בו, ויבקש מכל אחד ואחד מהם מחילה. אם הם מסרבים, עליו לבקש את סליחתם לפחות שלוש פעמים לפני שהוא ממלא את חובתו המוסרית. זה מהלך שדורש שילוב של לקיחת אחריות, רגישות, חוסר אנוכיות ומודעות עצמית". ברין מדגישה במאמר הדעה שלה כי היא לא בטוחה שלעולם לא תוכל לסלוח לשביט. "כפי שהיהדות מזכירה לי, לעולם לא מאוחר לתקן את מה ששבור".