בראון והמקום בו הכל התחיל (צילום: Si Barber)
בראון והמקום בו הכל התחיל | צילום: Si Barber

הלידה של לואיז בראון לא רק עוררה סערה עולמית, אלא שעד היום היא נחשבת לאחד האירועים המשמעותיים ביותר לאנושות במאה ה-20. את התואר "תינוקת המבחנה הראשונה" היא נושאת איתה עד היום, כשהיא בת 37, נשואה ואם לשני ילדים. בריאיון ראשון לכלי תקשורת ישראלי לקראת הוצאת אוטוביוגרפיה היא מספרת לחדשות 2 Online על השנים שעברה תחת עינו הפקוחה והבוחנת של העולם כולו.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

בראון היא האדם הראשון שנולד בהליך הפריה חוץ גופית, לאחר שאמה ניסתה להיכנס להריון במשך תשע שנים ללא הצלחה. באותם ימים החברהלא הייתה פתוחה לקבל את השינוי ומשפחתה חוותה התקפות בלתי פוסקות לאורך השנים מכל קצוות העולם, בטענה שהם אחראים לחטא - "ייצור" אדם שלא כדרך הטבע וסלילת הדרך ל"תעשייה זדונית" של ייצור בני אדם.

חרף השאלות האתיות והמוסריות העמוקות שהעלתה הלידה התקדימית, מאז נולדו כבר יותר מ-5 מיליון תינוקות בהפריה חוץ-גופית, רבבות מתוכם בישראל. "זה היה משהו מיוחד לפני 37 שנה ועכשיו יש מיליונים. וזה נותן לזוגות תקווה", מסבירה בראון את המסר שהיא מבקשת להעביר. "זה דבר מדהים, יהיה להם תינוק".

האירוע ההיסטורי התרחש ב-25 ביולי 1978, בבית החולים אולדהאם באנגליה ולואיז הקטנה שקלה 2.608 ק"ג בלידתה. כיום היא עדיין מוכרת בכל העולם ועוד מנסה להסביר את מה שרבים שאלו אותה בילדותה: איך אפשר להיוולד במבחנה?

סיקור עולמי של "ילדת המבחנה"
סיקור עולמי של "ילדת המבחנה" | צילום:

"זו לא באמת מבחנה!"

את הכינוי "ילדת מבחנה" המציאו בעיתונות לטענתה. "זו לא באמת מבחנה, זה סוג של קערת זכוכית, שם החיים שלי התחילו. אגב, הקערה עדיין קיימת - לא אצלי, אבל זה חלק מההיסטוריה". ולרבים שממשיכים לשאול אותה כיצד נכנסה במבחנה, היא עונה בצחקוק: "לא נולדתי שם! אבל ככה כולם חושבים".

בראון חששה במשך שנים שאולי בעיית הפוריות גנטית והיא תתקשה להפוך לאם, אבל לפני שמונה שנים חוותה ניצחון כשהפכה גם לאדם הראשון שנולד בטיפולי פוריות והביא לעולם ילד באופן טבעי. לפני שנתיים נולד בנה השני.

"זה חלק מההיסטוריה, וחשוב שאנשים יידעו מה עברתי", היא אומרת על הספר שלה. "לפני שש שנים, כשאמא שלי הייתה בחיים, היא התחילה לעזור לי לכתוב. במשך שנים לא התראיינתי בגלל הביקורת על ההליך".

במהלך ילדותה, הוריה החליטו שלא לתת לה להיחשף בתקשורת חרף הבקשות האינסופיות מצד העיתונאים שהידפקו על דלת בית המשפחה. "ההורים שלי החליטו שיהיו לי חיים נורמליים ואני חושבת שזו החלטה נכונה. בעבר יצאו ספרים על מה שקרה במסגרת התהליך הרפואי עד הלידה שלי, כולל ספר של ההורים שלי, אבל עכשיו אני מספרת בפעם הראשונה מה אני חוויתי וחווה במהלך החיים".

בילדותה עם החוקר אדוארדס (צילום: Bourn Hall)
בילדותה עם החוקר אדוארדס | צילום: Bourn Hall

"זה היה משוגע"

כשגדלה עברו במוחה המחשבות על כך שרבים כל כך בעולם יודעים מי היא. "זה הפחיד אותי כי לא היה לי מושג מי הם. קיבלתי המון מכתבים, עד היום אני מקבלת מכתבים, בעיקר בפייסבוק. אני גאה שהייתי הראשונה בעולם, אבל כשהייתי קטנה זה היה משוגע לגמרי, כל דבר שציינתי בחיים, כל יום הולדת, לווה בסיקור".

לאנשים שיצרו את ההיסטוריה, ובמובן מסוים הביאו אותה לעולם, בראון מבקשת להודות במיוחד. "אני רוצה להגיד תודה למדענים פטריק סטפטו ורוברט אדוארדס. תודה שהם נתנו לי ולילדים שלי את החיים, ולעוד הרבה אנשים. אז לא ידעו אם זה יעבוד - וזה מדהים שהם עזרו לכל כך הרבה אנשים".

הספר צפוי לצאת לחנויות בבריטניה מחר תחת השם "חיי כילדת המבחנה הראשונה בעולם", וניתן יהיה לרכוש אותו ברשת. למרות סיפורה המפורסם, בראון בחרה להוציאו בהוצאת ספרים מקומית וקטנה יחסית מבריסטול עיר מגוריה. היא מקווה כי בעתיד יתורגם הספר לעוד שפות - בהן עברית.

אין תמונה
שער הספר החדש

מה לא יודעים עלייך?

"אני בסך הכל אישה שגרה בבריסטול, עובדת במשרה מלאה, בחורה רגילה שנולדה לזה ולא בחרה בזה. אני חיה כמו כולם את חיי", היא אומרת.

במהלך השנים ביקרה בראון במספר מדינות במטרה לקדם את הליך ההפריה חוץ-גופית ובעתיד אולי אף תגיע לכאן. "אני מקווה לבקר בקרוב בישראל, ההורים שלי אמרו לי שיש רב בניו יורק שאמר שאין לו שום בעיה עם ההליך הזה אם זה יכול לעזור לזוגות להביא ילדים לעולם".

הוריה של בראון הלכו לעולמם בשנים האחרונות ולא זכו לקרוא את הספר שמתאר את פריצת הדרך שלהם. גם אחותה, אגב, נולדה בהליך זהה. "אני מקווה שעוד ועוד אנשים יוכלו להביא ילדים לעולם בדרך הזו - זה אושר גדול".

אחרי הלידה
אחרי הלידה | צילום:

הפריה חוץ גופית: אז איך זה עובד?

הרופאים שואבים ביציות מהאישה, לוקחים זרע מהגבר ומחברים את תאי הרבייה במעבדה באופן מלאכותי ליצירת מספר ביציות מופרות, שבשלב זה נקראות כבר עוברים. לאחר מכן נותנים לעוברים להתפתח במבחנה מחוץ לגוף למשך שלושה ימים ואז בוחרים את הכשירים ביותר מתוכם ומשרישים אותם ברחם האישה. זו למעשה השיטה שבה נוצרה לואיז וגם השיטה שמיושמת במרבית המרפאות בישראל.

ד"ר איליה בר (צילום: המרכז הישראלי לפוריות)
ד"ר איליה בר | צילום: המרכז הישראלי לפוריות

לדברי ד"ר איליה בר מהמרכז הרפואי לפוריות, ב-20 השנים האחרונות השתנו הגורמים לאי פוריות ונוספו דרכי אבחון, אולם מערכות הפוריות פועלות עדיין בדרך של "ניסוי וטעייה" באופן שהיה מקובל בשנות ה-90' באופן שכמעט אין לו אח ורע בתחומי רפואה אחרים.

"המערכת הרפואית חייבת להשתדרג למתן טיפולים בטכנולוגיית PGD (אבחון גנטי טרום השרשה) וגם על המטופלים לדעת לדרוש זאת", מציין ד"ר בר. "מניסיוננו, שימוש באבחון PGD מדויק עד לרמה הגנטית, מביא בממוצע הריון מוצלח לאחר 3-2 מחזורי טיפול של מקרי פוריות קשים. מקרים קלים יכולים להיפתר בעזרתו אפילו לאחר מחזור הטיפול הראשון".

לפניות לכתב: MatanH@Ch2news.tv

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של מתן חצרוני