ניתוח בדיקה לגילוי סרטן השד (צילום: רויטרס)
פריצת דרך בחקר סרטן השד (ארכיון) | צילום: רויטרס

פריצת דרך בחקר סרטן השד: קבוצת מדענים מאוניברסיטת קיימברידג' הצליחו לשרטט תמונה "כמעט מושלמת" של כל הגנים שגורמים לסרטן השד. המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Nature, תואר כ"התפתחות משמעותית ויוצאת דופן" בהבנת התהליך שגורם לסרטן השד.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק

החוקרים מעריכים כי המיפוי המלא של המערך הגנטי המוביל להתפתחות סרטן השד עשוי להוות צעד משמעותי לקראת פיתוח תרופות ודרכים חדשות לטיפול במחלה ובעתיד אולי אף להביא למניעתה. במסגרת המחקר בחן צוות בינלאומי של חוקרים את הקוד הגנטי של 560 מקרי סרטן השד, בניסיון להבין אילו מוטציות מובילות רקמות בריאות להפוך לסרטניות.

החוקרים הצליחו לזהות 93 גנים שיכולים לגרום לגידולים כשהם עוברים מוטציה. חלק מאותם גנים כבר נמצאו בעבר, אך כעת מעריכים המדענים כי מדובר ברשימה סופית ומלאה, שכוללת גם כמה מוטציות נדירות במיוחד.

תמונה "כמעט מושלמת" של הגנים (צילום: רויטרס)
בדיקת ממוגרפיה (אילוסטרציה) | צילום: רויטרס

60% מכלל המוטציות ב-10 גנים בלבד 

"מדובר ברגע משמעותי מאוד בחקר הסרטן", אמר ל-BBC פרופ' מייק סטרטון, ראש המכון לחקר הגנום בקיימברידג' שבו התנהל המחקר. לדבריו, מיפוי כל סוגי המוטציות הגורמות לסרטן השד עשויות להוביל לפיתוח תרופות ייחודיות לכל חולה.

עם זאת, לצד האופטימיות מזהיר סטרטון כי עשויות לחלוף שנים רבות עד שתרופות חדשות יגיעו לחולים. "הסרטן הוא 'חיה ערמומית' והוא מוצא דרכים לפתח עמידות לתרופות חדשות", אמר. "בסך הכל אני אופטימי, אך זו אופטימיות זהירה".

מהמחקר עולה עוד כי 60% מכלל המוטציות שמובילות לסרטן השד נמצאות ב-10 גנים בלבד. מן העבר השני חלק מהמוטציות כל כך נדירות עד שבלתי סביר שיהיה תמריץ כלכלי לפתח להן תרופה.

המוטציות מותירות אחריהן צלקות ייחודיות ב-DNA. החוקרים הצליחו לזהות 12 סוגים של "חתימות DNA" שגורמות למוטציות בשד. חלק מהן תורשתיות, אך לרובן עדיין אין הסבר. בשלב הזה עדיין לא ברור האם וכיצד ניתן להשפיע על התהליכים האלה, אך החוקרים מקווים כי הממצאים יובילו בסופו של דבר לדרכים להקטין את הסיכון לחלות בסרטן.

"השאיפה בעתיד היא לשרטט פרופיל גנטי אינדיבידואלי, כך שנוכל לזהות את הטיפול המוצלח ביותר עבור כל אישה או גבר שאובחנו עם סרטן השד", אמרה ד"ר סרינה ניק-זיינל, מדענית נוספת שלקחה חלק במחקר.