רק לפני 50 שנה שחורים ברוב מדינות ארה"ב חיו באפליה בולטת. את השינוי המדהים תוך חצי מאה ניתן לייחס לאישים פוליטיים, לפעילי זכויות אדם, לבתי המשפט - אבל חלק משמעותי מאוד במהפך הזה הביא דווקא ספורטאי - המתאגרף שהפך לאחת הדמויות ההיסטוריות החשובות יותר - מוחמד עלי שהלך הבוקר (שבת) לעולמו.
לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
עלי נולד בשם קסיוס קליי בקנטאקי בדרום ארה"ב - מעוז האפליה הגזעית. לפני שהיה בן שנה אמו מספרת שכבר החל לדבר ומאז הוא לא הפסיק. עלי אפילו זכה לתואר פרופסור של כבוד בתחום השירה מאוניברסיטת אוקספורד.
האגרופים שלו העניקו לו את התארים והריקוד שלו בזירה קנה לו אוהדים רבים. אבל את אהבת העולם שמעבר לספורט הוא קיבל בעיקר בזכות הפה הגדול שלו. לראשונה ראתה ארה"ב אדם שחור מדבר באופן בוטה ואף מתחצף לאדם הלבן.
בגיל 22 קיבל עלי, אז קסיוס קליי, הזדמנות לקרב על אליפות העולם מול האלוף המכהן סוני ליסטון. אף אחד לא נתן לו סיכוי, אבל הבחור הצעיר התעקש. באופן מדהים הקרב התפתח בדיוק כמו שקליי חזה. הוא השפיל את ליסטון שהיה אלוף בלתי מנוצח. יום לאחר הזכייה באליפות העולם הודיע קליי כי הפך למוסלמי ושינה את שמו. אמריקה השמרנית התקשתה לעכל, אבל נאלצה להתרגל.
מוחמד עלי שלט באיגרוף בשנים הבאות בתוך הזירה ומחוצה לה. באותן שנים הוא אף טבע את הביטוי "אני מרחף כפרפר ועוקץ כדבורה".
שום יריב לא הצליח להביס את עלי - עד שהגיע הצבא בסוף 1966. ארה"ב שלחה עוד ועוד כוחות לווייטנאם ובאותה תקופה עלי היה כבר בן 24. בשלב זה הודיע לו הצבא: "אתה חייב להתגייס".
עלי יכול היה להתגייס לשירות מקוצר לערוך כמה תחרויות ראווה מול חיילים ולהפוך לגיבור אמריקני. למרות ההצעה, אלוף העולם קיבל את ההחלטה שהפכה אותו מספורטאי חשוב לאישיות בקנה מידה היסטורי. "אני לא אסע אלפי קילומטרים על מנת להנציח את שליטת הגזע הלבן על הגזע הכהה בעולם", הצהיר עלי.
אז המלחמה בווייטנאם הייתה עוד בקונצנזוס ועלי נתפס כבוגד. כל תאריו העולמיים נשללו, אסרו עליו להתאגרף בארה"ב, לקחו את הדרכון שלו כדי שלא יתחרה באף מקום אחר בעולם. ביהמ"ש גזר עליו את העונש המקסימלי - 5 שנות מאסר על סירוב לשרת שנתיים בווייטנאם. כך הפך עלי לגיבור גם עבור אלה שלא התעניינו בספורט ותמכו בעמדותיו.
לעלי היה מספיק כסף על מנת לערער ולהישאר מחוץ לכלא, אך במשך 3 שנים הוא נותר מחוץ לזירת האיגרוף. בשנים האלה הוא יצא למסע הרצאות באוניברסיטאות לאורכה ולרוחבה של אמריקה. עלי שלח מהלומות כלפי הממשלה - ריחף כפרפר ועקץ כדבורה את הממסד הלבן.
כישרון הנאום של עלי סחף אחריו עוד ועוד אנשים. אמריקה המשיכה לשקוע בבוץ בווייטנאם, ההפגנות נגד המלחמה התגברו ועלי המוקצה הפך לגיבור. הוא ניצח בזירה הציבורית ואחרי 3 וחצי שנים, נצח במונחים של ספורט, חזר לזירה.
בגיל 32 עלי כבר היה עייף, איטי ולא בלתי מנוצח. אמרו שהוא זקן מדי ואף אחד לא נתן לו סיכוי מול אלוף העולם הצעיר ג'ורג' פורמן. הקרב שנערך בזאיר באפריקה נחשף לאחד מאירועי הספורט הגדולים בהיסטוריה. אחרי 10 שנים הוא החזיר לעצמו את תואר אלוף העולם וסגר מעגל היכן שהכל התחיל - ביבשת ממנה נלקחו אבותיו כעבדים בדרך לאמריקה.
בשנים האחרונות פיו הגדול של עלי היה שקט בגלל מחלת הפרקינסון. עלי כבר לא איים על החברה האמריקנית וארה"ב אימצה אותו. הוא הפך לגיבור תרבות, הדליק את משואת המשחקים האולימפיים באטלנטה ונבחר לספורטאי הגדול ביותר במאה ה-20.