ראש הממשלה בנימין נתניהו נחת הלילה (שני) לביקור היסטורי בסינגפור. הביקור נועד לקדם יחסים כלכליים בין ישראל למזרח, גורם בכיר בפמליית ראש הממשלה הגיב לכמה מהנושאים המדיניים הבוערים ביניהם הסדר מדיני, עמונה והתאגיד.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
ראש הממשלה ורעייתו התקבלו על ידי ראש ממשלת סינגפור ורעייתו בארמון הנשיאותי על ידי משמר כבוד כשברקע התנגנו המנוני המדינות. לאחר מכן קיימו רה"מ והנשיא פגישה מורחבת יחד עם שרים בממשלת סינגפור ובה דנו בהעמקת שיתופי הפעולה בין שתי המדינות בתחום הטכנולוגיה ובהעמקת השת"פ בין המדינות בסיוע למדינות אפריקה בתחומי הטכנולוגיה והיזמות. רה"מ נתניהו הזמין את נשיא סינגפור לבקר בישראל.
בישראל רואים חשיבות גדולה בביקור בסינגפור ובזה שיתקיים בסין בחודש הבא. הביקורים הרשמיים במדינות נתפסים כ"שער של ישראל לאסיה", זאת כחלק מהתפנית של ישראל במובן הכלכלי. בישראל מקווים לחזק את הקשרים עם השוק האסייתי במיוחד בתחום הטכנולוגיה והלוחמה בטרור.
יש מי שרואים בביקור זה עדות לאופן בו העולם משתנה: למרות שיש הרבה מוסלמים בסינגפור, ולמרות שהיא שוכנת בין מלזיה לאינדונזיה, מדינות להן אין יחסים דיפלומטיים עם ישראל, היא מקיימת ביקור היסטורי בפרופיל גבוה. הביקור האחרון של ראש ממשלה ישראלי במדינה היה של יצחק רבין ז"ל ב-1993.
"מנמל דייגים למעצמה משגשגת"
ביקור זה של נתניהו הוא למעשה ביקור גומלין. בשנה שעברה ביקר לראשונה ראש ממשלת סינגפור למשך ארבעה ימים בישראל, ביקור במסגרתו נחתם הסכם שיתוף פעולה בין המדינות. כשנה לפני כן נשיא המדינה ראובן ריבלין ביקר בסינגפור והשתתף בהלוויית מייסד סינגפור וראש ממשלתה הראשון לי קואן יו. מי שנאמר עליו שהפך את המדינה "מנמל דייגים למעצמה משגשגת".
גורם בכיר בפמליית ראש הממשלה: "אחת המטרות המרכזיות של הביקור נובעת מהרצון הישראלי להרחיב שווקים חדשים למשק הישראלי וסינגפור היא אחד המפתחות המרכזיים לכך. סין רואה בסינגפור המוח של המזרח הרחוק", הוסיף. לדבריו, מדינות רבות בעולם ובהן סינגפור ואוסטרליה מבקשות לחזק את הקשר עם ישראל בזכות הטכנולוגיה הישראלית והמאבק בטרור.
"הפרסום ב'הארץ'- לא ממש מדויק"
במהלך הטיסה, הגיב אותו גורם מדיני בכיר בפמליית ראש הממשלה לכמה מהנושאים המדיניים שעל הפרק. לגבי השאלה המדינית ופגישת נתניהו-טראמפ אמר: "יש יוזמות רבות שלנו, המפתח הוא שיתוף פעולה עם מדינות ערביות שיש לנו איתן קשר".
הגורם סירב להתייחס לפרסום של ברק רביד ב"הארץ", לפיו ראש הממשלה השתתף לפני שנה בפסגה מדינית חשאית בעקבה, יחד עם שר החוץ של ארה"ב באותה תקופה ג'ון קרי, מלך ירדן עבדאללה השני ונשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי. הגורם לא הכחיש אך הגדיר את הפרסום כ"לא ממש מדויק". מדבריו ניתן היה להבין שהאירועים התרחשו באופן מעט שונה.
בשאלת ריסון בניה אמר הגורם כי הממשל האמריקני וישראל עדיין לא הגיעו להבנות וכי "המנגנון יעוצב עם שובו של ראש הממשלה מהמזרח". לכן עדיין לא ברור האם ניתן יהיה לעמוד בסיכום עם תושבי עמונה שפונו לאחרונה ולהקים להם ישוב חדש.
"נניח שכולם 'שוברים שתיקה'- אני צריך לממן את זה?"
בשאלת הקמת תאגיד השידור אמר שלמען הדמוקרטיה, צריך לאפשר לתקשורת להגיד את מה שהיא רוצה ולשמור על מרחב פעולה לכולם, אך חשוב לשמור על האפשרות לבקר גם את התקשורת. הוא התייחס לתקציב המיועד לתאגיד: "700 מיליון ש"ח בשנה, אין מקבילה לזה בכלכלת ישראל ויש לבקר לאן הולך הכסף. הבקרה היא לא פוליטית, אבל נניח אם כולם הם 'שוברים שתיקה', האם אני צריך לממן את זה?".