היום (רביעי) לפני 20 שנה העולם הופתע - ולא נגזים אם נאמר שהוכה בתדהמה - כשפורסם בבריטניה סיפורה של הכבשה "דולי", ששובטה מכבשה בוגרת אחרת. ב-22 בפברואר הודיעו החוקרים כי הכבשה חיה וקיימת כבר מספר חודשים - והיא המשיכה לחיות וללחך עשב עד לשנת 2003. מהי המורשת של אותו ניסוי פורץ דרך, ומה השפעותיו על העולם כיום?
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
הכבשה דולי היא היונק הראשון ששובט מתא חי ובוגר (בניגוד לעובר) - דבר שחוקרים מעטים חשבו שיהיה אפשרי. היא נוצרה בניסוי מדעי ממושך, בפרוייקט של מכון רוזלין באוניברסיטת אדינבורו, בראשות איאן וילמוט.
הפרויקט נשמר בסוד
כיצד אירע הניסוי? תא שהוצא מעטין של כבשה אחרת ("האמא של דולי") הופרה בתרבית גידול בשילוב עם פולסים חשמליים וכך נוצרו עוברים שהושתלו ברחמן של כבשים רבות. נדרשו 277 ניסויים, בהם "הפלות" רבות: רק אחד ההריונות צלח - ודולי נולדה ב-5 ביולי 1996. דולי נקראה על שם הזמרת דולי פרטון, ובדיקות DNA הוכיחו שדולי המשובטת היא העתק מושלם של אמה. גם פניה הלבנים של דולי, שנראו שונים מזו של האם הפונדקאית, הוכיחו שהניסוי הצליח.
הפרויקט נשמר בסוד עד להכרזה, מספר חודשים לאחר מכן, מכיוון שהחוקרים המתינו לפרסום המאמר האקדמי. הניסוי עורר ויכוחים אתיים ורפואיים רבים, שחלקם מתנהלים עד היום - מתוך החשש ששיבוט בני אדם הוא השלב הבא במחקר. 20 השנים האחרונות הוכיחו ככל הנראה שחזון השיבוט האנושי, שנתפס כסכנה בעיני רבים, עוד רחוק - אם כי חיות נוספות, בהן פרות, עזים, חזירים ועכברים שובטו.
מאיסור על שיבוטים - לבשר משובט?
במהלך השיבוט ירשה דולי את הגיל של אמה הגנטית, ויש עדיין ויכוח האם היא אכן הזדקנה מהר מהרגיל: בגיל שש בלבד חלתה במחלת ריאות וגם במחלת פרקים שאופיינית לחיות מבוגרות בהרבה. בהמשך נמצאו גם גידולים סרטניים בראותיה: בשל סבלה היא הורדמה ב-14 בפברואר 2003 - החודש לפני 14 שנים. היא הולידה שישה טלאים בריאים במהלך חייה, ולאחר מותה פוחלצה: גופתה מוצגת עד היום לראווה במוזיאון הלאומי באדינבורו שבסקוטלנד.
בשל הדילמה המוסרית סביב נושא השיבוט, מדינות רבות ובהן ישראל חוקקו חוקים ותקנות שאוסר על שיבוטים. בבריטניה, מנגד, הממשלה מאפשרת לחוקרים ש"יצרו" את דולי להמשיך בניסויי השיבוט - גם בבני אדם - למטרת מחקר רפואי. ביוני 2016 החליטה ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת להאריך את האיסור על ניסויי השיבוט בארץ למשך ארבע שנים נוספות.
עם זאת, רבים בארץ וגם בעולם בודקים כיוון חדש - יצירת בשר משובט, בטכנולוגיה דומה, למטרות מאכל. כך למשל הסטארטאפ הישראלי "Supermeat" מגייס בימים אלה כספים לטכנולוגיה שנועדה לייצור איברים להשתלה באמצעות רקמות - וכך לייצר באופן המוני חלקי בשר לאכילה. הם מאמינים כי ייצור בשר בצורה מלאכותית יהיה יעיל יותר, זול יותר, בריא יותר, ומעל הכול - לא יערב פגיעה בבעלי חיים.
"אפשרי לשכפל אנשים, אבל ההליך מסובך וגם אסור"
לציון 20 שנה להיוולדה של דולי, מכון המחקר רוזלין פרסם תמונות ומסמכים חדשים - לצד הסברים והבהרות: "אנחנו כבר לא משבטים בעלי חיים, בעיקר בשל שיעור ההצלחה הנמוך של הטכנולוגיה. אנחנו עדיין משתמשים בידע מאותו ניסוי אך הטכנולוגיות החדשות פותחו".
החוקרים הדגישו כי ניתן באופן תיאורטי ליישם את הידע על שיבוט על מנת להציל חיות מסכנת הכחדה, אך "הדבר מעורר בעיות פרקטיות וגם אתיות" - למשל מציאת כמות מספקת של תאים בריאים על מנת להבטיח שהניסוי יעבור בהצלחה, לצד איתור מספיק "אמהות פונדקאיות" וביציות. גם יצירת תנאי הגידול המתאימים מסובכת מכפי שנדמה. החוקרים ציינו גם כי לא ניתן לשבט בעלי חיים שייראו זהים למקור - לא במראה ולא באופי - בגלל התנאים ברחם.
"זה אפשרי מבחינה טכנית לשכפל בני אדם באותה שיטה בה דולי שוכפלה אך הדבר נאסר במדינות רבות ולא נמצאה ראיה מדעית מספקת שתוכיח כי הדבר נעשה בעבר", ציינו החוקרים. כיום למעשה מותר לאותו צוות מחקר פורץ דרך ההליך שנקרא "שיבוט תרפויטי" - יצירת עוברים משוכפלים על מנת לייצר מהם תאי גזע - וגם הליך זה נמצא תחת פיקוח קפדני. עוברים אלו לא מושתלים ברחם פונדקאית.
פרופסור נסים בנבניסטי, ראש המרכז לתאי גזע באוניברסיטה העברית, סיפר בשיחה עם חדשות 2 Online על החשיבות ההיסטורית של דולי - וגם הסביר מדוע המחקר פנה לאפיקים אחרים. "מה שנעשה אז היה באמת מהפכני – בין הניסוי הקודם של שיבוט בצפרדעים ובין הניסוי של דולי עברו כמעט 40 שנה. רוב התחום חשב ששיבוט ביונקים הוא לא אפשרי, ודולי באמת שינתה את הדרך שאנחנו חושבים. זו עדיין נקודת ציון בביולוגיה בכלל".
אפקט דולי: "התגלית שינתה את התחום"
"מהרגע שנשבר הקונספט שאי אפשר לשבט יונקים, יכולת השיבוט בחיות מאוד התקדמה", הוסיף פרופ' בנבניסטי. "תוך שנה היה שיבוט בעכברים, ואחר כך בפרות וגם בסוסים וכלבים וחתולים". עם זאת הסביר בנבניסטי כי שיבוט באדם - לקיחת תא מאדם בוגר, הכנסתו לביצית והפיכתה לעובר ראשוני - יותר מורכב: "היו דיווחים שזה הצליח בקוריאה בתחילת שנות ה-2000, זה עורר סקנדל די גדול בתחום והפרסומים התבררו כלא נכונים".
עם זאת, בשנים האחרונות הצליחו "לייצר" עובר בן 5 ימים מתא באדם בוגר - וזאת על מנת להפיק ממנו תאי גזע למטרות רפואיות. בנבניסטי הסביר כי בעשורים האחרונים, גם בשל הקשיים בשיבוט מלא של יצור שלם, המחקר מתמקד ב"שיבוט למטרת ריפוי". ההבדל המרכזי הוא שבתהליכים אלו לא מגיעים לשלב בו משובט יצור שלם, אלא רק לשלב ראשוני של כ-100 תאים במבנה מהם מפיקים תאי גזע עובריים - שאותם אפשר להפוך לסוגי תאים שונים שיכולים להתאים לאותו אדם חולה, גם מבחינת המערכת החיסונית.
במקביל, חוקר בשם ימנאקה הגיע לפריצת דרך נוספת: החוקר, שזכה בפרס נובל על תגליתו, לקח תא אנושי ועל ידי מניפולציה גנטית הפך אותו לתא עוברי. "זה שינה לגמרי את החשיבה שלנו, ולכן הנושא של השיבוט נעשה פחות רלוונטי", הדגיש בנבניסטי. "חשוב לציין שהמחשבה שזה אפשרי נובעת גם מהמחקר פורץ הדרך של דולי, התגלית שינתה את התחום גם אם השיבוט המלא כיום הוא פחות נחוץ".
עם זאת, בנבניסטי סיפר כי כיום נערכים ניסויים קליניים בתהליך דומה לשיבוט - בתקווה שההליך ימנע התפתחות מחלות מיטוכונדריות שמועברות מהאם: בפרוצדורה, שנבדקת בארצות הברית ובמקסיקו, לוקחים ביצית ומכניסים לתוכה גרעין ששייך לאישה אחרת - וכך למעשה נוצר ילד משלושה הורים. ההליך נקרא "העברה גרעינית", והוא דומה בעיקר לתהליך השיבוט אך סיכויי ההצלחה בו גבוהים יותר משיבוט.
"שיבוט של יונקים מתא בוגר הוא לא בטוח – יש לפחות מאה ניסיונות שלא יצלחו, במבחנה או ברחם של חיה או בלידה עצמה. לכן אין בכלל מחשבה לעשות את זה באדם, ולא ניתן לדעת בשלב זה איך מתגברים על נושא הבטיחות. מצד שני כל המחשבה – שיבוט למטרת ריפוי וגם העברה גרעינית – היא להשתמש בנתונים האלה לבעיות רפואיות ולא למטרות אחרות", אמר המומחה. "הדרך בה זה מתואר במדע הבדיוני מאוד שונה מהמציאות, יש פער בין הדימוי בציבור למה שקורה".
בנבניסטי שהיה שותף לדיונים בכנסת על הארכת האיסור על שיבוט חלק שבחים למחוקקים: "בישראל, קצת אחרי שנחשפה דולי, החליטו לא לאפשר את השיבוט של יצור שלם אבל לבדוק את הנושא מחדש כל כמה שנים, ואז הוועדה מתכנסת כדי לראות אם משהו השתנה שמצדיק שינוי. למשל אם נראה הצלחה בהעברה גרעינית, יש טעם לעשות את זה בארץ ומכיוון שהטכנולוגיה דומה זה סוג של שיבוט. מדובר בעניין של כמה שנים, זה יגיע לפתחו של משרד הבריאות".
"מהבחינה הזו אני חושב שלישראל יש את החוק הכי הגיוני - אין איסור מלא ואין תחום אפור – אבל אם יש עדויות שזה בטוח ויכול להילחם במחלות מסוימות אז יבוטל האיסור או ישונה. זו גישה נכונה – ליברלית אבל לא מאפשרת משהו מסוכן", הוסיף. פרופ' בנבניסטי הסביר גם כי בניגוד לקרבות הדתיים העזים בארצות הברית סביב סוגיית תאי הגזע, הגישה של היהדות "מאוד מתקדמת וליברלית, ומהבחינה הזו הייתה תמיכה ולא אופוזיציה למחקר בתאי גזע עובריים. גם למחקר השיבוט הייתה פתיחות. הגישה בישראל פחות דוגמטית – יש סטטוס לעובר, אבל הוא משתנה בהתאם לשלב והגישה יותר הגיונית בארץ בהשוואה למדינות אחרות בהן המחקר כולו אסור".