אדולף היטלר. ארכיון (צילום: ויקיפדיה)
אדולף היטלר, ארכיון | צילום: ויקיפדיה

העבר האפל של סוכנות הידיעות המובילה נחשף: AP (חברה המאגדת עיתונאים מרחבי העולם) המשיכה לעבוד עם גרמניה גם בתקופת המשטר הנאצי - כך חשף היום (רביעי) ה"גרדיאן" הבריטי. הדיווח נשען על מידע שחשף היסטוריונית גרמניה, שגילתה כי הסוכנות האמריקנית המשיכה לשמור על "גישה" לגרמניה - על ידי הבטחה לא לחתור תחת שלטונו של הצורר אדולף היטלר. כמו כן, על פי הפרסום, צלמי ועיתונאי AP סייעו בהכנת פרסומים של ה-SS.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק

המחקר החדש חושף את הקשרים הנסתרים בין המשטר הנאצי לבין גוף החדשות הבינלאומי: חלק מהמידע שהועבר למערב, ובעיקר לעיתונים בארצות הברית, נוסח או אושר על ידי משרד התעמולה הנאצי בראשות גבלס. שיתוף הפעולה היה הישג עצום עבור המשטר הנאצי, ששאף להפיץ את תורתו גם בתקשורת הבינלאומית ולהשתלט על המידע שמפורסם אודות זוועות המשטר.

עיתון ה"גרדיאן", שחשף את הפרשה היום, ציין כי פעולתו הופסקה בגרמניה ב-1934 - שנה לאחר עליית היטלר לשלטון - בעוד סוכנות AP המשיכה לעבוד ולתעד את המתרחש בגרמניה, תוך שיתוף פעולה הדוק. עוד נטען כי סוכנות הידיעות, שטענה כי מדובר ב"פעולות של יחידים שלא היינו מודעים להן", העסיקה צלם של ה-SS בשורותיה. הרשת טענה בתגובה: "הדיווח מתאר מקרים שלא היו מוכרים לנו, אנחנו בוחנים את המסמכים בארכיון על מנת להעמיק את הבנתנו בנושא".

דובר מטעם AP אמר לגרדיאן: "אנו דוחים כל אפשרות לפיה 'שיתפנו פעולה' עם המשטר הנאצי. אנו היינו תחת לחץ ניכר מהמשטר הנאצי עד להוצאתנו מהמדינה ב-1041, ואנו התנגדנו ללחץ תוך כדי איסוף מידע מדויק וחיוני בזמנים אפלים". הפרסום עשוי לחשוף את המדיניות ארוכת-הטווח של AP מול משטרים רודנים: מאז 2012 מדובר בגוף התקשורת המערבי הראשון והיחיד שפועל בקוריאה הצפונית, ומאז עלו טענות חמורות לגבי הנייטרליות של אותם דיווחים.

"אני מפחד כי גם היום יש נאצים בגרמניה" (צילום: רויטרס, חדשות)
הפגנות נאו-נאצים בגרמניה, ארכיון | צילום: רויטרס, חדשות

"לא יפרסמו חומר שפוגע ברייך"

ב-1935 נאסרה גם פעולתן של סוכנויות תקשורת בריטיות אמריקניות, בעוד AP – שכונתה "חיל הנחתים של העיתונות – הראשונים להיכנס והאחרונים לצאת" – היו גוף התקשורת היחיד שהורשה להמשיך ולעבוד בגרמניה הנאצית. שיתוף הפעולה עם התעמולה של משטרו של היטלר נמשך עד ל-1941, כאשר ארצות הברית נכנסה למלחמת העולם השנייה. 

הדיווח נסמך על מאמר שפרסמה ההיסטוריונית הארייט שארנברג בגיליון האחרון של הירחון האקדמי "Studies in Contemporary History". ההיסטוריונית הוסיפה כי סוכנות AP חתמה על מסמך בו התחייבה לא לפרסם "חומר שיחליש את שלטון הרייך, בתוך המדינה או מחוצה לה". בעקבות המסמך המחייב, שכונה "חוק העורך", נדרשה הסוכנות להעסיק כתבים שעבדו עבור מחלקת התעמולה של המפלגה הנאצית.

ספרו של היטלר "מיין קאמף", ארכיון (צילום: רויטרס, חדשות)
"מיין קאמפף", ספרו של היטלר | צילום: רויטרס, חדשות

"היטלר עצמו בחר את התמונות"

אחד מהצלמים אותם העסיקה החברה בשנות ה-30, פרנץ רות', היה חבר ביחידת התעמולה של ה-SS. על פי הדיווח, היטלר עצמו בחר את אותם צלמים. התמונות שימשו גם את סוכנות הידיעות וגם את ספרות ההסתה והתעמולה של המשטר הנאצי, כגון הספרון "תת האדם" ו"היהודים בארצות הברית".

הפרסום של ההיסטוריונית שרנברג הוביל לצעד מפתיע מצד סוכנות הידיעות: היא הסירה ממאגר התצלומים ומהאתר את התמונות שצילם רות', למרות שחלקן עדיין מוצגות בשל "בעיות תוכנה". יש לציין כי לא כל הפרסומים של AP היו בהכרח אוהדים כלפי המשטר הנאצי: כתב הסוכנות לואיס לוכנר זכה בפרס פוליצר ב-1939 על הצגת אורח החיים בברלין המסוגרת ועל אופיו הדכאני של המשטר.

עם זאת, על פי הפרסום רשת התקשורת סייעה להסתיר את חלק מפשעי הנאצים: "הם הציגו את מלחמת ההשמדה כמלחמה קונבנציונלית", הסבירה שרנברג מאוניברסיטת האלה-מרטין-לות'ר. אחד המקרים המופיעים במחקר הוא הפוגרמים שביצעו הנאצים בלבוב, שנמצאת כיום במערב אוקראינה: לדברי החוקרת, הצלם הנאצי רות' תיעד את הגופות בכלא – ולאחר שהתצלומים נבחרו אישית על ידי היטלר, הם הופצו למערב. "במקום לכלול את תמונות הפוגרומים בהם נרצחו אלפי יהודים, המערב קיבל רק תמונות של הקורבנות של הפעולות הסובייטיות - זה שירת את הנרטיב הגרמני", הוסיפה.