הראשונים להכיר בחיזבאללה כארגון טרור. מל (צילום: רויטרס, חדשות)
מלך בחריין, חאמד בן עיסא אל-חליפה. חביב ציון | צילום: רויטרס, חדשות

המלך כורש, גירסת שנות ה-2000: את השם הארוך חאמד בן עיסא אל-חליפה כלל לא בטוח ששמעתם פעם, אבל בוודאי תשמחו לדעת שהוא אוהב מאוד יהודים. חכו ותשמעו מה הוא עושה למחייתו: הוא במקרה מלך בחריין.

מי שחי במזרח התיכון כבר למד שהכל כאן אפשרי, ושהסיפורים הביזאריים אינם פוסקים - אבל הסיפור שפורסם הבוקר בעיתון "ניו יורק טיימס" באמת מהווה חריגה נעימה מהשגרה: המלך של המדינה המפרצית השקטה, שמנסה כמו יתר שכנותיה לברוח ולהתרחק מכל ההמולה הצבאית והמלחמתית של המזרח התיכון, מנהל בשנים האחרונות מדיניות מחבקת כלפי יהודי המדינה, במסגרתה הם זוכים ליחס מועדף מהשלטונות, שבא לידי ביטוי בשלל תחומי החיים.

בחריין היא מדינה קטנה ועשירה מאוד, שנמנית עם גוש מדינות המפרץ. כיתר שכנותיה, גם כלכלתה מתבססת בעיקר על תעשיית הנפט הפורה באזור. ובדיוק כמו שכנותיה - היא מנסה להתרחק ככל שניתן מזירת העימות הפוליטי עם ישראל.

שגרירת בחריין בארה"ב - יהודייה כשרה

בשנים האחרונות החליט המלך אל-חליפה להעניק ליהודים תושבי בחריין יחס חם במיוחד, והוא משקיע מאמצים בהרחבת הקהילה היהודית במדינה. רק בשנה שעברה הוא החליט למנות יהודייה כשרה לתפקיד שגרירת בחריין בארצות הברית. האוודה עזרא איברהים בת ה-45 נכנסה לתפקיד הבכיר באוגוסט, ומאז היא זוכה לשבחים רבים על תפקודה. מעבר לתפקיד המכובד, זכתה איברהים גם לתואר נוסף: היהודי הראשון אי פעם שזוכה לתפקיד שגריר של מדינת ערב - במדינה אחרת.

אבל כאן לא מסתיימים צעדיו יוצאי הדופן של אל-חליפה. אנשי עסקים יהודים בבחריין קיבלו תפקידים בכירים ב"מועצת השורא" של המדינה - הבית העליון של הפרלמנט במדינה. לפני מספר חודשים הוא ערך באופן אישי ביקור מיוחד בלונדון, בניסיון לעודד את היהודים שהיגרו ממדינתו לבריטניה - לשוב למולדתם.

"העובדה שבבחריין יש קהילה יהודית בעלת תפקיד כה מהותי בחיים הציבוריים במדינה פשוט מדהימה", אומר נשיא ארגון הג'וינט ג'ייסון איזקסון. "התופעה הזו חשובה מאוד למצב הרגיש בו מצוי האזור".

אפשר לספור על ארבע ידיים

מספר היהודים החיים בבחריין עומד על 36 בלבד, אבל זה לא אומר שצריך לרדוף אותם. מומחים מעריכים כי רובם צאצאים של קהילות היהודים בעירק ואירן, שהיגרו לבחריין במשך השנים והקימו שם את בתיהם.

מזקקות נפט בנמל בבחריין (רויטרס) (צילום: רויטרס)
מתקן קידוח נפט בבחריין. תעשייה פורחת | צילום: רויטרס

"היהודים בבחריין גאים להיות בחריינים", אומר אחד אנשי העסקים היהודיים במדינה. "התברכנו בכך שאנו חיים במדינה פתוחה, ובחברה שמקבלת את פנינו בחום". בבירה מנאמה יש כמה רחובות ובהם כמה חנויות של בעלי עסקים יהודים. אותם רחובות זוכים ביום שבת לכינוי "רחובות יהודיים", בשל העובדה שכל החנויות בהם סגורות.

בעיר הבירה מנאמה מנסה העירייה לשמר את תרבות הקהילה היהודית הקטנה. בית קברות יהודי קיים בבירה, ואפילו את בית הכנסת שקיים באזור עוד משנת 1948, אוסר המלך להרוס ולהפוך למרכז אירועים - חרף העובדה ששום יהודי לא מתפלל בו, ואפילו רב יהודי לא שוכן בו.

36 היהודים "זוכים ליחס מועדף"

ומה החברה הבחריינית חושבת על היחס המועדף ליהודים? רבים מהם מעריכים כי הדבר נובע מהיחסים הקרובים עם ארצות הברית. "אנחנו מאמינים שהממשל האמריקני מונע על ידי הלובי הציוני", אומר ראש תנועת זכויות האדם בבחריין, איש העסקים סלמאן כאמאל א-דין. "התקשורת והכסף - כולם בידי היהודים, ועל כן אנו סבורים שאם יש לנו שגריר יהודי - רואים אותנו בעין חיובית".

בני העדה השיעית במדינה, הנחשבת ל"מדוכאת" על ידי המלך הסוני, מרגישים שאפילו 36 היהודים זוכים ליחס מועדף על פניהם. השיעים הודחו מכל תפקיד בממשל ובמנגנוני הביטחון, ואף טוענים כי אינם מקבלים מספיק תפקידים במערכת החינוך כפי שהסונים מקבלים. כמובן שהאשמות הללו נדחות על ידי הממשל.

חשוב לציין שלמרות הכל, לבחריין ולישראל אין יחסים דיפלומטיים. בשנת 2004 הסירה בחריין את האיסור לערוך עסקים עם גורמים בישראל, אבל קשרים רשמיים בין המדינות עדיין לא כוננו. עם זאת, בקצב הזה עדיין לא נסתם הגולל על חלום ה"אוטוסטרדה" בין ירושלים לבירות ערב.