העולם הערבי רואה את המלחמה בעזה וירי הרקטות והטילים לישראל דרך העיניים של רשתות הטלוויזיה אל ערביה או אל ג'זירה וסוכנות הידיעות רמתאן.
הרשתות הערביות הן היחידות שמעסיקות כתבים בתוך עזה. הן לא מראות יותר מדי תמונות מהצד הישראלי. התמונות שהרשתות כן מראות הן התמונות של חיילי צה"ל נעים לכיוון הרצועה. איש לא רואה את חוליות החמאס שיורות את הטילים לישראל.
באל ג'זירה ואל ערביה משדרים מרצועת עזה 24 שעות ביממה, בעוד הסיקור המדיני מהשטח נעלם כליל. הסבל הפלסטיני מקבל חשיפת יתר, עד כי נראה כאילו הרשתות בשפה הערבית עושות תחרות ביניהן מי מספקת תמונות קשות יותר מהרצועה. לפעמים אפילו המגישים באולפן נבהלים מהתמונות הקשות.
הרשתות הערביות הן היחידות שעובדות מתוך רצועת עזה וחומרי הווידאו שלהם הם כמעט החומרים היחידים המגיעים מהרצועה לעולם כולו. העורכים ברשתות הטלוויזיה המערביות רואים את הדיווחים ובדרך כלל בוחרים לא להראות את התמונות הקשות.