תושב עזה אחד נאלץ להגן בגופו על חיילי צה"ל, בן דודו שימש כמגן לאנשי החמאס, והכל נערך בשני בתים שמרוחקים זה מזה רק כמה עשרות מטרים. מחמוד עבד ראבו ובן דודו מאג'די מספרים שבמבצע האחרון בעזה הם שימשו כמגנים אנושיים במאבק על ג'בלייה.
היום שניהם מרגישים בני מזל. "אנחנו עדיין בחיים", הם אמרו לכתב הטיימס הלונדוני. שני הצדדים, צה"ל והחמאס, על פי בני הדודים מעזה, משתמשים באותן הדרכים האיומות.
מחמוד, שלא היה מוכן למסור לכתב הטיימס את שמו האמיתי מחשש לחייו, סיפר שצלף מהחמאס איים על חייו ואמר שהוא ומשפחתו מוכרחים להישאר בבית בזמן שהצלף ממתין לכוחות צה"ל על גג ביתו.
מאג'די, שהזדהה בשמו בלי פחד, סיפר שחיילי צה"ל הכריחו אותו לנוע בין הביצורים של צה"ל לעמדות החמאס, בעוד הכדורים שורקים סביבו. "לא האמנתי שמישהו - חמאס או ישראל - לא נותנים שום ערך לחיינו", אמר. "הם מושכים אזרחים לתוך שדה הקרב. זה בסדר אם מישהו בוחר להילחם אבל זה דבר אחר לגמרי אם אונסים אותך למאבק המזוין".
בית המריבה
בבוקר החמישי לינואר, כוחות של צה"ל החלו לנוע לתוך השכונה. האזרחים התחבאו מאחורי דלתות סגורות. כולם כבר היו מפוחדים אחרי שבוע של הפצצות מהאוויר. מחמוד אמר שהוא עוד היה מסכן מכולם - אנשי החמאס התמקמו על גג ביתו ואמרו לו באיומי רובה: "הבית שלך הוא עכשיו חלק ממערך ההתנגדות, וכך גם אתה".
גם מאג'די ובני ביתו נשארו מפוחדים בבית. כשכוחות צה"ל הגיעו, הם פשוט התעלמו מבקשות האזרחים, סיפר. החיילים התמקמו בביתו ועשו בו כרצונם. מאג'די ובני משפחתו ישבו בקומה התחתונה של הבית - חיילי צה"ל התמקמו באחת הקומות העליונות. "כשהחמאס ירה, רעדנו מפחד", סיפר. "פחדנו לחיינו, אבל הכי פחדתי שהישראלים שלחו אותי לעבר מקור הירי כדי לבדוק מי נמצא בהמשך דרכם. פחדתי לחיי. לא ידעתי מאיזה כיוון אני יכול להיפגע".
במערכת הטיימס ביקשו הסברים, אבל גם צה"ל וגם החמאס טענו שהם לא השתמשו באזרחים כמגינים אנושיים.