בית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג התכנס היום (חמישי) לדון בתביעה של דרום אפריקה שמאשימה את ישראל ברצח עם - ההאשמה החמורה ביותר. חלקו הראשון של הדיון התקיים במשך כ-3 שעות, ועסק בטענות של דרום אפריקה.
דרום אפריקה כאמור, מפנה כלפי ישראל אשמה של רצח עם, ומכיוון שזו האשמה החמורה ביותר, היא גם הקשה ביותר להוכחה. כדי לחזק את טענותיה תפנה דרום אפריקה את השופטים לעשרות עמודים שבהם התבטאויות של שרים ובכירים נוספים.
בנוסף להאשמה ברצח עם, דרום אפריקה ביקשה מבית הדין לתת סעד זמני ולהורות לישראל לעצור את המלחמה. ישראל מנגד, תבקש בחלקו השני של הדיון להתנער מהאמירות שתציג דרום אפריקה. חלק זה של הדיון צפוי להתקיים מחר החל משעה 11:00, ויימשך כ-3 שעות גם כן.
דובר המשלחת הישראלית להאג, ליאור חייט, אמר בתום הדיון: "חזינו היום באחד ממופעי הצביעות הגדולים ביותר בהיסטוריה ובשורה של טענות חסרות בסיס ושקריות. דרום אפריקה, המשמשת כזרוע המשפטית של ארגון הטרור חמאס, הציגה באופן מעוות את המציאות בעזה מאז טבח השבעה באוקטובר, בתוך התעלמות מהעובדה שמחבלי החמאס חדרו לישראל, רצחו, הוציאו להורג, טבחו, אנסו וחטפו אזרחים ישראלים, רק בשל היותם ישראלים, בניסיון לבצע השמדת עם (ג'נוסייד)".
"דרום אפריקה מבקשת לאפשר לחמאס לחזור ולבצע את פשעי המלחמה, הפשעים נגד האנושות ופשעי המין שבצעו בשבעה באוקטובר שוב ושוב כפי שהצהירו מנהיגיו", הוסיף חייט. "נציגי החמאס בבית הדין, עורכי הדין הדרום-אפריקאים, מתעלמים גם מהעובדה שהחמאס משתמש באוכלוסייה האזרחית בעזה כמגינים אנושיים ופועל מתוך בתי חולים, בתי ספר, מחסות של האו"ם, מסגדים וכנסיות בכוונה לסכן את חייהם של תושבי רצועת עזה".
"136 חטופים נמצאים בידי מחבלי החמאס ללא גישה לנציגי הצלב האדום ולטיפול רפואי. מדינת ישראל תמשיך להגן על אזרחיה תחת הדין הבין-לאומי ובתוך הבחנה בין מחבלי החמאס לאוכלוסייה האזרחית, ולפעול לשחרור כל החטופים ולחיסול ארגון הטרור חמאס, ארגון טרור גזעני ואנטישמי הקורא באמנותו להשמדת מדינת ישראל ולרצח יהודים".
עוד לפני הדיון, ברחובות האג החלה צעדת מחאה למען ישראל עד ל"ארמון השלום", שם הוקם מיצג למען החטופים. בנוסף לכך, קרובי החטופים ידברו, ויתקיימו מחאות מחוץ לאולם בית המשפט.
הבוקר הודיעו במערך ההסברה הלאומי כי חברות שילוט בהולנד סירבו לפרסם שלטי חוצות עם תמונות החטופים, שמטרתן הגברת המודעות לשחרור החטופים משבי החמאס. במערך ההסברה ובלשכת הפרסום הממשלתית ציינו כי נעשתה פנייה ליותר מ-10 חברות שילוט שונות באזור האג, רוטרדם ונמל התעופה סכיפהול - אך בכולן סירבו לשתף פעולה ולפרסם את השלטים. "במהלך העבודה מול אחת מחברות השילוט, אושרה השפה העיצובית והמסר שיופיעו בשילוט, אך במפתיע, בשעה שבה היה אמור השילוט לעלות בראש חוצות, התקבלה מחברת השילוט הודעה כי הפרסום מבוטל", ציינו בלפ"ם. "למרות התנהלות החברות, חשוב לציין כי מדובר במרכיב אחד מתוך מגוון רחב של פעולות הסברה שיתבצעו ברחבי באירופה בימים הקרובים".
הדיון בהאג: דקה אחר דקה
14:20 - הסתיים חלקו הראשון של הדיון
14:10 - נציגה האחרון של דרום אפריקה סיכם את הבקשות
- מדינת ישראל תפסיק באופן מידי את הפעולות הצבאיות שלה בתוך עזה ופעולות המכוונות לעזה.
- מדינת ישראל תוודא שכל זרוע צבאית שנתמכת על ידה וכל אדם שנמצא תחת שליטתה, או תחת השפעתה, לא ינקטו שום צעד לקידום הפעולות הצבאיות כפי שנאמר בסעיף הראשון.
- רפובליקת דרום אפריקה ומדינת ישראל כל אחת לפי המחויבות שלה תחת אמנת השמדת העם, ובהקשר לעם הפלסטיני ינקטו את כל הצעדים שבכוחן כדי למנוע השמדת עם.
- מדינת ישראל על פי המחויבות שלה תחת אמנת השמדת העם, ובהקשר לעם הפלסטיני כקבוצה המוגנת תחת האמנה, תפסיק כל פעולה שנמצאת תחת סעיף 2 של האמנה, ובמיוחד הרג של חברי הקבוצה, גרימת נזק גופני או מנטלי לחברים בקבוצה, יצירת מצבי חיים שמסכנים או מביאים לסיום החיים של חברי הקבוצה. נקיטת צעדים שמונעים לידות בקבוצה
- מדינת ישראל בקשר לעם הפלסטיני תנקוט את כל האמצעים ביכולתה, ובכלל זה הוצאת צווים של איסור מניעת עקירת פלסטינים מביתם, הפסקה של מניעת מים, מזון, מחסה, דלק, ביגוד, אמצעים סניטריים והיגייניים, ציוד רפואי, והרס חיים פלסטינים בעזה.
- מדינת ישראל בהקשר לעם הפלסטיני תוודא שהצבא שלה וכל יחידה צבאית חמושה, כל אחד שנמצא תחת השפעתה ושליטתה לא יבצע אף מעשה ואף פעולה שמתוארת בסעיפים הקודמים, או יהיה מעורב במעשה שהוא באופן ישיר או עקיף גורם לרצח עם.
- מדינת ישראל תנקוט את הצעדים הנדרשים כדי למנוע הרס ולשמור על הוכחות של המעשים המתבצעים בעזה, מעשים הקשורים להשמדת עם. מדינת ישראל לא תפעל להכחשה או למנוע גישה ישירה למשלחות בינלאומיות או כל גוף אחר המנסה להגיע לעזה כדי לתעד ולשמור על הוכחות.
- מדינת ישראל תגיש דוח לבית המשפט המפרט את כל הצעדים שננקטו בתוך שבוע מיום שבו יצא צו הביניים, ותמשיך לדווח בפרקי זמן שבית המשפט יקבע. הדוחות האלו יפורסמו על ידי בית המשפט.
- מדינת ישראל תמנע מכל פעולה ותוודא שלא ננקטת שום פעולה שיכולה להחמיר או להמשיך את המצב, או יכולה להקשות על פתרונו
13:48 - דרום אפריקה מציגה את הדרישות: חמישה צווי ביניים מידיים
"ישנן 5 דרישות למתן צווי ביניים. הדרישה הראשונה שתהיה סמכות שיפוט. הדבר השני, צריך להיות קשר בין האמצעים המתבקשים לבין הזכויות שעומדות בבסיס הבקשה. צו הביניים נדרש כדי שישראל לא תפר את אותה זכות שמובטחת על ידי האמנה כפי שהדבר מפורט בעתירה של דרום אפריקה. הנקודה השלישית זו הסבירות של הזכויות, בעיקר הזכות שלא להיהרג או לסבול מנזק חמור. או הזכות של קבוצה שלא להיהרס באופן פיזי".
"שתי הנקודות, הרביעית והחמישית, חייב להיות סיכום לנזק בלתי הפיך שעלול להיגרם לפני שתתקבל הכרעה סופית של המחלוקת. וצריכה להיות גם דחיפות. ישראל במשך 3 חודשים מקיימת מצור והפצצה בלתי פוסקת של עזה בעוצמה ומשך שניתן לראותם אך ורק כניסיון להרוס את עזה ואת אזרחיה והיא טוענת בפומבי שהיא תמשיך לעשות כן. אתם מודעים להיקף המוות וההרס, ואלו נמשכים גם ברגעים אלו ממש. בית המשפט אמר שהמחויבות של מדינה למנוע רצח עם והחובה התואמת לפעול אלו עולות ברגע שמדינה לומדת על, או הייתה אמורה ללמוד על קיומו של סיכון רציני לכך שיתקיים השמדת עם. מרגע זה ואילך, אם זמינים למדינה אמצעים שיכולים להרתיע את המדינה מלקיים השמדת עם, או לנסות לעשותה, הרי זו חובתה להשתמש באמצעים אלו".
"יש השואלים מדוע לא מבקשת דרום אפריקה להוציא צו כנגד חמאס, כי התיק הזה עוסק במעשיה של ישראל בעזה, טריטוריה שעד לפני שלושה שבועות מועצת הביטחון של האו"ם טענה שהיא חלק אינטגרלי מן השטח שנכבש על ידי ישראל בשנת 1967. כפי שיבין בית המשפט, חמאס איננה מדינה, ולכן לא יכולה להיות חתומה על אמנת השמדת העם, ולכן לא יכולה להוות צד בהליך זה. ישנם גורמים אחרים, תהליכים אחרים שיכולים להתייחס לצעדים שיינקטו בשל זוועות עבר, והם אכן שוקלים מה עליהם לעשות, אבל מבחינת האמנה והחוק. דרום אפריקה איננה יכולה לבקש מבית משפט זה להוציא צו ביניים נגד החמאס".
"דרום אפריקה מבינה שלא כל אלימות היא בהכרח השמדת עם - מעשים של טיהור אתני, ענישה קולקטיבית, פגיעה באזרחים, התקפות על בתי חולים ופשעי מלחמה אחרים, הם כולם בלתי חוקיים, אך הם לא תמיד בהכרח מפירים את אמנת השמדת העם. רצח עם דורש כוונה להרוס באופן מלא או חלקי קבוצה אתנית או דתית או גזעית, אבל העובדה שמה שישראל עושה בעזה יכול להוות גם פשעי מלחמה או פשעים נגד אנושות, אין זו הגנה מפני טענה לרצח עם. בפסקה 101 בעתירה מתארת דרום אפריקה מה היא מבקשת, ובסעיף 144
היא מפרטת אילו צווי ביניים היא מבקשת".
"הסיבה לבקשה היא פרגמטית. שני הסעיפים הראשונים קוראים להפסקת הפעילות הצבאית של ישראל בתוך עזה וכנגד עזה. הפעילות המתמשכת של ישראל מאז ההתקפה ב-7 באוקטובר עומדת במוקד תיק זה. דרום אפריקה גינתה את ההתקפה של 7 באוקטובר, ישראל אומרת שהפלסטינים אינם המטרה שלה, היא אומרת שמטרתה היא הרס החמאס. אך חודשים של הפצצות בלתי פוסקות, השטחה של שכונות מגורים שלמות, מניעה של חשמל, מזון, שתייה ותקשורת מפני אוכלוסייה שלמה, לא ניתן לטעון שזו רק מצוד אחר פעילי חמאס. מדובר בהתקפה ללא אבחנה, הרג ופגיעה וזריעת טרור על כל האוכלוסייה האזרחית בעזה ללא כל קשר למי אשם,
למי קשור או לא קשור".
"הפסקה מיידית של הפעילות הצבאית של ישראל בתוך עזה ונגדה, זו הדרך היחידה להבטיח את התגובה ההומניטרית והימנעות ממקרי מוות נוספים והרס שלא לצורך .פעילות צבאית כלשהי, לא משנה עד כמה שמנסים להקפיד עליה, אם היא מתבצעת בהתאם לכוונה להרוס עם, בין אם באופן מלא או חלקית, הרי שזה מפר את אמנת השמדת העם ויש להפסיק זאת".
"עד שהיועצת המשפטית לממשלה התערבה לפני 36 שעות, עד אז הרשויות בישראל לא עשו דבר כדי להפסיק את רטוריקת השמדת העם, לרבות אמירות שנאמרו בידי נבחרי ציבור. הקבלה, ואפילו הנרמול של הסתה שכזו הפך למקור לדאגה בתוך ישראל עצמה".
"אין זה משנה עד כמה מפלצתית וזוועתית התקפה מסוימת היא, עדיין רצח עם אף פעם איננו מענה שמותר להשתמש בו. כל שימוש בכוח, אם לשם הגנה עצמית, או לשם אכיפת כיבוש, או בפעילות שיטור, או בכל מקרה אחר, אלו חייבות להיות בתוך המסגרת של החוק הבין-לאומי, לרבות סעיף 1 באמנה למניעת רצח עם. לא משנה מה אנשים מסוימים מעזה עשו, ולא משנה עד כמה האיום על האזרחים הישראלים הוא גדול, מתקפות השמדת עם על כל עזה ועל כל אוכלוסיית עזה מתוך כוונה להשמידה, לא ניתן להצדיק זאת. הפעולות של מדינת ישראל ייבחנו בקפידה בשלב הבא, כשבית המשפט ירצה לשמוע מה יש לישראל לומר להגנתה, אבל לעת עתה אנו רואים שישראל הפרה את המחויבות שלה לפי אמנת השמדת העם, היא ממשיכה להפר וישראל גם אומרת שהיא תמשיך להפר התחייבויות אלו".
12:56 - נמשך הדיון בביה"ד. ד' אפריקה ממשיכה להאשים את ישראל
נציג דרום אפריקה, ד"ר מקס דפלסי, הציג את הצעדים שמדינתו מבקשת. "במקרה של גמביה, הוחלט לא מזמן שעל מנת שביהמ"ש ישתמש בכוחו להוציא צו ביניים, לגבי אותן זכויות שדרום אפריקה מבקשת להגן עליהן, צריכה להיות לפחות סבירה. סף זה אינו דורש מבית המשפט לקבוע באופן סופי אם הזכויות הללו שעליהן רוצה להגן דרום אפריקה, קיימות. תחת זאת צריך שהזכויות הללו תהיינה מעוגנות בפרשנות פשוטה של האמנה
ועל בית המשפט לרצות להגן על הזכויות הללו. פלסטינים בעזה יש להם חלק חשוב בקבוצה האתנית הגזעית הפלסטינית. הם, פשוטו כמשמעו, רשאים להתקיים".
"כפי שנאמר בפתיחה, על מנת למצב את הזכות לקיום, והאיום על זכויותיהם, צריך בית המשפט לקבוע שהתביעה הזאת מוגשת בתוך הקשר מסוים. מה שמתרחש בעזה כעת אינו סכסוך פשוט בין שני צדדים. תחת זאת, יש שם מהלכים הרסניים שננקטים בידי כוח כובש, ישראל, אשר שם את הפלסטינים תחת הפרה מתמשכת של זכותם להגדרה עצמית במשך יותר מ-50 שנה. הפרות אלה קורות בעולם שבו ישראל במשך שנים ראתה את עצמה כעומדת מעל החוק. כפי שהדיווח המיוחד של האו"ם לשטחים הפלסטינים אמר, ואני מצטט: 'הכיבוש על ידי ישראל קורה תחת הפרה בוטה של החוק הבין-לאומי ותחת קריאות חוזרות ונשנות להפסיק זאת'".
"הזכויות הבסיסיות, על פי הראיות שהציגה דרום אפריקה בעתירה, מופרות", המשיך הנציג. "אמירות רבות של גופי האו"ם, מומחי האו"ם, כמו גם ארגונים של זכויות אדם כמו גם מדינות, כל אלה מפורטים בעתירה של דרום אפריקה וניתן ללמוד לפיהן, שהם רואים בפעולות של מדינת ישראל כפעולות של השמדת עם, או שהם לכל הפחות מזהירים שהעם הפלסטיני עומד בפני סכנת רצחעם. 13 מדינות, לרבות הליגה הערבית, וארגון מוסלמי נוסף שמייצג 57, כל אלו הביעו את תמיכתם בעתירה, מה שמגביר את הסבירות של הבקשה של דרום אפריקה לצו ביניים".
"על בסיס החומרים שהוצגו בפני בית המשפט, ניתן לאפיין את המעשים של ישראל כלפחות שישנה סבירות שזה השמדת עם. כפי שהוסבר, הראיות לכוונת רצח עם הן ברורות מתוך דבריהם של בכירים בממשל הישראלי ושל החיילים בצה"ל וניתן לאפיינם לכל הפחות - ייתכן שזה מהווה רצח עם. לכל הפחות סביר לחשוב שישראל לא מנעה השמדת עם, לא הצליחה למנוע הסתה להשמדת עם, לא הצליחה למנוע ניסיון כזה. האישומים נגד ישראל הם חמורים ורציניים, אבל בית המשפט יכול לקבוע אם מדובר כאן ברצח עם".
"דרום אפריקה בעצם מקיימת זכות שהיא גם אינדיבידואלית וגם כללית. לפיכך היא זכאית להטיל אחריות על ישראל במסגרת האמנה. כמדינה שחתומה על האמנה, דרום אפריקה זכאית לוודא את הציות לאמנה. כפי שהוסבר, האירועים שקורים בעזה על ידי כוחות הביטחון הישראליים הם חסרי תקדים, אבל מה שבית המשפט מתבקש לעשות בהליך זה, להוציא צו ביניים למרבה הצער, אין זו בקשה חדשה. ביחס להשמדת עם, בית המשפט הוציא צווי ביניים בתנאים דומים".
"בנוסף, יש את הנושא של אמנת העינויים שגם היא נלקחת בחשבון. בית המשפט טוען שזכויות הפלסטינים בעזה הן חשובות לא פחות וזכאיות לקבל צו ביניים. בית המשפט הזה, במקרה של גמביה, טען שיש מתאם בין הזכות של קבוצות שמוגנות ע"י המניעה, והזכות של כל מדינה חברה לבקש את הציות של מדינה חברה אחרת. בקשתה של דרום אפריקה לפיכך תואמת את סעיף 41 של החוקה של בית המשפט ורותמת את כוחו של בית המשפט לשמור על הזכויות ששייכות לכל אחד מן הצדדים. דרום אפריקה מבקשת מבית משפט זה להשתמש בכוח המגן הקריטי הזה והיא משתמשת בזכות הברורה שלה והמחויבות שלה כלפי הקהילה הבין-לאומית.
כדי שבית המשפט יוציא צו ביניים, או יותר מאחד, צריך לראות באילו זכויות מדובר. קשר כזה אכן קיים. צו הביניים יאפשר הגנה של זכויות שבסופו של דבר יהוו את פסק הדין של בית המשפט הזה בבוא היום".
"המדינות החתומות למנוע השמדת עם ולצאת נגדו, וגם להגן על קבוצות מפני השמדת עם, האמנה נועדה להגן על מדינות וקבוצות של אנשים. מדובר בזכויות הבסיסיות של הקבוצות הרלוונטיות שמופרות. אותן זכויות בסיסיות של הפלסטינים בעזה יהיו נשוא פסק הדין של בית משפט זה. כל פסיקה אחרת לא רק שמשמעה יחס שונה אל הפלסטינים, זה גם יראה שבית משפט זה בעצם מפנה את גבו לפסיקות דומות ומפנה עורף להפרה כלפי זכויות שהן בבסיס האמנה זכויות אשר מופרות ברגעים אלה ממש בעזה".
נציגת נוספת של דרום אפריקה הוסיפה: "יש צורך של חירום לצו ביניים על מנת להגן על האזרחים הפלסטינים בעזה מפני הדברים שעושה ישראל. המזכ"ל של האו"ם תיאר את המצב בעזה כמשבר הומניטרי, גיהינום על פני
האדמה, מרחץ דמים, מצב שלא היה כדוגמתו שבו אוכלוסייה שלמה נמצאת במצור והתקפה, אין לה אפשרות של גישה לתנאים שיעזרו לה לשרוד והכול נעשה בכמויות גדולות".
"אנו רואים גופות שהולכות ומתפוררות, אנחנו רואים חיות שמגיעות לאותן גופות שנרקבות המונחות בשטח. אין ספק שערים, כפרים ומקומות נוספים בעזה נמחקים מעל פני האדמה. בכל יום 3,900 בתים של פלסטינים ניזוקים או נהרסים לחלוטין. בתי קברות מופצצים והאלימות ממשיכה. גם למתים אין שקט".
"החלטת האו"ם דורשת עזרה הומניטרית מיידית ללא עיכובים לכל רצועת עזה לכל רצועת עזה וגישה הומניטרית לכל מקום. האספה הכללית של האו"ם קראה להפסקת אש, אך קיבלה בתמורה התעלמות מוחלטת. מאז שהתביעה הזו הוגשה ב- 29 בדצמבר, כ- 100 אלף ו-700 אלף נפצעו בעזה במקרה של גיאורגיה, רוסיה, ארמניה ואזרבייג'ן בית המשפט הורה על מצב ביניים כשהמצב הוא מצב חירום הדורש התערבות".
"ההפרעה של ישראל לייבוא מזון ומוצרים אחרים הביאו את עזה לסף הרעב אימהות, אבות, סבים וסבתות מוותרים על האוכל שלהם כדי שיוכלו לתת לילדים. המחסור בתרופות וחוסר טיפול רפואי, מים נקיים וחשמל, כל כך חמורים עד כך שפלסטינים רבים מתים או נמצאים בסכנת חיים. שירותים שונים נסגרו מזמן, נשים עוברות ניתוחים קיסריים מבלי הרדמה, בבתי חולים שבקושי מסוגלים לתפקד".
הנציגה פנתה לנשיאת בית המשפט ולשאר השופטים: "אם צו ביניים הוא אכן נדרש על פי הדברים שהבאתי כאן, איך ייתכן שבמצב הרבה יותר חמור, במצב של נזק בלתי הפיך לא יתקבל צו ביניים? איך ייתכן שזה לא מוצדק במצב שבו פעילי זכויות אדם שהיו פעילים מאוד, שראו הכול, והם עצמם אומרים שהמצב בעזה חסר תקדים עד
כך שאין להם מילים לתאר אותו? השמדת עם היא המניעה של זכויות האדם, הזכויות לחיים של כל אחד ואחד. שלילה כזו תוצאתה היא אובדן גדול לאנושות בדמות של תרבות ותרומה לאנושות כולה, והיא יוצאת נגד החוק המוסרי".
"הקהילה הבין-לאומית נכשלה כשהתעלמה מאזהרות קודמות לסכנה בכמה מקומות, העובדה שזוועות אלו משודרות בשידור חי למסכי הטלוויזיה והטלפון שלנו, זהו השמדת העם הראשון בהיסטוריה שבו הקורבנות משדרים את ההרס שלהם עצמם בזמן אמת מתוך תקווה נואשת שאולי העולם יעשה משהו".
12:35 - הדיון יצא להפסקה של כ-10 דקות
12:30 - דרום אפריקה: נשלחה אזהרה דיפלומטית לישראל בנושא רצח עם
נציגי דרום אפריקה טענו כי לפני התביעה שהוגשה בדצמבר, מדינתם שלחה בקשה לשגרירות ישראל עם מעין אזהרה, ובה ציינו את נושא "רצח העם". לדבריהם, התשובה של ישראל לא כללה התייחסות, אישור או הכחשה לעניין, וכי רק ב-27.12 קיבלו תשובה ישראלית, לאחר שכבר הוגשה התביעה לבית המשפט הבין-לאומי. לפי דרום אפריקה, היא הציעה לקיים מפגש דו-צדדי עם ישראל, אך בהמשך נענתה בתשובה שטחית, והבינה ש"אין בכך תועלת".
12:00 - דרום אפריקה מציגה: ההתבטאויות של נתניהו, הרצוג, גלנט, שרים, ח"כים ומפקדים בצבא
"ב-7 באוקטובר ראש הממשלה בנימין נתניהו פנה בטלוויזיה והכריז מלחמה על עזה ואני מצטט - ישראל התחילה לפנות את הקהילות שאליהן חדר הטרור. והוא אמר שהאויב ישלם תשלום חסר תקדים. יש יותר מ- 3 מיליון פלסטינים בעזה, ישראל היא הכוח הכובש, הכוח ששולט על עזה. היא שולטת על היציאה והכניסה וכל התנועה בעזה. ב-23 באוקטובר, הוא עודד את החיילים לזכור את מה שעשה לכם עמלק. כמובן שזו התייחסות תנ"כית להרס השיטתי של קבוצה שלמה של אנשים המכונים "העמלקים". להרוג אנשים, נשים וילדים ותינוקות וגם גמלים וחמורים. הקריאה הזו להשמדת עם של עמלק נשמעה שוב בידי מר נתניהו במכתב ששלח לכוחות הצבאיים בנובמבר 2023".
"סגן יו"ר הכנסת, הפרלמנט של מדינת ישראל, קרא למחיקה של רצועת עזה מעל פני האדמה", ציינה דרום אפריקה את חה"כ ניסים ואטורי. "ב- 9 באוקטובר שר הביטחון, יואב גלנט, נתן הערכת מצב לצבא שבמסגרתה
אמר שישראל מטילה מצור מלא על עזה, לא יהיה חשמל, מים, אוכל, דלק, הכול יהיה סגור משום שישראל נלחמת כנגד חיות אדם".
בדרום אפריקה ציינו גם את מתאם פעולות הממשלה בשטחים שטען כי שחמאס הפכו לדאעש: "הוא אמר שמטפלים בחיות אדם כפי שיש לטפל בחיות אדם ושלא יהיה בעזה לא חשמל ולא מים, יהיה רק הרס. 'רציתם גיהינום, תקבלו גיהינום'. היחס הזה כאל חיות אדם מגנים גם את החמאס וגם את העזתים. זוהי גם תפיסה רווחת בקרב הקבינט. שר האנרגיה והתשתיות, ישראל כ"ץ, קרא למניעת מים ודלק. "היות שכך צריך לעשות לרוצחי ילדים ותינוקות".
"זה לא משאיר מקום לדו-משמעות, זה נועד ליצור תנאי מוות עבור הפלסטינים בעזה, למות מוות איטי כתוצאה מרעב וצמא, או למות מהר כתוצאה מפצצות או ירי צלפים. אך בכל מקרה המשמעות היא אחת - למות. שר המורשת, עמיחי אליהו אמר ש"ישראל צריכה למצוא כיצד לעשות דברים לתושבי עזה שהם כואבים יותר ממוות". הם אינם מפקדים בצבא, הם שרים בממשלת ישראל, הם מצביעים בכנסת ונמצאים בעמדה של עיצוב מדיניות.
אנו רואים שזה מגיע גם לדרגים הבכירים ביותר שאפילו הנשיא, יצחק הרצוג, הצטרף לאלו שרוצים בהפצצת עזה. הוא אמר ש'כל האוכלוסייה בעזה אחראית והרטוריקה על כך שיש אזרחים בלתי מעורבים זה פשוט לא נכון. אנו נילחם עד אשר נשבור את עמוד השדרה שלהם'".
"השר לביטחון פנים חזר על דבריו של הנשיא שגם החמאס וגם האזרחים אחראים באותה המידה. ב-10 בנובמבר בריאיון טלוויזיוני הוא אמר ש"כאשר אנו אומרים שיש להרוס את החמאס, המשמעות היא להרוס גם את אלו שחוגגים, מהללים, תומכים, מחלקים ממתקים. כל אלו הם מחבלים גם כן ויש להרגם. אלו הנחיות להרוס. אין שום דרך לפרש את ההוראות הללו באופן ניטרלי. אלו דברים שאמרו נציגים בכירים של הממשלה".
"אנו מבקשים להזכיר לבית המשפט את הזהות והסמכות של אלו שמסיתים להשמדת עם: ראש הממשלה, הנשיא, שר הביטחון, השר לביטחון פנים, שר האנרגיה והתשתיות, חברי כנסת, מפקדי צבא בכירים, כמו גם חיילים", ציינה דרום אפריקה. "קריאות לרצח עם זה לא משהו שנמצא בשוליים, אלא חלק מהמדיניות. הכוונה להרוס ולהשמיד מובנת בידי החיילים בשטח".
11:30 - דרום אפריקה מציגה: הפעולות של ישראל שהובילו לבקשה
דרום אפריקה טענה בדיון כי ישראל מפציצה את עזה במה שנחשב "למתקפת ההפצצות הגדולה ביותר במאה ה-21". לפי דרום אפריקה, ישראל הרגה יותר מ-23,000 בני אדם בשלושת החודשים האחרונים. "ככל הנראה, לפחות 70% מתוכם הם נשים וילדים. כ-7,000 עדיין נעדרים ונחשבים למתים מתחת להריסות. הפלסטינים בעזה נהרגים בבתיהם, במקלטים, בבתי חולים, בבתי ספר, במסגדים, בכנסיות וכאשר הם מחפשים אוכל ומים עבור בני משפחתם. אם הם לא פינו את ביתם, גם אז הם נהרגים. מאות משפחות נמחו. ישראל הרסה כ-35,000 בתים של פלסטינים והשאירה כחצי מיליון פלסטינים ללא בית אליו אפשר לשוב".
"אין שום הוכחה לכך שישראל תקבל את האחריות לבנות את מה שהרסה. במקום זה, ההרס הוא חגיגה עבור הצבא הישראלי. החיילים מצלמים את עצמם כשהם מפוצצים בתים שלמים, אזורים שלמים והם מניפים את דגל ישראל על ההריסות. התנהלות של ישראל מחושבת ומטרתה לגרום לרעב, להתייבשות בקרב הפלסטינים".
"מכל האנשים שבעולם הסובלים כרגע רעב חמור, יותר מ-80% נמצאים בעזה. המצב הוא כזה שהמומחים צופים שיותר פלסטינים בעזה ימותו מרעב וממחלות מאשר מהפצצות אוויריות, וישראל ממשיכה לגרום לנתק באספקה ההומניטרית היא לא מאפשרת עזרה מספקת, אלא מקשה בגלל ההפצצות שאינן נגמרות ובגלל ההרס שממשיך. משלחת הומניטרית של האו"ם שמטרתה הייתה לספק ציוד רפואי לא הורשתה להיכנס לעזה".
"בעזה, אין מספיק מים לבישול, אין מספיק מים לשתייה, ולכן ארגון הבריאות העולמי אמר שעזה חווה התפרצות של מחלות רבות. יש מקרים רבים של קלקולי קיבה, וילדים עד גיל 5 סובלים מהדבר ברמה חמורה וזה עלה באחוז גבוה. כל מה שלא מקבל טיפול, מחלות ותת תזונה, גורם למעגל של מוות. האלימות שישראל מבצעת כלפי נשים, תינוקות שנולדו, פעוטות וילדים ניתנת להגדרה של רצח עם, תחת האמנה נגד השמדת עם, ובכלל זה צעדים שמטרתם למנוע לידות. ישראל מסמנת פלסטינים ברצועת עזה, משתמשת בנשק שגורם הרס רב מאוד,
והיא גם מסמנת כמטרה אזרחים".
"במקרה של גמביה, בית המשפט לא היסס לקבוע שמדובר היה ברצח עם, מצידה של מיאנמר. כיום המצב שאנו מתארים חמור הרבה יותר, וכמו במקרה של מיאנמר, יש פה צורך ודרישה מבית המשפט להתערב. יש בעזה הפצצות כל הזמן, בעיות תקשורת, הכבישים הרוסים, יש ירי גם אל השיירות עצמן. האוכלוסייה שנמצאת בטראומה והיא מותשת, נדחקת עוד ועוד לרצועת אדמה צרה מאוד. האנשים עצמם שמביאים את הסיוע נאלצים להיעקר ונהרגים, זה מצב בלתי אפשרי לעזה ולאלו שמנסים להושיט להם יד. הלחימה חייבת להיפסק".
"יש גם דפוס ברור של התנהגות, הסימון הברור להרס של בתים בעזה, ההפצצות, ירי של צלפים, גם בנשים וילדים ולא משנה היכן הם נמצאים, והיעדר גישה של עזרה הומניטרית. אחד מתוך ארבעה אנשים בעזה נפצעו מאז ה- 7 באוקטובר. הדברים הללו בהחלט מהווים הוכחה לכוונת השמדת העם מצידה של ישראל ביחס לכל, או חלק מהאוכלוסייה הפלסטינית בעזה. עם זאת, יש נתון יוצא דופן במקרה הזה, המנהיגים הפוליטיים של ישראל,
המפקדים הצבאיים ואנשים שנמצאים בדרגים בכירים, הכריזו באופן שיטתי על כוונת רצח העם שלהם".
"ההצהרות הללו נשמעו שוב על ידי חיילים שנמצאים בעזה, בעודם משמידים את התשתיות בעזה. אנו רוצים להראות את הרכיב הבא, הכוונה המיוחדת של ישראל להשמדת עם. נמצאת באמונה שהאויב הוא לא רק הזרוע הצבאית של חמאס, אלא שהיא חלק מכל החיים הפלסטינים בעזה".
"ב-7 בדצמבר הוכיחו החיילים הישראלים שהם הבינו את המסר של ראש הממשלה 'לזכור את אשר עשה לך עמלק'. עיתונאים תיעדו אותם רוקדים ושרים. אנו יודעים מה המוטו שלהם. אין בלתי מעורבים והם כולם פועלים על פי הציווי למחות את זרע עמלק. האזכור הזה של עמלק נעשית גם על ידי חיילים. אלו החיילים שלמעשה חוזרים על דברי ההסתה של ראש ממשלתם. חיילים ישראלים בעזה צולמו שרים ורוקדים בנובמבר
'שיישרף לכם הכפר. שתימחק עזה'. יש היום טרנד בקרב החיילים לצלם את עצמם כשהם מבצעים זוועות כנגד
אזרחים בעזה. אלו ממש סרטי סנאף".
"אחד שפוצץ בתים בסג'עייה, אחד שצילם 'אנו נהרוס את כל ח'אן יונס והבית הזה. נפוצץ את זה בגלל כל מה שאתם עושים לנו', אלו למעשה חיילים שמוציאים לפועל את ההוראה שקיבלו. מפקדי הצבא גם הם בגישה דומה. החיילים מאמינים שהדיבור הזה מקובל מכיוון שהרס חיי אדם בעזה זו למעשה המדיניות".
"הרטוריקה של השמדת העם נפוצה גם בכנסת ישראל. חברי כנסת שבו וקראו להשטחתה של עזה, למחוק את עזה ולהרוס אותה על כל יושביה. כל מי שהביע צער על הפגיעה בבלתי מעורבים זכה לגינוי. הם חוזרים ואומרים שאין בלתי מעורבים, אין חפים מפשע בעזה, שאין להפריד את הרג הנשים והילדים מההרג הכללי בעזה. המחוקקים גם קראו להפצצות מסיביות מן האוויר, ויש כאלה שאף קראו לשימוש בנשק גרעיני".
11:28 - שר המשפטים של דרום אפריקה רונלד למולה החל לטעון
"אנו מושיטים את ידנו מעבר לקילומטרים רבים אל העם הפלסטיני ואנו מכירים בכך שאנו חלק מהאנושות. זה היה רצונו של הנשיא המייסד נלסון מנדלה. זו הרוח שבה הצטרפה דרום אפריקה לאמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע רצח עם. זוהי הרוח שעמה אנו ניגשים לבית משפט זה כצד לאמנה. זוהי המחויבות שלנו כלפי העם הפלסטיני, כמו גם הישראלים. כפי שכבר הוזכר, האלימות וההרס בפלסטין ובישראל לא התחילו ב- 7 באוק' 2023. הפלסטינים חוו אלימות רבה כבר 76 שנים".
"ב-6 באוקטובר 2023 וכל יום מאז 7 באוקטובר ברצועת עזה לפחות מאז שנת 2024 ישראל ממשיכה לשלוט במים הטריטוריאליים, המרחב האווירי הגישה היבשתית, החשמל והתשתית האזרחית, כמו גם פונקציות ממשלתיות עיקריות. כל כניסה ויציאה בעזה, בין אם מהאוויר או מהים - אסורות. ישראל מפעילה את שני המעברים היחידים וזה מעניק לישראל שליטה על כל השטחים של רצועת עזה. בעצם עזה נמצאת תחת שלטון צבאי של ישראל".
"דרום אפריקה מגנה את האופן שבו חמאס פגעו באזרחים. חמאס, כמו גם ארגונים פלסטינים אחרים אשר לקחו בני ערובה ב- 7 באוקטובר ודרום אפריקה תיעדה את הגינוי הזה ואף אמרה זאת לישראל ב- 26.12.23. יחד עם זאת, אף התקפה חמושה על רצועת שטח, לא משנה עד כמה היא חמורה, ואפילו אם היא כוללת פשעים וזוועות, כל זה לא יכול להוות הצדקה או הגנה מפני הפרות של האמנה. תגובתה של ישראל לאירועי 7 באוקטובר חצו את הגבול הזה, וזה בעצם גרם להפרות של האמנה. אל מול עדויות שכאלה, והחובה שלנו לעשות ככל
שביכולתנו למנוע את הפרות האמנה, החליטה ממשלת דרום אפריקה ליזום את התיק הזה".
11:24: דרום אפריקה מתחילה לטעון
"לכבוד ולזכות הוא לי להופיע בפניכם היום מטעם רפובליקת דרום אפריקה. ברצוני להביע את תודתי לביהמ"ש על כך שכינס את הדיון הזה בהקדם האפשרי בהתאם לבקשת דרום אפריקה להוציא צו ביניים בעניין זה. בעתירתה הכירה דרום אפריקה בנכבה המתמשכת של העם הפלסטיני מהקולוניזציה של ישראל משנת 1948 שעקרה ונישלה את העם הפלסטיני, פיצלה אותו ובאופן מכוון זה מונע מהם את ההכרה שלהם להגדרה עצמית. יש את המשטר הממסדי האפלייתי של מדינת ישראל אשר שם את הפלסטינים תחת אפרטהייד משני צדי הקו הירוק. החסינות של מדינת ישראל לגבי ההפרות המתמשכות הללו בגין זכויות האדם גרמו להגברת הפשעים הבין-לאומיים של מדינת ישראל בפלסטין".
"דרום אפריקה מכירה בכך שהפעולות של מדינת ישראל לרצח עם הן למעשה המשך הפעולות הבלתי חוקיות אשר מבוצעות כנגד העם הפלסטיני מאז 1948. הבקשה שמה את הפעולות הללו של מדינת ישראל בתוך ההקשר הרחב יותר של האפרטהייד ישראלי, כיבוש של 56 שנים ומצור של 15 שנים על רצועת עזה. המצור הזה כונה בידי אחד מבכירי האו"ם בעזה כ'רוצח השקט' של הפלסטינים. הוועדה למניעת אפליה גזעית קבעה בדצמבר 2021 שיח של דה-הומניזציה ודברי שנאה כנגד הפלסטינים, מעלים חשש כבד לכך שמדינת ישראל וגורמים אחראים אכן מנסים לבצע רצח עם ברצועת עזה".
"אזהרה זו, לאחריה באו סדרה של אזהרות, לרבות 57 מדינות באו"ם שמדברות על כישלונה של המערכת הבין-לאומית למנוע את רצח העם בעזה. כיום, מצטרפים אלינו בבית המשפט נציגים של המדינה הפלסטינית אותם פלסטינים אשר פועלים בתחום זכויות האדם, לרבות תושבי רצועת עזה אשר היו שם עד לפני כמה ימים. הם כמה מאותם בני מזל שהצליחו לצאת מעזה. העתיד שלהם והעתיד של הפלסטינים האחרים שעדיין נמצאים בעזה אלו תלויים בהחלטת בית המשפט בנושא זה".
11:21: ביהמ"ש יפעל ביקש מהצדדים להגביל עצמם בדיון לדברים הרלוונטיים בלבד לצו הביניים.
"בטיעונים שבעל פה הצדדים צריכים להגביל את עצמם לדברים הרלוונטיים בלבד ולקריטריונים הרלוונטיים לצו הביניים, ולתחום השיפוט של ביהמ"ש הזה. הם לא יטענו מעבר לכך".
11:15: רשם בית המשפט מקריא מתוך הדרישה של דרום אפריקה לצו ביניים
"ממשלת ישראל צריכה להפסיק מיד את הפעילויות הצבאיות בעזה נגד הפלסטינים. יש להפסיק את פעילותן של יחידות מיוחדות וכל ארגון או אדם שנמצא תחת שליטתם. אין לנקוט צעדים נוספים צבאיים. ממשלת דרום אפריקה וממשלת ישראל, כל אחת מהן צריכה לעמוד במחויבויות הנובעות מתוך אמנת השמדת העם, לגבי העם הפלסטיני, לנקוט בכל הצעדים האפשריים על מנת למנוע השמדת עם".
"ממשלת ישראל, לפי המחויבות שלה לאמנה למניעת השמדת עם, ובהקשר לעם הפלסטיני כקבוצה המוגנת תחת אותה האמנה, צריכה להימנע מכל צעד שמפורט באמנה, במיוחד הרג של חברי הקבוצה, נקיטת נזק פיזי ואחר, לגרום לתנאי חיים שמסכנים את העם ועוד. ממשלת ישראל בהקשר לעם הפלסטיני צריכה להימנע ולנקוט כל צעד שביכולתה, ובכלל זה השגת כל הגבלה וכל איסור שימנע את העקירה של הפלסטינים, גישה למים ולמזון, גישה לעזרה הומניטרית, ובכלל זה גישה לדלק, למחסה, לבגדים ולסניטציה".
"ממשלת ישראל צריכה לוודא שהצבא שלה וכל יחידה מיוחדת או אדם, וכל ארגון ואנשים שנמצאים תחת שליטתה באופן ישיר או עקיף, לא ינקטו פשעים כאלו, לא יסיתו באופן ישיר או עקיף לרצח עם, ולא ינקטו שום ניסיון להשמיד את העם. ממשלת ישראל תנקוט בצעדים אפקטיביים כדי למנוע את המצב, כדי לוודא שהיא נוקטת צעדים הראויים לפי סעיף 2 של האמנה למניעת השמדת עם ולכן לא תמנע או תגביל גישה בין-לאומית לעזה, על מנת לעזור ולשמור על חייהם של הפלסטינים".
11:12: עם השבועה של השופטים, החל הדיון. "ב-23 בדצמבר 2023 ממשלת דרום אפריקה הגישה בקשה לביהמ"ש ושם ציינה שיש מחויבות תחת אמנת השמדת העם, האמנה בדבר מניעת הפשע של רצח עם. דרום אפריקה רוצה שסעיף מספר 23 וסעיף 9 של האמנה נגד השמדת עם יתקיימו. דרום אפריקה ציינה שהיא רוצה להתייחס לצעדים שננקטים בידי ממשלת ישראל כנגד העם הפלסטיני, שהם קבוצה ייחודית בפני עצמה. דרום אפריקה טוענת שהצעדים שנוקטת ישראל הם צעדים בעלי אופי של השמדת עם ומטרתם להביא להשמדה של החלק ארי של העם הפלסטיני שהיא קבוצה בעל ייחוד גזעי ולאומי".
"דרום אפריקה טוענת שהמעשים שמיוחסים לישראל גורמים לרצח עם, והם ממשיכים להפר מחויבויות בסיסיות תחת האמנה של השמדת העם", נטען. "הבקשה של דרום אפריקה כוללת דרישה לצעדים משפטיים, לפי סעיפים 47 ואחרים. לפי דרום אפריקה, ואני מצטטת - 'יש צורך בצו ביניים על מנת למנוע נזק לזכויות הפלסטינים תחת אמנת השמדת העם'. דרום אפריקה מבקשת צעדים שישמרו על זכויותיהם של הפלסטינים ומבקשת למנוע החרפה של כל צעד מצד ישראל".
11:09: השופטים מסנקה מדרום אפריקה וברק מישראל התבקשו לציין את שבועתם, ונשאו דברי פתיחה. השופט אהרן ברק: "מתחייב לבצע את חובותיי ללא משוא פנים".
11:03: החל הדיון בבית המשפט
בפתח הדיון בבית המשפט, נאמר כי בית המשפט מתכנס היום ויתכנס מחר כדי לשמוע את חוות הדעת של שני
הצדדים לאחר הבקשה של דרום אפריקה שמאשימה את ישראל ברצח עם. "סעיף 20 מורה שכל חבר בבית המשפט יישבע שהוא ימלא את חובותיו וישפוט בצורה ישרה, וכך גם כמובן השופטים מסנקה מדרום אפריקה וברק מישראל".
10:58: שופטי בית הדין נכנסו לאולם בית המשפט
09:48: משפחות החטופים ואזרחים קיימו הפגנות ברחובות האג ומול בית הדין הבין-לאומי למען החזרת החטופים. מנגד, פלסטינים הפגינו נגד ישראל וקראו לעצור את פעולותיה בעזה. במערך ההסברה ובלפ"ם (לשכת הפרסום הממשלתית) הודיעו כי חברות שילוט בהולנד סירבו לפרסם שלטי חוצות עם תמונות החטופים.
תפקיד בית הדין
בהליכים בבית הדין לצדק בהאג (ICJ) מתבררים סכסוכים משפטיים בין מדינות, כמו במקרה של דרום אפריקה וישראל. בנוסף, יש בו מסלול של חוות דעת מייעצת לאו"ם. בשונה מהליכים הקשורים לבית הדין הפלילי, בכל מה שקשור ל-ICJ אין חשש ממעצרים של גורמים ישראלים בחו"ל .
הרכב השופטים בדיון
בדיון בבית הדין ישתתפו 15 שופטים ממדינות שונות – ארצות הברית, רוסיה, סלובקיה, צרפת, מרוקו, סומליה, סין, אוגנדה, הודו, ג'מייקה, לבנון, יפן, גרמניה, אוסטרליה וברזיל, ובנוסף, שני שופטים מטעם הצדדים בתביעה - שופט מטעם דרום אפריקה ושופט מטעם ישראל (אהרן ברק) ולו חשיבות רבה.
מעבר לחוות הדעת שהשופט מטעם ישראל ייתן בעצמו, מכיוון שהוא מכיר יותר מקרוב את הסכסוך הישראלי-פלסטיני ואת היבטיו המשפטיים, הוא יכול להשפיע על השופטים האחרים. יש חשיבות גם לזהותו של השופט הישראלי, במקרה זה אהרן ברק, בשל המעמד שלו בקהילה המשפטית העולמית.
האם ההחלטה מחייבת את ישראל?
ישראל חתומה על האמנה ומבחינה משפטית היא מחויבת להחלטות בית הדין. בית הדין אמנם לא יכול ממש לאכוף את קיום ההחלטות, אבל יש לו מעמד גבוה בזירה הבין-לאומית ועלולות להיות לכך השלכות בזירה הבין-לאומית. החלטה של בית הדין יכולה למשל להוביל להחלטה במועצת הביטחון של האו"ם.