הדיון בתביעתה של דרום אפריקה נגד ישראל, שבה היא מאשימה אותה ברצח עם בעזה, נערך היום (שישי) בבית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג. הבוקר, ישראל הגיבה לטענות ולהאשמות הקשות שהשמיעו הנציגים הדרום אפריקנים באמצעות צוות מומחים משפטי בכיר ומנוסה, בראשותו של פרופ' מלקולם שאו – מומחה בריטי בעל שם עולמי למשפט בין-לאומי, ובעל ניסיון בייצוג בבית הדין הגבוה לצדק. עוד טענו מטעם הצוות המשפטי הישראלי: ד"ר טל בקר (היועץ המשפטי של משרד החוץ), ד"ר גלית רג'ואן, ד"ר עמרי סנדר, ד"ר כריסטופר סטייקר וד"ר גיל-עד נועם.
הדיון בבית הדין - דקה אחר דקה
14:16 - שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר תום הדיון: "אני מקווה שהתלונה תידחה על הסף ומאמין שהצדק ינצח. התקשרתי ליועץ המשפטי של משרד החוץ להודות לו ולחברי הצוות המשפטי הישראלי על הופעתם המרשימה שערערה את כל הטיעונים הצבועים של דרום אפריקה, וחשפה את פניה האמיתיות כמייצגת נאמנה של ארגון טרור".
14:13 - תם הדיון בהאג: ישראל ביקשה להסיר את תביעתה של דרום אפריקה מסדר היום ולדחות את הבקשה לצו עצירת הלחימה. בית הדין צפוי לקבוע את פסיקתו בהקדם האפשרי.
13:56 - ד"ר גיל-עד נועם: הגדרה של המקרה כג'נוסייד "תחליש את האמנה"
הדובר האחרון מטעמה של המשלחת הישראלית, ד"ר גיל-עד נועם, מסכם את טיעוני הדוברים וגורס כי דרום אפריקה "ניסתה להוליך שולל את בית המשפט". ד"ר נועם, שמכהן כסגן התובע הכללי המייעץ לממשלה על החוק הבין-לאומי, הוסיף ואמר: "המחויבות של ישראל לשלטון החוק הייתה נותרה בעינה למרות האתגרים שאנו
ניצבים בפניהם כמדינה. אנו מחויבים לכל התנאים שמופיעים במגילת העצמאות שלנו - שמדברים במפורש על חוקי האו"ם, שיש לעמוד בהם".
"לנסות להגדיר את המקרה הזה כג'נוסייד, לא רק שאיננו מבוסס על פי החוק, אלא שיש לו גם השלכות שליליות שהן מעל ומעבר במקרה שלפנינו. בסופו של דבר, אם אנו נענים לבקשה של המבקשת, זה לא יחזק את אמנת הג'נוסייד, אלא יחלישה. אותם הכלים שאימצה הקהילייה הבין-לאומית על מנת למנוע מקרים מזעזעים כמו השואה, ולהכפיף אותה לארגון טרור שאין לו כל כבוד לחוק, אויב שמתחבא מאחורי אזרחים - הרי שכל דבר כזה שאין לו קשר לאמנה, במיוחד כאשר מדינה מנסה להתגונן בפני ארגוני טרור".
13:30 - ד"ר סטייקר: "הסבל והנזק של כל עימות איננו לכשעצמו דרך פעילות שמראה על כוונה לג'נוסייד"
ד"ר כריסטופר סטייקר, מומחה אוסטרלי למשפט בין-לאומי שטוען מטעם המשלחת הישראלית: "הסבל והנזק של כל עימות איננו לכשעצמו דרך פעילות שמראה על כוונה לג'נוסייד. צו הביניים הזה לפיכך איננו בגדר סמכותו של בית המשפט, אלא מעבר לכל דבר שנעשה על מנת לשמור על הזכויות והפעילות במסגרת האמנה אלא הם רוצים להפסיק את הלחימה כולה".
ד"ר סטייקר תיאר תרחיש היפותטי ובו דיון שכזה היה נערך בעת מלחמת העולם השנייה, והיה דורש מבעלות הברית להיכנע. "צו ביניים כזה היה דורש מכוחות הברית להיכנע לכוחות הציר, גם אם היו מגלים בסופו של דבר שאין כל בסיס לבקשה - ומבלי שבית המשפט שקל האם באמת ביצעו כוחות הברית ג'נוסייד. לצווי ביניים חייבות להיות מגבלות. האם צו ביניים יכול לדרוש ממדינה להחליף את ממשלתה? או להצביע בצורה מסוימת בעצרת הכללית? התשובה חייבת להיות - לא. למדינה חייבת להיות הזכות הסבירה להגן על עצמה".
עוד הוסיף: "ארגון המוכר כארגון טרור על ידי העולם קיים מעשי זוועות על מדינה אחרת, וכעת מדינה שלישית מבקשת מבית המשפט הזה צו ביניים שימנע מהמדינה להגיב, אך לא מונעת מהצד של הטרוריסטים לפעול. הצווים הללו יסייעו לצד השני ויעודדו ביצוע של פעולות טרור נוספות".
13:13 - ד"ר עמרי סנדר, הדובר הרביעי מטעם המשלחת הישראלית החל לשאת את דבריו
ד"ר סנדר מנה ופירט את הסיוע ההומניטרי שישראל מעניקה לאוכלוסייה העזתית. "זוהי עבודה יומית של אנשים רבים בישראל, מרשויות רבות, שנועדה להבטיח שהדברים אכן קורים בשטח, בעוד שהם ובני משפחתם עצמם הם תחת מתקפה מתמשכת. המחשבה שיש חסר בסיוע הומניטרי, או שאנחנו לא מאפשרים להעביר סיוע לעזה - אסור לומר את הדבר הזה בקלות דעת".
13:12 - ד"ר רג'ואן סיכמה את דבריה: "מאמציה של ישראל למזער את הנזק הנגרם לאוכלוסייה האזרחית כתוצאה מהלחימה - ההפך המוחלט מרצון להשמידם. דפוס ההתנהגות של ישראל מראה לנו שכוונה לבצע ג'נוסייד זה בכלל לא היקש המתקבל על הדעת".
12:46 - ד"ר גלית רג'ואן, הדוברת השלישית מטעם הצוות המשפטי של ישראל: "חמאס גורם למות אזרחים, אלפי רקטות ששיגר נפלו בעזה"
ד"ר רג'ואן תתייחס בדבריה לשלוש נקודות מרכזיות: הראשונה שבהן - האסטרטגיה הצבאית של חמאס, השנייה היא המאמצים של ישראל לצמצום פגיעה באזרחים במהלך הלחימה והשלישית - הניסיון של ישראל "למתן את הקושי ההומניטרי בעזה למרות הקשיים שחמאס מערים".
ד"ר רג'ואן הדגימה באמצעות תמונות את השימוש של חמאס בתשתיות אזרחיות - בהן בתי חולים ומבנים של האו"ם, כבסיסי טרור ונשק. "בסכסוך הנוכחי מקרי מוות רבים של אזרחים נגרמים באופן ישיר על ידי חמאס
בתים ממולכדים מפוצצים והורגים, סמטאות מתפוצצות מביאות להרס בתים סביבם, ויותר מ-2,000 רקטות שנורו בשוגג על ידי חמאס נפלו בעזה וגרמו להרס".
"אתמול דרום אפריקה ציינה שישראל נתנה התראה של יממה לאזרחים בצפון הרצועה להתפנות. למעשה, צה"ל ביקש מאזרחים להתפנות לדרום הרצועה במשך שלושה שבועות עד שפתחה במהלך הקרקעי. שלושה שבועות שסיפקו לחמאס ידע מראש לגבי המקומות שבהם יפעל צה"ל. המבקשת (דרום אפריקה) מסלפת את העובדה הזו - הסילוף הזה הוא במקרה הטוב חוסר היכרות עם האירועים, ובמקרה הרע - רצון לתפור את סיפורם לנרטיב שהוכן מראש".
12:30 - בסיום דבריו של פרופ' מלקולם שאו בית המשפט יצא להפסקה של 10 דקות. בסופה - ישובו לדיון
פרופ' מלקולם שאו: "הזוועות של 7 באוקטובר הן ללא ספק בתחום הג'נוסייד, אבל תגובתה של ישראל הייתה ועודנה ליגיטמית. היא ממשיכה לפעול בדרך והיא ממשיכה לעשות זאת תוך השקעה של מאמצים רבים וממתנת את המחיר שאותן פעולות יכולות לגרום ולהמעיט בסבל האזרחים. אין כל כוונה לג'נוסייד כאן לא מדובר כאן בג'נוסייד. דרום אפריקה מספרת לנו רק את מחצית הסיפור".
12:03 - פרופ' שאו: "ייתכן שחיילים עברו על חלק מחוקי המלחמה, אך העבירות הללו ידונו במערכת המשפט הרצינית והאיתנה של מדינת ישראל"
פרופ' שאו המשיך לטעון בפני שופטי בית הדין והתייחס בין היתר לטיעוני העותרים בדבר ההתבטאויות של חברי הממשלה וציין כי הן רנדומליות ואינן משקפות את המדיניות הישראלית. "לגבי התיק הזה, יש כאן בסך הכול כמה אמירות רנדומליות שעוזרות לנו לקבוע האם יש או אין לישראל כוונה להרוס באופן מלא או חלקי את העם הפלסטיני (...) ייתכן שחיילים ישראלים עברו על חלק מחוקי המלחמה, אך העבירות הללו ידונו במערכת המשפט הרצינית והאיתנה של מדינת ישראל".
"יש לבחון האם אמירות מסוימות שנאמרו שם תואמות את המדיניות וההחלטות שהתקבלו", הוסיף פרופ' שאו והתייחס להתבטאות של של שר המורשת עמיחי אליהו, שאמר כי אחת מהאפשרויות היא להטיל פצצת אטום על עזה. "הבה ונתבונן בכמה ציטוטים שאינם תואמים את מדיניות הממשלה שהוצגו ובמקרה הטוב הן מטעות. ניקח לדוגמה את דבריו של שר המורשת שכלל אינו כלול בתהליך קבלת החלטות והמדיניות של המלחמה. דבריו גונו באופן מיידי על ידי חברי קבינט המלחמה, כמו גם על ידי שרים אחרים ואף על ידי ראש הממשלה".
עוד ציין כי צה"ל עושה מאמצים ניכרים כדי למנוע הרג של אזרחים ונתקל בעובדה ש"המחבלים משתמשים באזרחים כמגן אנושי".
11:34 - הדובר השני מטעמה של ישראל, פרופ' מלקולם שאו, החל לטעון בפני שופטי בית הדין
"קודם כל, הייתי רוצה לדבר על העניין של ההקשר. ההקשר הוא זה שיוצר את המסגרת כאשר אנחנו מדברים על העתירה הזו", פתח את דבריו פרופ' שאו. "דרום אפריקה, בעתירתה, משתמשת במילה 'הקשר' פעמים רבות. במיוחד, היא מצהירה שחשוב להכניס את המילה 'ג'נוסייד' במובן הרחב של התנהגותה של ישראל כנגד הפלסטינים במשך 75 שנה של משטר אפרטהייד. אם אנחנו לא מדברים על ההגזמה, מדוע רק 75? מדוע לא מדברים על 1922, כאשר חבר העמים הצהיר על זכותה של מדינת ישראל להתקיים, או בהצהרת בלפור, לפני כן? ואולי גם הכניסה לארץ ישראל של השבטים הישראלים לפני 3,500 שנה?".
"הרי ההקשר המידי לאשמת הג'נוסייד בידי דרום אפריקה, הוא ב-7 באוקטובר, כאשר מחבלי חמאס פשטו על גבולות מדינת ישראל המוכרת ובוצעו זוועות שלא נודעו", הדגיש. "האירועים האלה הם אלה שבאמת מהווים את ההקשר שדרום אפריקה הייתה צריכה לדבר עליו, אם היא מדברת על ג'נוסייד, במצב כזה".
11:33 - ד"ר בקר: "לא רוצים לפגוע באוכלוסייה אזרחית, לא רוצים לעקור אותה. ששני העמים יחיו בשלום"
"המטרות החוקיות בעזה ללא ספק נאמרו על ידי ראש הממשלה, שר הביטחון וכל חברי הקבינט", הוסיף הדובר הראשון מטעמה של ישראל. "כפי שאמר ראש הממשלה השבוע, ישראל נלחמת בטרור של החמאס ולא באוכלוסייה האזרחית. ישראל רוצה להבטיח שעזה לא תשמש יותר כמקום שניתן ממנו לשלוח טילים, ואיננה מעוניינת לעקור את תושביה. היא רוצה ליצור עתיד טוב יותר, הן לישראלים והן לפלסטינים, כאשר שני העמים יוכלו לחיות בשלום, ישגשגו ויפרחו, ולפלסטינים יהיה הכוח לשלוט בעצמם, אבל לא היכולת לאיים עם ישראל".
"אם יש איום על החזון הזה, אם יש איום הומינטרי לאזרחים בעזה, הדבר נובע בעיקר מהעובדה שהם חיים תחת המשטר של ארגון, ארגון שנוקט בג'נוסייד ואיננו דואג לרווחתם. אותו ארגון, החמאס, והתומכים בו, מעוניינים לשלול מישראל ומהפלסטינים את היכולת לפתח עתיד משותף של שלום, דו-קיום ושגשוג. ישראל נמצאת במלחמת הגנה כנגד החמאס, לא כנגד האזרחים הפלסטינים, כדי להבטיח שלא יצליחו במשימתו. בנסיבות אלה, ההאשמה היא כל כך שקרית וכל כך לא אמיתית כלפי ישראל".
11:22 - נציג ישראל בדיון: "לדרום אפריקה קשרים קרובים עם החמאס"
"אם יש מקום לצו ביניים, הצו ביניים הזה צריך להיות נגד דרום אפריקה", הוסיף ד"ר טל בקר. "ידוע שלדרום אפריקה קשרים קרובים עם החמאס, חרף העובדה שמדינות רבות מכירות בחמאס כארגון טרור. היחסים הללו המשיכו ללא הפרעה גם אחרי זוועות ה- 7 באוקטובר. דרום אפריקה שמחה מאוד על קשריה ומתפארת בקשרים עם בכירי חמאס. לרבות משלחת בכירה של החמאס שביקרה בדרום אפריקה למפגש סולידריות מספר שבועות אחרי הטבח. דרום אפריקה בעצם מתכחשת כך למחויבות שלה בפני האמנה. היא מתבקשת כעת לעמוד במחויבויות שלה, לשים קץ לרטוריקה שלה לגבי הדה-לגיטימיות של קיום מדינת ישראל".
"באופן מדהים התבקש בית המשפט לספק צו ביניים שקורא לישראל להפסיק את כל הפעילות הצבאית שלה, אבל זהו למעשה ניסיון למנוע מישראל את החובה שלה להגן על אזרחיה, המחויבות שלה לחטופים, והמחויבות כלפי יותר מ- 100 אלף עקורים ישראלים, מפונים שרוצים לחזור לביתם".
11:10 - ד"ר בקר מציין בדבריו כי באולם בית המשפט נוכחות משפחות חטופים: "כ-240 אנשים
נחטפו, לרבות אנשים עם נכויות, ניצולי שואה, משפחות, נשים וילדים. חלקם הוצאו להורג, רבים מהם עונו, עברו פגיעה מינית והם מורעבים למוות בשבי. נציגי משפחות החטופים נמצאים כאן עמנו בבית המשפט היום, ואנו מכירים בנוכחותם ובסבל הרב שהם חווים". באולם נמצאים איילה יהלומי לוזון, אחות של אוהד יהלומי, שנחטף מביתו בניר עוז, ודני מירן, אביו של עומרי שנחטף מנחל עוז.
"מדובר ברצח המסיבי הגדול ביותר של יהודים ביום אחד מאז השואה. אנו עושים זאת לא מכיוון שמעשים אלו, עד כמה שהם אכזריים וסדיסטים משחררים את ישראל מן המחויבות שלה לציית לחוק בעודה מגנה על אזרחיה.
בזאת אין ספק. אנו עושים זאת כי אין זה אפשרי להבין את הלחימה בעזה מבלי שתבינו את אופי האיום שעמו מתמודדת מדינת ישראל".
ד"ר בקר הציג את תמונותיהם של החטופים והחטופות שהוחזקו ועדיין מוחזקים בידי ארגון הטרור חמאס. "העותרת כמעט ואיננה מזכירה את הסבל ההומניטרי של אזרחי ישראל בידי החמאס, והם מתייחסים לחטופים שעדיין בשבי כדבר כמעט טריוויאלי. האם התמונות של האנשים הללו שעכשיו מופיעים על המסכים, האם האנשים הללו לא זכאים להגנה? חמאס איננה צד בהליך זה. העותרים, על פי בקשתה, מנסים למנוע מישראל את הזכות הבסיסית להגן על עצמה, ולא רק לאפשר לחמאס שלא להיות אשמים בגין רצח".
11:00 - 15 השופטים נכנסו והתיישבו באולם הדיונים - ישראל תציג את טענותיה, ניתנה רשות הדיבור לד"ר טל בקר
"בהינתן ההיסטוריה של העם היהודי, והטקסט המכונן שלה, אין זה מפתיע כי ישראל הייתה בין המדינות הראשונות לאשרר את אמנת הג'נוסייד ללא כל סייג, והיא שילבה את סעיפי האמנה בחקיקה במדינת ישראל. עבור חלק מהאנשים הסיסמה 'לעולם לא עוד' היא סלוגן בלבד, עבור ישראל זהו ציווי מוסרי".
"כיום, מנסים להשתמש במונח ג'נוסייד בהקשר של התנהלות מדינת ישראל במלחמה שבה היא לא פתחה, ואותה היא לא רצתה", הוסיף ד"ר בקר. "מלחמה שבה ישראל מגנה על עצמה מפני החמאס, מפני הג'יהאד האיסלמי ומפני ארגוני טרור נוספים, אשר הברוטליות שלהם לא יודעת גבול. כמו בכל מלחמה, הסבל של הפלסטינים במלחמה זו הוא קשה ביותר, זה שובר לב (...) העותרים, למרבה הצער, הציגו תמונה משפטית מעוותת ביותר. כל הקייס שלהם תלוי באיזשהו אוסף תיאור מניפולטיבי של המעשים הנוכחיים".
10:45 - הצדדים נכנסים לאולם הדיון, מחוץ לבית הדין - הפגנות פרו-פלסטיניות.
בדיון הבוקר ישראל התמקדה בסוגיות שהושמטו מן הטענות שהוצגו אתמול, ובעיקרן - טבח 7 באוקטובר וחטיפתם של כ-240 אזרחים ואזרחיות ישראלים שנמצאים כמאה ימים בידי מחבלי חמאס. במהלך הדיון הציגה ישראל עדויות למעשים הברוטליים וטענה כי הלחימה בעזה היא תגובה למעשי הטרור של חמאס.
סיקור N12:
נוסף על כך, התייחסה ישראל למאמצים שלה להימנע ככל הניתן מפגיעה באזרחים עזתיים, בניגוד לשימוש של ארגון הטרור באוכלוסייה האזרחית כמגן אנושי. הטיעונים הללו חשובים מבחינה משפטית שכן כיוון שאם הדרום אפריקנים מייחסים לישראל כוונה לרצח עם, ההגנה הישראלית תטען הפוך: בישראל עושים מאמץ להימנע מפגיעה באזרחים.
לאחר שאתמול עיגנו הדרום אפריקנים את טענותיהם באמירותיהם של מנהיגים וחברי ממשלה, בהן אלו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ("זכור את אשר עשה לך עמלק"), שר הביטחון יואב גלנט ("לא יהיה חשמל, מים, אוכל, דלק - הכול יהיה סגור") חה"כ וסגן יו"ר הכנסת ניסים ואטורי ("לשרוף את עזה") ושר האנרגיה והתשתיות ישראל כ"ץ שקרא למניעת מים ודלק - ישראל טענה כי ההתבטאויות הללו אינן מתורגמות לכדי החלטות המתקבלות בשטח.
תפקיד בית הדין
בהליכים בבית הדין לצדק בהאג (ICJ) מתבררים סכסוכים משפטיים בין מדינות, כמו במקרה של דרום אפריקה וישראל. בנוסף, יש בו מסלול של חוות דעת מייעצת לאו"ם. בשונה מהליכים הקשורים לבית הדין הפלילי, בכל מה שקשור ל-ICJ אין חשש ממעצרים של גורמים ישראלים בחו"ל .
הרכב השופטים בדיון
בדיון בבית הדין ישתתפו 15 שופטים ממדינות שונות – ארצות הברית, רוסיה, סלובקיה, צרפת, מרוקו, סומליה, סין, אוגנדה, הודו, ג'מייקה, לבנון, יפן, גרמניה, אוסטרליה וברזיל, ובנוסף, שני שופטים מטעם הצדדים בתביעה - שופט מטעם דרום אפריקה ושופט מטעם ישראל (אהרן ברק) ולו חשיבות רבה.
מעבר לחוות הדעת שהשופט מטעם ישראל ייתן בעצמו, מכיוון שהוא מכיר יותר מקרוב את הסכסוך הישראלי-פלסטיני ואת היבטיו המשפטיים, הוא יכול להשפיע על השופטים האחרים. יש חשיבות גם לזהותו של השופט הישראלי, במקרה זה אהרן ברק, בשל המעמד שלו בקהילה המשפטית העולמית.
האם ההחלטה מחייבת את ישראל?
ישראל חתומה על האמנה ומבחינה משפטית היא מחויבת להחלטות בית הדין. בית הדין אמנם לא יכול ממש לאכוף את קיום ההחלטות, אבל יש לו מעמד גבוה בזירה הבין-לאומית ועלולות להיות לכך השלכות בזירה הבין-לאומית. החלטה של בית הדין יכולה למשל להוביל להחלטה במועצת הביטחון של האו"ם.