אחד המפתחות שמאפשר לישראל להמשיך להילחם ברצועת עזה, כמעט ללא הגבלות, כבר חודשיים לאחר תחילת התמרון הקרקעי, הוא מרחב הנשימה המדיני. במקביל לשיחות ומגעים שמנהלת ממשלת ישראל מול ממשל ביידן בארה"ב, ועל רקע דיווחים שונים של קריאותיה של וושינגטון לישראל לשנות את עצימות הפעולה הקרקעית ברצועה, נהנית ישראל, לפחות בשלב זה, מתמיכה בין-לאומית גם במסדרונות האו"ם. למרות מדינות רבות שהביעו גינוי וקריאה מפורשת לעצירת הלחימה – בשלב זה לא התקבלה שום החלטה ממשית שאמורה להדאיג את ישראל בזירה המדינית.

מועצת הביטחון של האו"ם (צילום: reuters)
מועצת הביטחון של האו"ם | צילום: reuters
מועצת הביטחון של האו"ם (צילום: reuters)
מועצת הביטחון של האו"ם | צילום: reuters

הערב (שלישי) צפויה להתכנס מועצת הביטחון של האו"ם לדון שוב במלחמה בעזה, ובקריאה לישראל לעצור את הלחימה. בניגוד לעצרת הכללית של האו"ם, מועצת הביטחון היא הגוף היחיד שיכול לקבל החלטות ביטחוניות ומדיניות שמחייבות את ישראל – למשל לעצור את האש בעזה ולהסיג כוחות משטח הרצועה. הדיון היום יהיה ה-15 של מועצת הביטחון מאז תחילת המלחמה, שערכה כבר חמש הצבעות, ולצד השיחות הישירות בין גורמים ישראליים לאמריקנים, ארה"ב ממשיכה להוות את העוגן החשוב שמונע קבלת החלטות נגד ישראל במועצת הביטחון.

הצבעות מועצת הביטחון של האו"ם מאז תחילת המלחמה בעזה

  1. 16 באוקטובר – הצעת החלטה של רוסיה להפסקת אש – לא עברה מכיוון שלא קיבלה מספיק קולות (נדרשת תמיכה של שמונה מדינות לפחות).
  2. 18 באוקטובר – הצעת החלטה של ברזיל להביא להפסקות אש הומניטריות, זכתה לתמיכה של 12 מדינות, אך נפלה בשל וטו של ארה"ב – שהדגישה את אכזבתה מהיעדר הודעה המכירה בזכותה של ישראל להגן על עצמה.
  3. 25 באוקטובר – הצעה אמריקנית להפוגות הומניטריות בלחימה נדחתה בשל וטו של רוסיה וסין, שדרשו הפסקת אש מוחלטת. עשר מדינות תמכו בהצעת ההחלטה. באותו כינוס העלתה רוסיה הצעת החלטה משלה להפסקת אש, אך היא לא עברה מכיוון שרק ארבע מדינות תמכו בה (רוסיה, סין, גבון ואיחוד האמירויות).
  4. 15 בנובמבר – הצעת החלטה של מלטה להפוגות הומניטריות ושחרור החטופים – ארה"ב לא הטילה וטו והיא עברה. להחלטה אופי הצהרתי בלבד, 12 מדינות תמכו, ואילו ארה"ב, בריטניה ורוסיה נמנעו.
  5. 8 בדצמבר - הצעת החלטה של איחוד האמירויות להפסקת אש נדחתה בעקבות וטו של ארה"ב. 13 מדינות תמכו ובריטניה נמנעה. הכינוס נערך בעקבות מהלך חריג של מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, שהפעיל את סעיף 99 לראשונה משנת 1989 – לכינוס מועצת הביטחון של האו"ם. לשם השוואה, הסעיף לא הופעל לאחר שמשטר אסד בסוריה השתמש נגד אזרחיו בנשק כימי לפני כעשור, או לאחר שרוסיה פלשה לאוקראינה.

תרחיש הקיצון במועצת הביטחון – והסיכוי שישראל תיפגע

אמנת האו"ם מעניקה למועצת הביטחון כוח חשוב ומיוחד שאין לאף גוף אחר באו"ם: הסמכות להפעיל סנקציות. ד"ר מיכל חטואל-רדושיצקי, מרצה בחוג למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב, חברה מייסדת בפורום דבורה: נשים במדיניות חוץ וביטחון לאומי, אומרת בשיחה עם N12 כי למרות שבמועצת הביטחון חברות רק 15 מדינות – החלטותיה מחייבות את כל 193 המדינות החברות באו"ם.

"תפקידה של המועצה מוגדר כשמירת השלום והביטחון, ולכן יש עניין לדון בכל נושא שנתפס כמאיים על השלום והביטחון העולמיים", אומרת ד"ר חטואל-רדושיצקי. היא מספרת כי במקרה שבו ארה"ב תחליט שלא להטיל וטו על הצעת החלטה הקוראת להפסקת אש ואולי גם להסגת כוחות צה"ל מרצועת עזה, יכולה מועצת הביטחון, באופן עקרוני, להחליט על הטלת סנקציות על מדינת ישראל.

לינדה תומאס גרינפילד, שגרירת ארה"ב באו"ם (צילום: רויטרס)
לינדה תומאס גרינפילד, שגרירת ארה"ב באו"ם, במועצת הביטחון | צילום: רויטרס

"מבחינה תיאורטית, הדבר בהחלט אפשרי", היא מסבירה. "לרוב, מה שעומד בין ישראל לבין ניסיונות לאשר החלטות שמזיקות לה מאוד מבחינה מדינית היא ארה"ב. בפעם האחרונה שארה"ב לא הטילה וטו ורק נמנעה, עברה החלטה 2334 בשלהי כהונת הנשיא אובמה, שאימצה שפה תקדימית בחריפותה נגד ההתנחלויות מעבר לקו הירוק. כל עוד ארה"ב תומכת בישראל, אין סכנה שמועצת הביטחון תקדם משטר סנקציות נגד ישראל. זה רק רכיב אחד שמסביר את החשיבות והערכיות של הקשר שלנו עם ארה"ב כמרכיב יסוד בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל".

לצד התמיכה הבלתי מתפשרת של ממשל ביידן בישראל, ד"ר חטואל-רדושיצקי מעלה את האפשרות שחברות רבות במועצת הביטחון יתכנסו לקואליציה רחבה שתקדם הצעת החלטה שעלולה להביך את ארה"ב, אם תחליט להטיל עליה וטו – והיא עלולה לזכות לגינוי חריף בעולם. "אנחנו בפתח של שנת בחירות בארה"ב, ולכן, למרות שכרגע יש תמיכה רחבה בממשל ביידן, הטלת וטו על החלטה נגד ישראל אשר נתמכת על ידי שאר חברות המועצה פה אחד עלולה לייצר קושי ורגישות עבור הממשל בוושינגטון", הסבירה.

מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש (צילום: AP)
צילום: AP

אחת הדוגמאות המפורסמות שבה מועצת הביטחון של האו"ם קיבלה החלטה נגד מדינה היא דרום אפריקה בשנות השמונים, בימים שלפני סוף משטר האפרטהייד. מועצת הביטחון הטילה משטר סנקציות נגד הממשלה המקומית שם – מה שנחשב שאחד הגורמים שתרמו לנפילתו בסופו של דבר.

המאבק של השגרירות הישראלית – והביקורת על מזכ"ל האו"ם

בשגרירות ישראל באו"ם בראשות השגריר גלעד ארדן מדגישים את העובדה כי גם כיום, 74 ימים לאחר תחילת הלחימה, טרם התקבלה במועצת הביטחון קריאה להפסקת אש. בשגרירות מציינים כי מדובר בהבדל לעומת סבבי לחימה קודמים, אז יצאה קריאה של מועצת הביטחון בשלבים מוקדמים הרבה יותר. "מדובר בהישג שהוא תוצאה של עבודה מאומצת של המשלחת, שחבריה נמצאים בשיח הדוק עם 15 המדינות החברות במועצת הביטחון, ופועלים להעביר באופן שוטף את העמדה הישראלית ולקנות זמן ומרחב לגיטימציה לפעולה הצבאית בעזה".

גלעד ארדן, שגריר ישראל באו"ם, בדיון מועצת הביטחון (צילום: רויטרס)
גלעד ארדן, שגריר ישראל באו"ם, בדיון מועצת הביטחון | צילום: רויטרס

מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, שאין לו השפעה על החלטות מועצת הביטחון, הביע מתחילת המלחמה אמירות שנויות במחלוקת, שמעידות על עמדה לא מאוזנת ומנותקת מהמצב בשטח. כך לדוגמה, אמר כי "עזה היא בית קברות לילדים", וכי "מעשי החמאס ב-7 באוקטובר לא התרחשו בחלל ריק". זמן קצר לאחר אירועי הטבח בחר גוטרש להיפגש עם שר החוץ של איראן, שקוראת באופן מוצהר וגלוי להשמדת ישראל, והתקשה להביע אמפתיה לסבל הישראלי. גוטרש מצידו מתעקש כי אין באמירותיו כדי להצדיק את אירועי הטבח.

סביר להניח כי ארה"ב תמשיך לגלות תמיכה בישראל ולהטיל וטו נגד הצעות החלטה שיועלו נגדה ונגד האינטרסים הישראליים בלחימה, לפחות בזמן הקצר. יחד עם זאת, הדיווחים על היעדר הסכמות וחילוקי דעות בין ירושלים וושינגטון בנוגע למשך הלחימה ואופייה, יחד עם חילוקי הדעות בנוגע למצב הרצוי ברצועה לאחר המלחמה והמצב בגדה המערבית, עלולים בתרחיש קיצון להביא אולי להחלטה אמריקנית שלא להטיל וטו, לפחות בהצבעה בעלת אופי הצהרתי בלבד. גם במישור הזה, חשיבות היחסים בין ישראל וארה"ב מהווה מפתח להמשך האשראי המדיני לפעולה צבאית.