ברחבי גרמניה קיימו היום (חמישי) אירועי זיכרון ליום השנה ה-85 לליל הבדולח, שבו הנאצים רצחו יהודים, שרפו בתי כנסת וחנויות, ולקחו בכוח רבים למחנות ריכוז. אלא שכמו ב-1938, גם היום יהודים רבים באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט, חווים אנטשימיות.
באירוע הזיכרון שהתקיים בבית הכנסת בברלין, השתתפו נשיא גרמניה פרנק-ואלטר שטיינמאייר, הקנצלר אולף שולץ, וגם בני משפחות החטופים הישראלים שנמצאים בשבי חמאס. "אף אחד לא ניסה להגן על בית הכנסת הזה שבו אנחנו עומדים כעת בליל הבדולח. אף אחד לא אמר דבר כשיהודים נשלחו באותו לילה למחנות הריכוז". אמר הקנצלר שולץ. "זה שבשנת 2023 מבנים של יהודים שוב מסומנים במגן דוד, מחבלים של חמאס רוצחים יהודים, נשים וגברים יהודים מפחדים להיות מזוהים כיהודים ברחוב, כשנזרקים בקבוקי תבערה על בית הכנסת הזה 85 שנה אחרי הפוגרום של ליל הבדולח - זה סימן שמשהו קורה. כל צורה של אנטישמיות מרעילה את החברה שלנו".
שולץ התייחס גם לעלייה החדה במקרי האנטישמיות: "שום דבר לא יכול להצדיק את הרצח והשחיטה של חפים מפשע. מי שיעבור עבירה פלילית אנטישמית בגרמניה - אנחנו נעמיד אותו לדין. כל אחד צריך לדעת שמי שעובר עבירה אנטישמית מסכן את אשרת השהייה שלו".
"גרמניה עומדת לצדה של ישראל, ויש לה את הזכות להגן על עצמה מפני המעשים הברברים של חמאס", הדגיש שולץ בזמן שבני משפחות החטופים יושבים בקהל. "המחשבות שלנו נמצאות עם האנשים שקרוביהם עדיין נמצאים בשבי חמאס. עם חלקם יכולתי לשוחח כשביקרתי בישראל. הכאב והדאגה שלהם לא עוזבים אותי. ממשלת גרמניה תעשה הכל כדי שהשבויים יחזרו הביתה". בתום הטקס, בני המשפחות קיימו פגישה עם שולץ והצטלמו איתו כשהם אוחזים בידיהם את תמונות יקיריהם.
אופיר ויינברג, שבן דודה איתי סבירסקי נחטף, הגיעה לטקס וסיפרה ל-n12 על ההשוואה בין מה שאירע ב-7 באוקטובר לשואה: אין ספק שיש השוואה לזוועות השואה. לצערנו מרגישים את זה פעם שנייה גם בהקשר התגובה העולמית והלגיטימציה לאנטישמיות. גדלתי על כך שזה לא יקרה שוב, הרי יש לנו מדינה חזקה וצבא שמגינים עלינו. וזה חזר כמו מה שקרה לסבתי בפוגרומים באוקראינה.
גם גילי רומן, שאחותו ירדן נמצאת בשבי החמאס, שנכח בטקס סיפר: "סבתא שלנו ברחה ביום שאחרי ליל הבדולח. שמעתי ממנה על החשיבות של הביטחון במדינת ישראל. אין ספק שהביטחון שלנו נפגע. אנחנו מגיעים לזעוק את הזעקה הזאת כאן, ולהסביר את החשיבות של התמיכה הגרמנית בחיים שלנו – שלא נצטרך לברוח מכל מקום שאנחנו נמצאים. אחותי נסה על נפשה מהמחבלים ונלקחה בשבי. הבריחה והסיפורים האלה – לא דמיינתי שנצטרך להתמודד איתם שוב במדינה שלנו".
"אם אחותי תחזור, וכשהיא תחזור, יהיה לנו לפחות את הסוף הטוב לזוועה ולסיפורי האימה", אמר וסיפר על התמודדות של בתה של אחותו בת ה-3 עם המצב הקשה: "היא רואה שכל המאמצים שלנו, הם רק כדי להחזיר את אמא שלה. האמונה והתקווה שלה בנו היא כל כך גדולה. צריך שזה יהיה גם אצל מקבלי ההחלטות בישראל".
רון פרושאור, שגריר ישראל בגרמניה, שנכח באירוע אמר ל-N12: "גרמניה הבינה שיש לה סוס טרויאני במדינה. הקנצלר מודע לזה ואני חושב שבאמת יתחילו להעניש כאן אנשים על מעשים אנטישמיים״. פרושאור התייחס גם לסוגיית החזרת החטופים: "יש דברים שנעשים מתחת למסך העשן. יש דיונים עם גורמים באזור".
Die Würde des Menschen ist unantastbar. pic.twitter.com/uXqfcrt8BY
— Bundeskanzler Olaf Scholz (@Bundeskanzler) November 9, 2023
נשיא המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, ד"ר יוזף שוסטר, שנכח בטקס הזיכרון, אמר: "יש יותר מ-1000 נרצחים. יכולתי לדבר כאן על ה-9 בנובמבר 1938, על ליל הבדולח, אבל אני יכול לדבר גם על הפוגרום הנוכחי שאירע ב-7 באוקטובר בידי חמאס. מי שרוצה להבין מדוע הפיגוע על ישראל מעורר טראומה קשה, פחד וחוסר ביטחון גם בקהילות היהודיות בגרמניה, צריך להבין מה הולך בנשמה היהודית 85 שנה אחרי ליל הבדולח כששוב מציירים גרפיטי של מגן דוד על בתים של יהודים וכששוב תוקפים חנויות של יהודים. האם צייד כזה של יהודים כמו שאירע בשבעה באוקטובר אפשרי גם בגרמניה? לפני 5 שבועות הייתי אומר שאני לא מאמין בכך. אבל כמה רחוקים אנחנו משם אחרי שב-17 באוקטובר (אחרי הפצצת בית החולים בעזה) ההמון יצא לשער ברנדנבורג וכמה שעות לאחר מכן נזרקו בקבוקי תבערה על בית הכנסת הזה? גבירותיי ורבותיי אני לא מזהה את גרמניה יותר".