המפה הפוליטית בגרמניה חווה בימים האחרונים זעזוע שלא זכור לה עשורים רבים. לראשונה מזה זמן רב, מפלגה ימנית-קיצונית, הנחשבת בעיני רבים כנאו-נאצית, זוכה להצלחה חסרת תקדים. גרמנים רבים כבר מביטים בדאגה לעבר הבחירות הכלליות שייערכו בעוד שנתיים, עם חשש אמיתי להפיכתה לאחת המפלגות הגדולות ביותר בגרמניה.
מפלגת ״אלטרנטיבה לגרמניה״ (AfD) ממשיכה להתחזק ולפי סקר חדש שנערך השבוע היא מגיעה ל-21% תמיכה בגרמניה, משמע - כל אזרח חמישי היום בגרמניה מוכן לבחור במפלגה שרבים מכנים ״נאו נאצית״. בשבועיים האחרונים גרפה המפלגה שני ניצחונות מקומיים במזרח גרמניה, ובפעם הראשונה בתולדותיה זכו מועמדים מטעמה בראשות מחוז בזונברג (תורינגיה) ובראשות עיירה ברגון-ייסניץ (סקסוניה-אנהלט).
הניצחונות הללו, כמו גם ההתחזקות הכללית של המפלגה, מדאיגה את הקהילה היהודית בגרמניה. שורדת השואה ואולי היהודייה המפורסמת ביותר בגרמניה, שרלוטה קנובלוך, ששימשה בעבר נשיאת מועצת יהודי גרמניה, צייצה כבר לאחר הניצחון הראשון של מועמד ה-AfD: ״הסכנה לקהילה היהודית ולמיעוטים נוספים ממשית״.
התבטאויות העבר של מנהיגי ה-AFD
אלכסנדר גאולנד, מבכירי המפלגה, טען כי "12 שנות הנאציזם הן בסך הכול לשלשת ציפורים בעבר גרמני מפואר". מנהיג המפלגה בתורינגיה, ביורן הוקה, שהמשטרה כבר סיווגה בעבר כ"פאשיסט", יצא נגד אנדרטת השואה בברלין וכינה אותה "אנדרטת הבושה". מנהיג מקומי נוסף בברנדנבורג, אנדראס קאלביץ, בילה בעבר את חופשות הקיץ שלו בתנועות נוער נאו-נאציות, ויש אפילו תיעוד שלו מצדיע במועל יד. בראיון שהעניק לי לפני כמה שנים טען: "השתניתי". רק לאחרונה טענה אליס ויידל, מנהיגת המפלגה: "אי אפשר פשוט לטעון שפוטין הוא פושע מלחמה".
מדוע המפלגה גורפת את ניצחונותיה הראשונים דווקא במזרח גרמניה?
לא מפתיע שהמפלגה מגיעה להישגים ראשונים דווקא בגרמניה המזרחית. האזרחים במזרח מרגישים לאורך שנים תחושת קיפוח חזקה, וטוענים כי הממשלה משקיעה הרבה יותר משאבים במערב גרמניה, וכי למרות נפילת החומה ב-1989 גרמניה מעולם לא באמת אוחדה. תושבי מזרח גרמניה נוהגים מסורתית להצביע באופן קיצוני, מאוד ימין או מאוד שמאל. בעשור האחרון מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה צוברת שם כוח רב, ואחוזי התמיכה בה באזור זה גבוהים בהרבה מאשר בכלל גרמניה.
ועדיין, מדוע כל אזרח חמישי בגרמניה מוכן היום להצביע למפלגה הזאת?
בגרמניה קיים היום חוסר שביעות רצון מהממשלה. אזרחים רבים מרגישים שהממשלה עירבה אותם במלחמה שלא קשורה אליהם (המלחמה באוקראינה) אחרי שהממשלה החליטה לשלוח נשק לאוקראינה וקלטה לתחומה מיליון פליטים אוקראינים, שבניגוד לפליטים הסורים מ-2015 מקבלים מיד מעמד חוקי, ביטוח בריאות, דיור ומקום בבתי ספר וגני ילדים - וכל "הטוב" הזה נופל על משלם המיסים הגרמני.
בנוסף, גרמניה חווה אינפלציה, המחירים עולים, אולם המשכורות לא עולות בהתאם, והממשלה מתכננת להעביר חוקי אקלים, וגם הם צפויים לעלות במחיר כלכלי כבד. רבים מהגרמנים טוענים כי הם מוכנים להצביע למפלגת ה-AfD, ולו כהצבעת מחאה נגד הממשלה הנוכחית.
המפלגה השנייה בגודלה בגרמניה
הסקרים האחרונים בגרמניה מציבים את מפלגת ה-AFD במקום השני, ורק השבוע היא הגיעה להישג שיא, לראשונה מאז שנוסדה בשנת 2013. סקר של עיתון הבילד העניק למפלגה 21%, 2% יותר ממפלגתו של הקנצלר אולף שולץ (SPD). בנוסף, אותו הסקר העניק ל-AFD רק 4.5% פחות מהמפלגה המובילה כעת – CDU, מפלגתה של הקנצלרית לשעבר אנגלה מרקל.
עד כדי כך בטוחים ב-AfD בכוחם ובהתחזקותם, וכבר הודיעו שהם מתכוונים להעמיד בבחירות הבאות, לראשונה בתולדותיהם, מועמד מטעמם לתפקיד הקנצלר. הבחירות הכלליות בגרמניה צפויות להיערך רק בשנת 2025, אולם כבר כעת מורגשת בציבוריות המקומית דאגה הולכת וגדלה מכוחה של המפלגה.
עיקרי האידאולוגיה של "אלטרנטיבה לגרמניה"
- יורו-סקפטיות: התנגדות לאיחוד האירופי במתכונתו הנוכחית ולתמיכה כלכלית בחברות העניות שבו (הוקמה ב-2013 על רקע משבר החוב של יוון).
- התנגדות נרחבת לקליטת מהגרים ואיסלאמיזציה באירופה.
- דגש על שימור "מוסד המשפחה".
- הורדת המיסים בגרמניה.
מפלגה נאצית – שמנסה ליצור קשר עם ישראל
עדי קנטור, חוקרת גרמניה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מזכירה שלא מדובר במפלגה חדשה בנוף הפוליטי בגרמניה, וכבר ב-2017, כשנבחרה לראשונה לבונדסטאג – היה מדובר ברעידת אדמה של ממש. אומנם היא קמה ב-2013 על הסיפור של משבר היורו, אך התחזקה מאוד על רקע משבר ההגירה באירופה ובגרמניה בשנת 2015. בשנים האחרונות ניתן לזהות זינוק נוסף בכוחה, על רקע משבר הקורונה והמלחמה באוקראינה.
"מה המצע של המפלגה הזאת? נגד הכול. פשוט נגד מדיניות הממשלה הנוכחית", אומרת קנטור. "כל פעם שנושא הפליטים בגרמניה עולה לכותרות – זו כמו קריאה לדגל של המפלגה, וניתן לזהות התחזקות בסקרים מצידה". היא מסבירה שקליטת המהגרים מאוקראינה ומשבר האנרגיה בגרמניה על רקע המלחמה, מאוד מסייעים ל-AFD להתקדם ולהתחזק בפוליטיקה הגרמנית.
"'נכנסים זרים לגרמניה, מוסלמים או אוקראינים, שוב הממשלה הנוראית של שולץ משלמת להם כסף, לאנשים שלא נולדו פה, ושוב זה על חשבוננו', זה משפט טיפוסי מאוד לתומך AfD", היא אומרת. "הוא לא בהכרח רואה עצמו כאיש ימין קיצוני, ואם תשאל אותו לדעתו על המפלגה הנאצית, הוא יתנער מקשר אליהם, אבל הוא כן מאוד מתחבר למסרים נגד הגירה ונגד מוסלמים, וגם נגד המהגרים מאוקראינה".
מקדמים ערכים נאציים
עדי קנטור מסבירה ששנאת זרים זה ערך מוביל מהמדיניות שמובילה מפלגת ה-AfD. "ביורן הוקה, מנהיג המפלגה בתורינגיה, שם ניצחה המפלגה בבחירות המחוזיות, הוא מורה להיסטוריה, ומוגדר על ידי הביון הגרמני כ'איום לדמוקרטיה בגרמניה', נאצי בחליפה. הוא משתמש במילון המונחים הנאצי, הוא מדבר על 'קהיליית העם', שזה מונח נאצי שהיה נפוץ בקרב בכירי האידאולוגים של המפלגה הנאצית. הוא מודע לכך, ומשתמש במונחים של אז כדי לקדם מטרות היום".
"תושבי גרמניה קיבלו את הניצחונות האחרונים של ה-AfD בהפתעה: איך אחרי 12 שנות אופל של הנאצים, התנועה הזאת מצליחה לחזור". קנטור מדגישה שגם המפלגה הנציונאל סוציאליסטית צמחה בתורינגיה: "יש פה תקדים שצריך לזכור".
ה-AfD רוכבת על תחושת הקורבן הגרמנית
"מפלגה כזו שצומחת על רקע היסטורי כל כך קשה כמו שהיה בגרמניה היא מאוד מסוכנת. זיכרון השואה אומנם פועם בשיח הציבורי-תקשורתי – אנדרטאות, תקשורת, וכו'. אבל, כשאתה נכנס לתוך השיח המשפחתי הגרמני, ומתחיל לשאול אותם על הקשר שלהם לפשעים שביצעו אנשי משפחתם בשואה – פה הרבה פעמים יש דממה. בדרך כלל מקבלים משפטים כמו 'אני לא יודע', 'אין לי מושג'... זה לא נושא שמדובר".
ה-AfD, הנגועה בשורשים אנטישמיים מובהקים, מצליחה לרכב על נרטיבים של הכחשה ועיוות השואה בקרב משפחות רבות בגרמניה שבהן הנושא הזה לא דובר, ואפילו מדגישה את "תחושת הקורבן הגרמנית", אומרת קנטור. "הפצצת דרזדן, רעב, חלוקת המדינה לארבעה אזורי שליטה, הפרדה בין מזרח ומערב – אנחנו גם קורבנות – זה הנרטיב שמקדמת המפלגה".
ה-AfD והקשר לישראל
"השיח הישראלי מאוד לוקה בחסר, כי אנחנו חושבים שהגרמנים 'התמודדו בהצלחה עם עברם', אבל האמת היא שחלקים גדולים בחברה הגרמנית אפילו לא התחילו להתמודד עם עברם. יש פער עצום בין מה שקורה בתקשורת ובפוליטיקה הממסדית לבין מה שקורה בתוך המשפחה הגרמנית. המחשבה והשימוש במושגים נאציים, חשיבה נאצית, זה משהו שמעולם לא נעלם, זה משהו שתמיד היה, גם אחרי שנת 1945. האם האנטישמיות התגברה? כמובן שכן, אבל היא תמיד הייתה. נרטיבים אנטישמיים מתחזקים, אבל הם תמיד היו".
"חלק מהפוליטיקאים בישראל ממש לא חושבים שהמפלגה הזאת בעייתית, וממש לא רואים בעיה בקשרים עימם", היא טוענת. "יש כל הזמן ניסיונות של חברי AfD להגיע לישראל ולנסות לקבל לגיטימציה מישראל ומהיהודים". קנטור אומרת שהקשר של המפלגה לישראל וליהודים נועד להקנות להם "תעודת כשרות" עבור הציבור בגרמניה ובעולם, ובכך לנסות ולצמצם את החרם שמוטל עליה מצד ציבורים רבים בזירה הפוליטית.
"הם כל הזמן טורחים להציג עצמם כ'חברים הטובים ביותר של היהודים', כי הם מחזיקים לכאורה במטרה משותפת של 'מיגור הטרור' – ומי מתאים יותר לקידום המטרה הזאת מאשר ישראל, לטענתם. אבל, בחדרי חדרים ולא מול המצלמות – אנשי המפלגה אומרים היטב את מה שהם חושבים על יהודים. הם פוליטיקאים מאוד ממולחים, ומבינים את ההבדל בין דברים שנאמרים למצלמה ושלא מול המצלמה. הם מאוד מנוסים, ויודעים איך להסיט את הדיון לכיוון הקורבני, הם יודעים לומר לאנשים את מה שהם רוצים לשמוע".
"כשאתה אומר לגרמנים כמה שהם קורבנות ופחות כמה אתם אשמים – אז האשמה הופכת להיות קצת יותר 'נוחה למשתמש'. לישראל אסור, אבל אסור להיות שותפה לדבר הזה, ובטח לא יהודי גרמניה – שהם מודעים לזה היטב. הם מודאגים שה-AfD יצרו קשרים עם ממשלת ישראל, למרות שבאופן לא רשמי כבר התקיימו פגישות של חברי כנסת מהימין עם נציגי AfD".