"אמרנו לה שזה מסוכן - אבל היא הייתה נאמנה למחקר שלה": אֵמה, אחותה של החטופה הישראלית בעיראק אליזבט צורקוב סיפרה הבוקר (חמישי) ל-N12 על השיחה האחרונה שקיימו השתיים, ועל השעות שבהן האחרונה לא ענתה והחל החשש לגורלה. "היא תמיד עונה לי כשאני שולחת לה תמונות של הבן שלי, כשזה לא קרה הבנתי מיד שמשהו לא תקין ויצרתי קשר עם הגורמים הרלוונטיים בישראל", אמרה. על הידיעה שאחותה בחיים ובמצב "טוב" לפי גורם מדיני בכיר בישראל, אמרה: "זה אחד מהנקודות האור ותקווה בתוך כל החושך הזה".
צורקוב, חוקרת מזרח תיכון ישראלית, מוחזקת בידי המיליציה השיעית "כתאאב" של גדודי חיזבאללה מקומיים מאז חודש מרץ השנה. שעות בודדות לפני שאבד עימה הקשר, עוד שוחחה עם בני משפחתה: "דיברנו יום לפני החטיפה, שיחה רגילה וסטנדרטית לגמרי על הראיונות שהיא עשתה, על מה נותר לה. היא כבר הייתה לקראת סיום התקופה שלה בעיראק ותכננה לשוב לפרינסטון כדי לסיים לכתוב את הדוקטורט", תיארה אחותה.
לאחר שאליזבט הפסיקה לענות על הודעות הוואטסאפ מאחותה, החלו בני משפחתה לחשוש שמא משהו לא תקין. הם עדכנו גורמים שונים בארץ, ואלו פתחו מיד בבדיקה נרחבת בכדי לגלות מה עלה בגורלה. "זה היה ממש אירוע מתגלגל", סיפרה אמה על השעות הדרמטיות. "לקח זמן להבין מה קורה שם ושהיא נחטפה. מאז אני עומדת בקשר רציף עם הגורמים הרלוונטיים בארץ שפועלים לשחרורה", הוסיפה.
אמה הרחיבה על המחקר של אחותה וניסתה לשפוך מעט אור על הסיבות להגעתה למדינת אויב. "אחותי היא דוקטורנטית למדע המדינה באוניברסיטת פרינסטון שבארה"ב. הדוקטורט שלה עוסק בתנועות פוליטיות במזרח התיכון, והיא הגיעה לעיראק כדי לבצע עבודת השטח למען הדוקטורט. היה חשוב לה להבין איך אנשים פשוטים מן הרחוב מבינים את המציאות הפוליטית סביבם ולא רק סיסמאות, לכן היה לה מאוד חשוב לערוך את המחקר הזה בשטח ולא רק באינטרנט".
על האפשרות שחוטפיה של אליזבט ידעו שהיא ישראלית, וחטפו אותה בגלל זה אמרה: "קשה לדעת - אני לא נמצאת בראש של החוטפים, אין לי דרך לדעת מה הוביל אותם לעשות את זה, זה יהיה ניחוש". לדבריה, אליזבט הכירה את הסכנות הכרוכות בעבודה שביצעה, אבל העדיפה לבצע את המחקר בשטח ולא בעולם הווירטואלי. "היא לא הייתה עיוורת לסכנות, היא יודעת מה המצב המקומות אותם היא חוקרת. היא פשוט מאוד נאמנה למחקר שלה וידעה שצריך ללכת לדבר עם האנשים ברחובות, ולא לעשות את זה דרך קריאת סיסמאות באינטרנט".
בני משפחתה של אליזבט ידעו על פועלה, והעלו בפניה את חששותיהם: "אמרתי לה בעבר שזה מסוכן. היא פשוט אמרה שהיא מנהלת את הסיכונים האלה ולוקחת את זה בחשבון. אני לא אגיד שהייתי נלהבת מהנסיעות האלה". אמה הוסיפה שאחותה ביקרה בעבר במקומות נוספים לטובת מחקרה. "בזמן שעשתה את עבודת השטח היא גרה באיסטנבול כמעין בסיס-אם אשר, ומשם הייתה יוצאת לעבודות השטח במדינות שונות. היא הייתה בעבר בכורדיסטן העיראקית כמה פעמים, בחלק הדרומי של טורקיה ליד הגבול עם סוריה, ובחלק של סוריה שקרוב לגבול הטורקי, והייתה גם בעבר בעיראק".
לדברי אמה, אחותה לא תיארה בפניה אירועים חריגים שחוותה במהלך השהות בעיראק קודם לחטיפה, "היא לא קיבלה שום יחס עוין אחר, האנשים בעיראק ראו את זה כמחמאה שחוקרת מפרינסטון מגיעה לעיראק להתעניין בחיים שלהם, היא לא קיבלה שום תגובות עוינות".
אמה ביקשה לפנות לאזרחי ישראל ואמרה: "אני לא ממליצה לאף אחד לעבור את החוויה שאחותי עוברת. יש פה סיכון רציני, מבקשת מהציבור הישראלי להיות אנושיים, זה בטוח מעניין הרבה מאוד אנשים, אבל יש אנשים מאחורי זה, היא חוקרת וישראלית והיא נחטפה, אבל היא גם אחותי. הדבר שאנחנו הכי רוצים זה לדאוג להחזרתה הביתה בריאוה ושלמה, אני חוששת מאוד לגורלה - כל יום, כל שעה, כל דקה".
צורקוב היא אשת אקדמיה אשר נסעה לעיראק באמצעות דרכונה הרוסי ומיוזמתה האישית לטובת עבודת דוקטורט ומחקר אקדמי מטעם אוניברסיטת פרינסטון שבארה"ב. צורקוב עלתה לישראל בצעירותה אך עזבה בשנים האחרונות לטובת הלימודים בפרינסטון. במסגרת עבודתה אליזבט הייתה מצויה בקשר יומיומי עם מקורות בסוריה ומחוצה לה. היא בוגרת תואר שני בהיסטוריה של המזרח התיכון מאוניברסיטת תל אביב ובוגרת תואר ראשון בתקשורת ויחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית. עם פרסום ההודעה התברר כי התקשורת הבינלאומית מכירה את אירוע החטיפה מזה כחודשיים, אך הסכימה לשמור על שקט לבקשת ישראל מטעמים הומניטריים.