המלחמה באוקראינה, שמתנהלת כבר קרוב לשנה בעצימות גבוהה במיוחד, לא מונעת מרוסיה להמשיך ולהעמיק את שליטתה ואחיזתה באזורים נוספים, ובעיקר במזרח התיכון. לאחר שכבר השיגה בשנים האחרונות דריסת רגל נרחבת בסוריה, שכנתנו מצפון, כעת פועלים במוסקווה לחזק ולהעמיק את הקשר עם מדינה קרובה נוספת באזור, שרק בתקופה האחרונה הפכה באופן גלוי להיות אחת ממדינות האזור הידידותיות והקרובות יותר לירושלים.
לפני כשבוע וחצי הודיעו השלטונות בסודאן על אישור התוכנית להקמת נמל ימי של צבא רוסיה בשטחה, לחופי ים סוף. ראשי השלטון הצבאי בסודאן הודיעו על הסכם עם רוסיה להקמת נמל בעיר פורט סודאן, לאחר תקופה ממושכת של דיונים ומשא ומתן. גורמים בממשלת סודאן אמרו לסוכנות הידיעות AP כי "מוסקווה הסכימה לעמוד במרבית הדרישות שלנו, כולל אספקה של נשק וציוד צבאי".
אותם גורמים אמרו כי באופן רשמי ההסכם עוד כפוף לאישורה של ממשלה אזרחית בח'רטום שאמורה לקום בזמן הקרוב, במקביל להסכם העברת השלטון מהכוחות הצבאיים שמחזיקים בו כעת. גם שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב אמר כי ההסכם עדיין לא נחתם רשמית וממתין לאישור הגורמים האזרחיים בסודאן.
למרות ההסתייגויות הרשמיות, קשה לראות כיצד ההסכם הזה אינו יוצא לפועל בסופו של דבר, תוך הבנה שהכוחות הצבאיים בסודאן לא ימהרו לוותר על כוחם האמיתי, גם לאחר כינון שלטון אזרחי רשמי. התוכנית מהווה חלק נרחב יותר ממהלך כללי של רוסיה להעמיק את שליטתה ונוכחותה בימים ברחבי הגלובוס בכלל, וביבשת אפריקה בפרט. כך לדוגמה, בסוף השבוע צפוי להתחיל תרגיל צבאי גדול של חילות הים של רוסיה וסין יחד עם חיל הים של דרום אפריקה, באירוחה של דרום אפריקה.
ההסכם בין מוסקווה לח'רטום מאפשר לרוסיה להקים בפורט סודאן בסיס ימי שיכלול כ-300 חיילים, ויוכל לאפשר עגינה של ארבע ספינות מלחמה במקביל, כולל ספינות וכלי שיט בעלי הנעה גרעינית. ההסכם נחתם לתקופה של 25 שנה, עם אפשרות להארכה אוטומטית ל-10 שנים נוספות. הבסיס החדש צפוי להבטיח את שליטתה ואחיזתה הצבאית של רוסיה בים סוף ולאפשר לה נתיב יציאה מהיר לכיוון הים הערבי והאוקיינוס ההודי.
בתמורה לאישור הקמת הנמל, צפויה רוסיה לספק לסודאן כמויות גדולות של נשק וציוד צבאי, אולם המספרים הרשמיים לא נחשפו. הגורם הסודאני החשוב ביותר העומד מאחורי קידום הסכם הקמת הנמל הוא מוחמד חמדאן דגאלו (חמידתי), סגן מנהיג סודאן, ומפקד מיליציית "כוחות התמיכה המהירה" (RSF), שעל פי ארגוני זכויות אדם ובראשם Human Rights Watch (HRW), אחראית לביצוע פשעים נגד האנושות, לרבות מעשי רצח ואונס שיטתיים באזור חבל דרפור, בשנים 2015-2014.
המאבק על הזהב: פעילות ענפה של קבוצת וגנר
הקמת הבסיס הצבאי של רוסיה בסודאן רחוקה מלהיות תחילת הפעילות הרוסית במדינה האפריקנית, שפועלת שם כבר לפחות כמה שנים. הכוח הרוסי העיקרי שפועל בסודאן, לפחות מאז שנת 2017, היא קבוצת וגנר, חברת שכירי החרב הפרטית של האוליגרך הרוסי, יבגני פריגוז'ין, מקורבו של הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין. על אף שבשנה האחרונה התפרסמה קבוצת וגנר במסגרת המלחמה באוקראינה, הפעילות החשאית שלה באפריקה מתקיימת כבר כמה שנים.
אנשי קבוצת וגנר פועלים בסודאן באופן אינטנסיבי, ככל הנראה כבר משנת 2017, עוד מימי שלטונו של הרודן עומר אל-בשיר. קבוצתו של פריגוז'ין הגיעה להסכמים עם הרודן, שהודח בשנת 2019, על הסדרי כריית זהב מיוחדים באזור דרום-מערב המדינה, סמוך לגבול עם הרפובליקה של מרכז אפריקה. בעוד שחברות כריית הזהב האחרות נדרשות להעביר לממשלה בח'רטום מס גבוה בשיעור של 30%, קבוצת וגנר לא נדרשת להעביר תשלום כלל.
על פי ההערכות, אנשי וגנר הגיעו להסכם עם משטרו של אל-בשיר כי יספקו נשק ואימונים לכוחות הצבאיים בסודאן בתמורה לכריית הזהב. למרות הדחת הרודן האכזר, ששלט בסודאן במשך 30 שנה, ניכר כי שכירי החרב הרוסים הצליחו לשמור היטב על מעמדם במדינה, וכעת מקיימים קשרים ענפים עם בכירי השלטון הצבאי בסודאן, ובראשם - מוחמד חמדאן דגאלו (חמידתי).
סוכנות הידיעות AP מדווחת כי כיום מעניקה יחידת קבוצת וגנר שירותים רבים לכוחות ה-RSF של חמידתי, ובהם אימונים צבאיים ומודיעיניים. בנוסף, אנשי היחידה מבצעים משימות אבטחה ופיקוח עבור גורמים בכירים בהנהגה הסודאנית, ככל הנראה בתמורה לזכויות כרייה בלתי מוגבלות. שכירי החרב הרוסיים, שבסיסם העיקרי בסודאן ממוקם סמוך לגבול עם הרפובליקה המרכז-אפריקנית באזור דרום-מערב המדינה, לא מספקים לשלטונות סיוע צבאי רק באזורי המתיחות, אלא על פי דיווחים סייעו גם בדיכוי ההפגנות והמחאות האחרונות ברחבי הבירה.
לפני כשבועיים דווח כי ארה"ב החלה בתקופה האחרונה להפעיל לחצים כבדים על ההנהגה בסודאן, כמו גם על ההנהגה בלוב השכנה, להצר את צעדי קבוצת וגנר בשטחן. ניכר כי לפחות במרבית המקרים, פעילות וגנר בלוב ובסודאן מתואמת היטב עם ההנהגה, ובשני המקרים מתקיימים יחסים דואליים של רווח הדדי לשני הצדדים. חלק גדול מהלחצים האמריקניים, שמקבלים כעת תמיכה על בסיס המאבק בקבוצת וגנר בלחימה באוקראינה, הגיע בביקורו האחרון של ראש ה-CIA ביל ברנס באזור. לפני ביקורו בישראל ביקר ברנס בלוב ובמצרים, ונמסר כי גם איחוד האמירויות מעורבת בניסיונות הלחץ על סודאן.
קיים קשר מובהק בין כל מרכיבי הנוכחות והפעילות הצבאית הרוסית בסודאן, ואין לראות בנוכחותה של קבוצת וגנר, לכאורה יחידה פרטית, מהלך נפרד מיתר מהלכי ההשפעה הרוסית שם ובאפריקה כולה. על אף שהמטרה המובהקת של אנשיו של פריגוז'ין היא השגת ממון ונכסים חומריים, הם גם פועלים באופן אינטנסיבי לקדם את האינטרסים של הקרמלין. ההסכם להקמת הנמל הוא רק צעד נוסף בהתערבות הרוסית באפריקה – תהליך שלא מתרחש רק במישורים הכלכליים והצבאיים, אלא גם במישור הדיפלומטי – ומלווה בהשקעה רבה גם מצד משרד החוץ הרוסי וביקורים ומאמצים רבים של שר החוץ סרגיי לברוב.