בתום כמה ימים דרמטיים בפוליטיקה הבריטית, בשיאם של כמה חודשים מלאי תהפוכות, רישי סונאק הוכרז רשמית כראש הממשלה הבא שייכנס לבית ברחוב דאונינג 10 בלונדון. שר האוצר לשעבר של בריטניה (התפטר ביולי, ומאז מונו לא פחות משלושה שרי אוצר) היה המועמד הפופולרי ביותר בין חברי הפרלמנט בווסטמינסטר כבר בתחרות על ההנהגה לפני פחות מחודשיים מול ליז טראס, אולם לאחר שהגיע לסיבוב השני הפסיד בהצבעה של 170 אלף חברי המפלגה – ששלחו את טראס לכהונה הקצרה בהיסטוריה של ראש ממשלה בריטי.
במפלגה השמרנית יש רבים שכועסים על סונאק שפרש מתפקידו בחודש יולי, והוביל מרד נגד בוריס ג'ונסון, מי שבעצם "גידל" אותו בתוך המפלגה. לאחר ההפסד שלו עוד שיגר סונאק אזהרה נגד מדיניותה של ראש הממשלה הנבחרת טראס, וטען שהשווקים עלולים לאבד את האמון בבריטניה אם תתקבל החלטה על הורדת המיסים – החלטה שבסופו של דבר קידמה את כישלונה והתפטרותה.
בששת השבועות האחרונים ירד סונאק למחתרת, ומשם ראה את נבואות הזעם שלו מתגשמות במהירות מסחררת. המשקיעים נרתעו, ערך הפאונד התרסק, שוק המשכנתאות התהפך והבנק המרכזי נאלץ להתערב בכלכלה בגסות. הגישה של סונאק אולי גרמה לו להפסיד לטראס בספטמבר, אבל כעת נראה שהצדק היה עימו – ובכך הפך למועמד המוביל ולבסוף גם למי שיורש אותה בתפקיד.
עלייתו של רישי סונאק בן ה-42 לצמרת הפוליטיקה הבריטית מהירה באופן יוצא דופן. בתחילת 2020, בגיל 39, הוזנק לתפקיד שר האוצר על ידי בוריס ג'ונסון. הוא מחזיק במושב בפרלמנט מאז שנת 2015, והפך לפוליטיקאי הפופולרי ביותר במדינה לאחר שהוציא מאות מיליארדי פאונד במסגרת צעדי החירום שהנהיג בזמן מגפת הקורונה. מאז, הוא נחשב ליורשו הטבעי של ג'ונסון.
ואולם, המשבר בשוק האנרגיה והנפילה הקרובה למיתון העלו ביקורת על הכוכב הפוליטי, שלוותה גם בצרות עין על עושרו הרב. תמונותיו לבוש בבגדי מעצבים, שותה בספלי קפה שמחירם עשוי להגיע למאות ליש"ט וחשיפתו כבעלים של יצרנית אופני הכושר פלוטון יצרו לסונאק דימוי של נבחר ציבור שאינו בקו עם רוב האוכלוסייה, שנאבקת מדי יום עם שיעור האינפלציה הגבוה ביותר בממלכה מזה יותר מארבעה עשורים.
המורשת האפרו-הודית של סונאק מלמדת על ההתקדמות שעשתה המפלגה השמרנית בבריטניה בגיוון שורותיה בשנים האחרונות. סונאק הוא ראש הממשלה הבריטי הראשון בהיסטוריה שאינו "לבן". בן המהגרים ממוצא הודי שעברו לבריטניה אחרי שגדלו במזרח אפריקה, קיבל חינוך שמרני בריטי קלסי. הוא למד בבית הספר היוקרתי והיקר וינצ'סטר, ואח"כ למד פילוסופיה, פוליטיקה וכלכלה באוניברסיטת אוקספורד. לאחר מכן עבד בבנק ההשקעות גולדמן-סאקס, ובעוד שני מוסדות פיננסיים, לפני שהפך לחבר פרלמנט.
בממשלתה של תרזה מיי היה סונאק שר השיכון ושר במשרד האוצר, ולאחר מכן החליף את סאג'יד ג'אוויד כשר האוצר. כבר אז סומן על ידי רבים כמי שהאופי שלו מזכיר להם את הקסם של ראש הממשלה לשעבר טוני בלייר.
בזמן שלמד לתואר M.A. באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב, הכיר סונאק את אשתו, אקשטה מרתי, מעצבת אופנה שאביה שותף להקמת ענקית הטכנולוגיה Infosys, ונחשב לאחד האנשים העשירים ביותר בהודו. לזוג יש בתים בלונדון, ביורקשייר ובסנטה מוניקה בקליפורניה, והם נמצאים באופן קבוע ברשימת עשירי בריטניה של ה-Sunday Times.
באפריל השנה חשפה התקשורת הבריטי כי אשתו של סונאק מנהלת סטטוס של מי שאינו מתגורר בבריטניה, ובכך חסכה סכום של מיליוני ליש"ט שלא שילמה לרשויות בלונדון על הרווחים ממניות בחברה של אביה. הבריטים גם זעמו על כך שסונאק שמר על ה"גרין קארד" האמריקני שלו, באופן שאפשר לו לחיות בנוחות בארה"ב, גם בזמן כהונתו כשר האוצר. באוקטובר סונאק ויתר עליו רשמית, ועוד לפני כן הבהירה אשתו כי תשלם בבריטניה מיסים כחוק על כל הכנסותיה מעבר לים.
רישי סונאק, כמו ג'ונסון וטראס, נחשב לתומך חשוב של ישראל, ואף הצהיר במהלך הקמפיין שלו נגד טראס באוגוסט כי "יש עילה חזקה מאוד" להעביר את השגרירות הבריטית לירושלים, ואמר כי היא "ללא ספק הבירה ההיסטורית" של ישראל. עוד אמר כי הוא מחויב לממן ולהקים מוסד לזכר השואה בווסטמינסטר, והבטיח להעביר תקציב מיוחד למלחמה בתנועת ה-BDS.
סונאק יהפוך לראש הממשלה ההינדי הראשון של בריטניה - וייכנס לתפקיד במהלך חג הדיוואלי, פסטיבל האורות ההינדי. סונאק הוא הינדי מאמין, למרות שהוא כמעט ולא מדבר על אמונתו בפומבי. העיתון גרדיאן מזכיר שלפני שנתיים, כשר, הוא הדליק נרות לציון דיוואלי על מפתן הדלת של רחוב דאונינג 11 . דיוואלי הוא פסטיבל של חמישה ימים שנחגג על ידי מיליוני הינדים, סיקים וג'ינים ברחבי העולם. זהו חג של התחלות חדשות וניצחון הטוב על הרע והאור על החושך. השנה דיוואלי מתקיים ב-26-22 באוקטובר, והיום הוא היום המרכזי של החגיגה.
כראש ממשלה, סביר שסונאק ינהל מדיניות כלכלית שתביא לקיצוץ חד בהוצאות משרדי ההמשלה, וינהל תקציב רזה וקשוח. כל זאת יקרה במקביל לביקורת שבוודאי תגיע על עושרו והאינטרסים שלו כאיש עשיר, ובמקביל יידרש לתקן את אמינותה הפיסקלית של בריטניה והקרע במפלגה השמרנית אחרי לכתם של טראס ובוריס ג'ונסון, לפחות עד הבחירות שייערכו ב-2024.