המדינה המבודדת החדשה: את תוכניות האקטואליה ברוסיה פותחת בימים האחרונים כותרת אחת: "רוסיה מבודדת את עצמה מהעולם". הסנקציות שהמערב מטיל פוגעות בכלל באירופה ובארצות הברית, הפניית העורף המערבית רק משאירה לרוסיה את האפשרות לייצר בעצמה את הכול ולעשות את זה טוב יותר, ובכלל - נדמה שבמוסקווה בטוחים שהבידול מהמערב רק יצמיח את הכלכלה הרוסית.
סגירת משרדי הסוכנות - סיקור שוטף ב-N12:
- לפיד הנחה להכין "סל תגובות" למקרה שמשרדי הסוכנות ייסגרו
- רה"מ: "סגירת משרדי הסוכנות - אירוע חמור, ישליך על היחסים"
- המסר התקיף של רוסיה כלפי לפיד: מינויו "מייצר קשיים" ביחסים
- המסרים המקוממים של רוסיה לישראל: הסוכנות מקדמת העלאת "אוכלוסייה איכותית"
בשידורים האלה ניתן לצפות בישראל רק באמצעות החבילות בלוויין או בשימוש בתוכנות VPN, שכן מאז החלה הפלישה לאוקראינה – השידורים האינטרנטיים נחסמו לשידור מחוץ לרוסיה. אך גם לאחר שצופים בתכנים שמגיעים ממוסקווה, עדיין אפשר להתבלבל בסיקור ההליך המשפטי לסגירת משרדי הסוכנות היהודית, שכן הוא מקבל מעטפת כפולה: מצד אחד, ביקורת כלפי ההנהגה הישראלית באשר להתבטאויות על המלחמה באוקראינה, ומנגד שיווק של הבעיה עם הסוכנות בתור הליך משפטי גרידא.
את הנושא הציגה בצורה הטובה ביותר מריה זכרובה, דוברת משרד החוץ הרוסי, כשאמרה בריאיון טלויזיוני שישראל תומכת לא רק בעם האוקראיני אלא גם בממשל בקייב, ואף הוסיפה כי התמיכה הישראלית באוקראינה היא לא פליטת פה אלא מדיניות של ממש. אך כשנשאלה פעם נוספת על הסוכנות, התייחסה לנושא בקצרה ואמרה כי מדובר בשאלה שתיפטר על ידי בית המשפט.
הריאיון של זכרובה התרחש בזמן הביקור של שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב במדינות אפריקה, כשמאחוריה הנוף האקזוטי של קונגו, או כפי שהיא כינתה אותו, "הטבע בהתגלמותו". את הדברים היא אמרה לוולדימיר סולוביוב, מגיש ופרשן רוסי שמשדר שתי תכניות אקטואליה בכל יום, וזאת בנוסף להופעות אורח בפאנלים אחרים.
סולוביוב עצמו, רוסי ממוצא יהודי, התחיל את התכנית שלו עם האמירה שרוסיה "בכלל לא מבודדת" ושמוסקווה היא זו שבוחרת להיבדל מהמערב שמזיק לה. הוא הגדיל והתייחס לסנקציות שהוטלו על רוסיה וגם עליו באופן אישי, בין היתר כשהחרימו את היאכטות שלו ואת בית הנופש באיטליה, והוציא את הקלף היהודי: "שאירופה לא תספר לי על אנטישמיות, אחרי שאירופה החלה סנקציות עליי - יהודי, אנטי-פאשיסטי. החברים באיחוד האירופי הם נאצים ואנטישמיים".
אחד מהאורחים הבולטים בתוכנית של ולדימיר סולוביוב היא יעקב קדמי, לשעבר ראש ארגון "נתיב" להעלאת יהודי ברית המועצות, שבימים אלה עובד בתור פרשן בתוכנית הפרו-פוטיניסטית. פעמים רבות סולוביוב ביקר את המדיניות הישראלית בשידור חי ברוסיה, בין היתר השמיע ביקורת על הפלת המטוס הסורי וכן על המלחמה באוקראינה. עם זאת, כאשר הדבר נוגע לסגירת משרדי הסוכנות ברוסיה, קדמי לא מתייחס לעניין באופן ישיר, אבל מרמז על דעה שונה מזו של הפוליטיקאים הרוסיים.
במונולוג על אזרחי רוסיה שהחליטו לעזוב את המדינה לאחרונה אמר קדמי: "צריך להבין שרוב האנשים האלה עזבו את המדינה כי הם לא יכלו להשתמש בכרטיסי האשראי שלהם, והרוב חזרו. אתם זוכרים את הפסטיבל שהיה על זה שהמשכילים התחילו לעזוב את בלארוס והיה חשש שבלארוס תתמוטט? וזהו, כלום! רוסיה היא מדינה יותר מפותחת. בלארוס לא נפלה - וגם רוסיה לא תיפול. לא צריך לעשות מזה פילוסופיה".
סולוביוב העביר ביקורת על בכירה ברוסיה שהחליטה לעזוב את רוסיה עם תחילת המלחמה לאחר שאמרה כי היא לא מוכנה "לגור במדינה שנלחמת בשכנותיה", אמירה שהתקבלה בגיחוך בקרב חברי הפאנל. עם זאת, קדמי לא נכנע והתחמק מתשובה ברורה, אלא העדיף להסיט את האש לגורמים אחרים. "לא צריך לייחס תשומת לב לקובעי המדיניות במערב - לא איכפת להם מהכלכלה. אלה שהכלכלה מעניינת אותם - לא יכולים להשפיע על הפוליטיקה. רק דבר אחר יגרום להם לשנות את הפוליטיקה - ניצחון מוחץ באוקראינה".
באחת הפעמים היחידות שבהן קדמי התייחס בצורה ישירה לישראל, הוא בחר להתייחס למנהיג אחר, לא כזה בשר ודם: "אם לא אלוהים, אז לא הייתה לנו מדינה. איך שהוא שומר על המדינה שלנו - אף אחד לא יודע. ובלעדיו אין לנו כלום".
גם במהדורות החדשות של רוסיה לוטשים מבט אל עבר השמיים כדי לקבל בשורות טובות: אחת ממהדורות החדשות הרוסיות נפתחה עם השאלה על תוכנית החלל הרוסית, וזאת על רקע הרצון של רוסיה להתנתק מתחנת החלל הבינלאומית ולהקים תחנת חלל משלה. לאחר מכן החליטו העורכים במהדורה לדבר על הגבורה של החיילים הרוסים במלחמה באוקראינה, וכן לדון בשאלה איך האירופים יצליחו להסתדר בלי הגז הרוסי ואיך יצליחו לקרר את עצמם בגל החום ששוטף את אירופה.
ואכן, במהדורות החדשות המסורתיות ברוסיה אין התייחסות ברורה לסוכנות היהודית. אך רוסים רבים מעדיפים לצרוך את החדשות שלהם בפלטפורמות חדשניות יותר, כמו קבוצות טלגרם, גם אם המידע שמגיע מהן לא תמיד מהימן. "שמענו על זה בערך לפני שבוע או שניים. התחילו שמועות ואז פתאום הופיע מסמך רשמי על כך שבאמת רוסיה רוצה לסגור את הסוכנות", סיפרה ל-N12 קטיה, צעירה יהודייה מרוסיה שביקשה להתראיין בזהות בדויה. "איפשהו היה כתוב שלא רוצים לאפשר את העלייה כי יש זרם גדול מדי [של יהודים מרוסיה]. במקומות אחרים לא נתנו סיבה. כתוב שזה ארגון לא טוב, רע או מזיק, או שרוסיה לא רוצה שארגון כזה יפעל. אבל מידע קונקרטי לגבי החדשות האלה פשוט אי אפשר למצוא".
>> להאזנה לכל הפרקים של "אחד ביום" לחצו כאן
קטיה העבירה לנו את פיסות המידע שמהן הצליחה להרכיב את התמונה הרחבה יותר. בין היתר נכתב שם כי בימים אלה יש דיונים על סגירת משרדי הסוכנות ברוסיה והפסקת העלייה לישראל, וכי רוסיה לא העניקה אשרות כניסה למשלחת הישראלית שתכננה להגיע למוסקווה כדי לפתור את המשבר. כך או אחרת, היא מספרת, הדאגה שלה נובעת מסגירה אפשרית של הגבולות, כזו שמזכירה את ימי ברית המועצות.
אך כל עוד מסך הברזל עוד לא ירד לגמרי על רוסיה, פועלים בה גם כלי תקשורת מחתרתיים, כאלה שאף מסתכנים בעבירה על החוק הרוסי, שמגביל את חופש הביטוי עד מאוד. כלי התקשורת המחתרתיים בוחרים לצטט כלי תקשורת אחרים, בעיקר מישראל, ולייחס להם את הפרסומים.
בין היתר, מצטטים כלי התקשורת החופשיים את הפרסום בישראל על כך שעובדי הסוכנות במוסקווה מתלוננים שהרשויות ברוסיה עורכות להם האזנות סתר, ואומרים כי כלי התקשורת בישראל הם אלה שעושים את החיבור בין המשבר עם הסוכנות לבין המדיניות של ישראל לגבי המלחמה באוקראינה.
לעומת זאת, סוכנויות החדשות הרשמיות והממשלתיות ברוסיה מתייחסות לעניין הסוכנות רק כעניין משפטי , ובוחרות להיצמד לציטוטים שיוצאים ממשרדי הממשלה. בסוכנות הידיעות הרוסית "ריה" מסגרו את הידיעה על הסוכנות היהודית תחת "מערכת היחסים הדיפלומטית שבין רוסיה לישראל" וציטטו את דוברו של ראש הממשלה נפתלי בנט, שלדבריו ישראל מוכנה לנהל דיאלוג עם רוסיה בנוגע לסוכנות היהודית, וזאת על בסיס היחסים בין ישראל לרוסיה שמבוססים על קשרי מורשת ואינטרסים הדדיים.
מעבר לכך, ב"ריה" גם ציטטו את ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו שהזהיר כי המשבר ביחסי רוסיה-ישראל עלול להוביל לאיום על הביטחון הלאומי. כמו נתניהו, ב"ריה" ציינו את שיתופי הפעולה בין מוסקווה לבין ירושלים באשר לשחרורה של נעמה יששכר, הבאת שרידיו של זכריה באומל ז"ל לישראל ואף כיבוי השריפה בכרמל.
בין אם הסיפור של הסוכנות היהודית ממוסגר בתור משבר דיפלומטי או סוגיה משפטית, גם במוסקווה וגם בירושלים מחכים לדברי בית המשפט שיישמעו מחר. עם זאת, כל הצדדים מודעים לאפשרות שההחלטה המשפטית עשויה להיות פועל יוצא של מדיניות פוליטית, ועליה כנראה מחליט רק איש אחד, שעדיין לא הצהיר מהן כוונותיו האמיתיות.