אנדי ליווינגסטון בן ה-31 נקרא לסייע לחיל האוויר הבריטי בטיסת החילוץ מקאבול בעקבות עלייתו לשלטון של משטר הטאליבאן. במהלך הפינוי, החייל הציל תינוקת אפגנית בת שבועיים בלבד כשאימה התשושה איבדה את כוחותיה.

לדברי אנדי, הוא הבחין במשפחה, שכללה גם בעל ושלושה ילדים נוספים, כשעלו למטוס ההובלה הבריטי שעות ספורות לאחר הפיגוע המטלטל בשדה התעופה בקאבול. "אפשר היה לראות את כולם מותשים", הוא סיפר בריאיון לרשת "סקיי ניוז". "הבת הבכורה הייתה בהלם בהחלט. ניסינו לסייע באמצעות מים ומזון כדי להוציא אותה מהמצב הזה".

תפקידו כמנהל מטען אוויר במאמץ הפינוי היה לסייע לפליטים אפגנים מפוחדים במטוס ולדאוג להם בטיסתם הראשונה מקאבול לבסיס חיל האוויר באיחוד האמירויות. בהמשך, הם יצאו לטיסה נפרדת לבריטניה.

החייל הבריטי הבהיר כי כבר בתחילת הטיסה שם לב לבני המשפחה התשושים ודאג שיטפלו בהם – עד שהוא הבחין ב"משהו" נופל לקרקע המטוס. "בזווית העין הבחנתי במשהו שנפל לרצפה, ופתאום האמא אוספת לידיים שלי את הילדה שלה בת השבועיים".

בשלב זה ליווינגסטון ניסה לחגור את התינוקת, אך תוך כמה דקות זה קרה שוב. "הבנתי שהדבר היחיד שאני יכול לעשות כדי להקל על האמא ויתר המשפחה הוא לבקש ממנה שאשמור על התינוקת לזמן מסוים כדי שתוכל לאגור כוחות לשאת אותה".

הפינוי במטוס מאפגניסטן (צילום: SKY NEWS)
טיסת הפינוי מקאבול | צילום: SKY NEWS

"אתה מחזיק תינוקת ששוקלת כלום, ממש שום דבר", הוא אמר, "ואתה תוהה לעצמך עד כמה יכולה להיות מותשת האישה המסכנה הזו עד כדי כך שהיא לא מסוגלת לשאת את הילדה שלה? הרי זה אינסטינקט בסיסי ולמרות זאת היא לא יכלה לעשות את זה יותר. זה היה מראה נורא, אבל זו הייתה זכות להיות מסוגל לעזור".

ליווינגסטון, אב בעצמו לשתי בנות, שיתף כי הכול התרחש בעיצומה של הטיסה. במשך השעה שלפני כן הוא הסתכל על התינוקת כאילו היא הבת שלו. "זה דבר שלעולם לא אשכח. אומנם לא הייתה אינטראקציה של ממש, אבל רק לראות תינוקת שפוקחת את עיניה עם מעט קשר עין, זה מחזיר אותך להיות אבא".

לאחר שהאמא הספיקה מעט לנוח, התינוקת שבה לחיקה. "ניסינו לדאוג להם. רק קצת מים והפוגה לצורך צבירת אנרגיה עשו את ההבדל". אנדי הוסיף כי החוויות והזיכרונות מהסיוע למשפחה ולרבים אחרים במהלך מבצע "פיטינג", השם שאימצו בבריטניה למבצע הפינוי מקאבול, יישארו איתו לנצח. "כשחזרתי לשתי הילדות הקטנות שלי זה היה אחד הרגעים המרגשים בחיי. לראות מה אנשים היו צריכים להקריב כדי לברוח ממשטר הטאליבאן גרם לי להיות אסיר תודה על מה שיש לי".