ה"וול סטריט ג'ורנל" האמריקני דיווח היום (שישי) שאירן והמעצמות שחתומות על הסכם הגרעין ייפגשו בשבוע הבא בווינה, וידונו באפשרות לחזור להסכם שנחתם ב-2015, וממנו ארה"ב יצאה באופן חד צדדי בשנת 2018. נציגים אמריקנים ישתתפו גם הם בפגישות, אך לא יתקיימו שיחות ישירות ביניהם לבין הנציגים האירנים. נוסף עליהם, ישתתפו בשיחות נציגים מגרמניה, צרפת, רוסיה, סין ובריטניה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

דובר משרד החוץ האמריקני נד פרייס אישר את הפרטים, ואמר כי השיחות יחלו ביום שלישי הקרוב. לטענתו, ארה"ב נשארת פתוחה לרעיון של שיחות ישירות מול אירן, אם כי התנאים לכך טרם הבשילו: "אנחנו לא צופים פריצת דרך בימים הקרובים, אך זה בהחלט צעד חשוב קדימה".

שר החוץ הגרמני הייקו מאס בירך על היוזמה לחדש את השיחות בין הצדדים, והדגיש שהסכם הגרעין "יהווה יתרון לביטחון של כל האזור, ואת הבסיס הטוב ביותר לשיחות על נושאים אחרים שחשובים ליציבות במזרח התיכון", אך הבהיר: "אין לנו זמן לבזבז".

שר החוץ האירני זריף טוען שלא תתקיים פגישה עם האמריקנים:

גם בתקשורת האירנית נטען כי הרפובליקה האסלאמית תדחה את השיחות העקיפות מול ארה"ב ואת הכוונה להסיר את הסנקציות בצורה הדרגתית בלבד, וזאת "בהתאם להנחייתו של המנהיג העליון".

באיחוד האירופי אישרו שלא יתקיימו מגעים ישירים בין האמריקנים והאירנים, אלא שיחות עקיפות בלבד. האירופים טענו שהדיונים יעסקו במחויבותיה של אירן בתחום הגרעין ובהסרת הסנקציות שהוטלו עליה. בתוך כך, בכירים באיחוד הזהירו כי אם חידוש השיחות לא יוביל לתוצאות תוך כחודשיים יהיה מדובר ב"חדשות רעות".

למרות ההכחשות האירניות, מדובר בהתקדמות ממשית לקראת חזרה אפשרית להסכם ה-JCPOA שנחתם בין אירן והמעצמות בקיץ 2015, ובמסגרתו הרפובליקה האסלאמית התחייבה להגביל את פרויקט הגרעין שלה ובתמורה נהנתה מהקלה בסנקציות הכלכליות שהוטלו עליה בשל כך.

עם זאת, נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ החליט לסגת מההסכם באופן חד צדדי בשנת 2018, ומאז אירן הפרה בתגובה את ההתחייבויות שלקחה על עצמה. עם בחירתו של הנשיא החדש ג'ו ביידן, האמריקנים החלו לפעול לקראת חזרה להסכם, אם כי הצדדים לא הגיעו לעמק השווה ואירן ממשיכה להעשיר אורניום בקצב גבוה, כשהיא דורשת הסרה של חלק מהסנקציות כתנאי לחזרה לשולחן המשא ומתן.

האמריקנים הציעו בעבר "להפשיר" נכסים אירנים בשווי של כמיליארד דולרים, אך אירן סירבה ודרשה שכל הנכסים שלה - בשווי כולל של כ-30 מיליארד דולרים - יופשרו כתנאי מקדים להשהייה של חודש בלבד בהעשרת האורניום שלה.