"מספיק" בלבד: ארגון השקיפות העולמי (TI) פרסם הבוקר (חמישי) את מדד תפיסת השחיתות העולמי לשנת 2020 (CPI), שבו ניצבת ישראל במקום ה-35 מתוך 180 מדינות. המדד השנתי מתפרסם בישראל על ידי עמותת "שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל", שהיא אחת מבין 100 הסניפים של הארגון העולמי. המדד, המתקיים משנת 1995, נחשב לכלי הנפוץ בעולם בהערכת תפיסת היקפי השחיתות במגזר הציבורי במדינות השונות, ומאפשר לחברות וארגונים לקבל תמונת מצב לגבי עשיית עסקים עם מדינות בהתחשב בתפיסת השחיתות בהתנהלותן.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
על פי ממצאי המדד, לאחר מגמת ירידה לאורך שלוש שנים, ישראל מדורגת זו השנה השנייה ברציפות עם 60 נקודות מתוך 100 - והיא מדשדשת במקום ה-35 מבין 180 מדינות. במדד 2016 קיבלה ישראל את הציון 64 ודורגה במקום ה-28; במדד 2017 קיבלה ישראל ציון 62 וירדה בדירוג למקום ה-32; במדד 2018 נמשכה הירידה של ישראל לציון 61 ולמקום 34. בשנת 2019 הציון ירד ל-60 ולמקום ה-35 - בדומה לציון ולמיקום במדד 2020.
60 הנקודות שבהן "זכתה" ישראל במדד 2020 נחשבות לציון "מספיק", הנמצא במרחק של תשעה מקומות בלבד מהציון 50 שנחשב "בלתי מספיק" ומהווה את הקו האדום. המדינות שקיבלו פחות מציון זה על פי המדד - נתפסות כמושחתות. המדינות שקיבלו ציונים גבוהים מישראל בשנת 2020 הן איחוד האמירויות הערביות עם הציון 71 במקום ה-21, אסטוניה עם הציון 75 במקום ה-17, צ'ילה עם הציון 67 במקום ה-25, וקטר עם הציון 63 במקום ה-30. בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל נמצאת במקום ה-25 מבין 37 המדינות החברות בארגון. בין המדינות הנמצאות עם ישראל בשליש התחתון ב-OECD: סלובניה, פולין, איטליה, טורקיה, יוון והונגריה.
במקביל, גם מצבה של ארה"ב אינו מזהיר, על פי ממצאי המדד, שמראה כי מגמת הירידה שלה נמשכת. בשנת 2017 קיבלה ארה"ב את הציון 75 והוצבה במקום ה-16; בשנת 2018 קיבלה ציון 71 במקום ה-22; בשנת 2019 ירד הציון שוב והגיע ל-69 ולמקום 23; בשנת 2020 ירד הציון ל-67 ולמקום 25 במדד.
מבין 180 המדינות המופיעות במדד לשנת 2020, לא נרשמה שום מדינה שהגיעה לציון המרבי של 100 נקודות. עם זאת, במקום הראשון ניצבות דנמרק וניו זילנד זו השנה השנייה ברציפות עם הציון המכובד של 88 נקודות, לעומת 87 בשנה שעברה. אחריהן מדורגות פינלנד, סינגפור, שוודיה ושוויץ עם הציון 85, נורווגיה עם הציון 84, הולנד עם הציון 82, וגרמניה ולוקסמבורג עם הציון 80. במקומות האחרונים במדד נמצאות דרום סודן וסומליה עם 12 נקודות שמהוות את הציון הנמוך ביותר, אחריהן סוריה עם הציון 14 ותימן וונצואלה עם הציון 15.
נתוני המדד על רקע משבר הקורונה העולמי
בשונה מתופעות שחיתות הנסתרות מן העין, תפיסת רמת השחיתות בכל מדינה ניתנת למדידה אובייקטיבית כפי שהיא נתפשת על ידי מומחים במכוני מחקר, בהסתמך על מידע שנאסף על ידם בהיבטים המייחדים שחיתות במגזר הציבורי.
מדד 2020 מדרג 180 מדינות ברחבי העולם, שלגביהן נקבעו ציון ומיקום המבטאים את תפיסת השחיתות במגזר הציבורי. בשנה זו ניתן דגש מיוחד על הקושי בהתמודדותן של ממשלות עם מגפת הקורונה, מאחר ואין מדובר בבעיית בריאות או במשבר כלכלי בלבד - אלא במשבר שמנוהל בהיעדר שקיפות, ושחיתות שבאה בעקבותיה.
במדד נבחנו היבטים של שחיתות ומידת מיגורה, שביניהם: מנגנוני אכיפה אפקטיביים והעמדה אפקטיבית לדין פלילי של אנשי ציבור מושחתים; אנשי ציבור אשר עשו שימוש לרעה בכוחם ובסמכותם; נבחרי הציבור העושים שימוש שלא כדין בקופה הציבורית לרבות העברת כספי ציבור שלא בשקיפות; שימוש במשרה הציבורית לתועלת אישית מבלי לשאת בתוצאות; נפוטיזם, מינוי קרובים ומקורבים במגזר הציבורי; הגנה משפטית לחושפי שחיתויות במגזר הציבורי ולחוקרים המתריעים מפני מקרים של שוחד ושחיתות; הגנה על חופש העיתונות במדינה; שמירה על זכויות האזרח ועל מרחב הגישה של פעילי החברה האזרחית למידע במרחב הציבורי.
השופטת (בדימוס) נילי ארד, יו"ר עמותת "שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל": "מקומה הנמוך של ישראל במדד השחיתות, חמור במיוחד בשנת 2020 בה הקורונה משתוללת בקרבנו. היעדר שקיפות בפעילות הממשלה ושלוחיה הוא המפגע הראשוני הגורר בעקבותיו חוסר אמון והיעדר שיתוף פעולה הנדרש מן הציבור בהתמודדות עם המשבר הבריאותי והכלכלי החמור בתולדות המדינה. כל זאת, תוך שאנו עדים לפגיעה ביסודות הדמוקרטיה, בנסיבות בהן מנהיגים נחשדים בפלילים, באווירה של הסתה מתמשכת נגד שומרי הסף במערכת המשפט ובתקשורת הנאלצים לעשות עבודתם נאמנה באווירה רעה של הקצנה ופלגנות".