הגזמות מיותרות ומבוהלות מלוות חלק נכבד מן הפרשנויות בישראל ל"הסכם השותפות האסטרטגית" שנחתם בשבת בין אירן וסין. ההגזמות האלה אינן מבוססות על ידיעת פרטי ההסכם ,שכלל לא פורסמו ברבים, ומקופלות בהן הנחות שגויות לגבי המשמעות של המהלך הזה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
צריך לזכור שההסכם הזה נמצא בדיון שהתנהל לסירוגין בחמש השנים האחרונות. המספר של 400 מיליארד דולר, סכום פנטסטי, שסין כביכול התחייבה להשקיע בתשתיות של אירן במשך 25 השנים הבאות, מעולם לא פורסם על ידי שתי המדינות ומקורו בטיוטה כלשהי שלא בהיר עד כמה היא אמיתית שהודלפה לתקשורת האמריקאית עוד לפני כשנה. נזכיר: ב-15 השנים האחרונות השקיעו הסינים באירן כ-25 מיליארד דולר בלבד ותהיה זו טעות להניח שהם רוצים – או יכולים – להשקיע 400 מיליארד בשניים וחצי העשורים הבאים.
נכון, סין הגדילה את רכישות הנפט שלה מאירן תוך עקיפת הסנקציות האמריקאיות וייתכן שבהסכם החדש יש גם התייחסות לשיתוף פעולה ביטחוני, אבל הסינים נזהרים מאוד בהתחייבויות שלהם לאירן כדי שלא לעורר את כעסן של סעודיה ומדינות המפרץ – שעימן חתמו זה מכבר על הסכם דומה – ובמיוחד כדי לא להרגיז את טורקיה. מבחינתה של בייג'ינג הבסיס לבניית כוחה במזרח התיכון הוא בציר טורקיה-פקיסטן שאליו הם מבקשים כי אירן תסתפח בלית ברירה. האסטרטגיה הסינית למימוש חזון "החגורה והדרך" של נתיבי הסחר אל אירופה קשורים בראש ובראשונה לפרוזדורים במרכז אסיה ופחות "למסדרון הדרומי" דרך אירן. לא במקרה היה שר החוץ הסיני וואנג יי באנקרה לפני שבא לטהרן. ודאי הרגיע את ארדואן.
הסינים יודעים היטב שחברות רבות שלהם יהססו להיות מעורבות בכלכלה האירנית כל זמן שהסנקציות האמריקאיות בתוקף, וכמובן שחלק ניכר מהסנקציות יחזיקו מעמד גם אם וכאשר תושג הבנה על חידוש הסכם הגרעין.
לכן מותר לצפות, שהסינים יוסיפו לנהוג באופן מדוד ביחסיהם עם הרפובליקה האסלאמית וימשיכו בקו שעיקרו חתירה לכינון יחסים כלכליים קרובים עם כל מדינות האזור לרבות ישראל. לכאורה, יכולה הייתה סין כבר לפני כחצי שנה להעמיד אשראי נדיב לאירן כדי שתרכוש ציוד צבאי מתקדם במיליארדים מתוצרתה, לרבות מטוסים וצוללות. על פי הסכם הגרעין הוסרו ההגבלות באוקטובר שעבר על עסקאות כאלה. מאותה סיבה שסין לא מוכרת עדיין נשק לאירן ימשיכו בבייג'ינג לחשוב פעמיים גם להבא.
ולבסוף: ההסכם עם סין מעורר התנגדות רחבה בתוך אירן בגלל השמועות שהוא כולל החכרת איים במפרץ הפרסי לסינים והענקת מעמד מיוחד לחברות הנפט והבינוי שלהם. הציבור באירן רגיש מאוד לסוגיות כאלה ובעיתונות הפרסית באו הדברים לכלל ביטוי באופן חריף ביותר.
כמובן שאיננו שמחים שאירן מהדקת קשרים עם המעצמה הסינית אבל לא כדאי למצוא בהסכם החדש מה שאין בו. 400 מיליארד דולר אין ולא יהיו בהסכם.