"התוכנית הסודית של הדחיפה לתקוף באירן": תחקיר נרחב שמפרסם היום (רביעי) ה"ניו יורק טיימס" חושף פרטים חדשים על העימות בין ממשלת נתניהו לממשל אובמה סביב האפשרות של תקיפה ישראלית באירן. מהתחקיר עולה שנתניהו ואהוד ברק שהיה אז שר הביטחון דחפו לתקיפה, למרות התנגדות בכירים במערכת הביטחון.
במסגרת התחקיר ראיינו העיתונאים מארק מאזטי ורונן ברגמן בכירים בקהילת המודיעין הישראלית, בממשל האמריקני העכשווי של טראמפ ובממשל הקודם של אובמה, וגם את ראש הממשלה נתניהו.
בתחקיר מתוארים המאמצים המשמעותיים שעשה הבית הלבן בתקופת אובמה במטרה למנוע תקיפה ישראלית של מתקני הגרעין באירן. לפי הפרסום, בכירים בממשל האמריקני נשלחו כל כמה שבועות לביקור בישראל שזכה לכינוי "ביביסיטר", בקרב בכירים בוושינגטון. בפגישות הללו דנו האמריקנים והישראלים בנושאים רבים, אך מטרתן העיקרית היתה להגביל את היכולת של נתניהו להורות על תקיפה של צה"ל.
"זה לא נעלם מעיננו שביקור של בכיר בממשל האמריקני בלוח השנה כנראה קונה כמה שבועות - לפני ואחרי הביקור", אמר על כך דן שפירו, שגריר ארצות הברית בישראל לשעבר. "לצד הישראלי זה אומר שהוא לא יכול לתקוף בלי לחוש שהונה את מי שביקר אותו, בזמן שהוא אירח אותו".
ממשל אובמה גם פיתח תכניות צבאיות משלו לתקיפה באירן וכחלק מההיערכות ביצע הצבא האמריקני אימון שבמהלכו השמיד דגם בגודל אמיתי של מתקן גרעין אירני, שהוקם במדבר בארה"ב, עם פצצות במשקל של יותר מ-13 טונות. במקביל, ארה"ב עקבה אחרי ישראל, גם כשזו עקבה אחרי אירן: לוויינים אמריקנים צילמו תמונות של שיגורי מל"טים ישראלים לכיוון אירן, מבסיס באזרבייג'אן.
נתניהו: האיום בתקיפה היה ממשי
בראיון שערכו עם נתניהו באוגוסט, בלשכתו שבירושלים, התעקש ראש הממשלה שהאיום בדבר תקיפה באירן היה ממשי: "זה לא היה בלוף, זה היה אמיתי. רק משום שזה היה ממשי האמריקנים באמת חששו מכך". לדברי נתניהו, הסיבה היחידה לכך שלא יצא למבצע הייתה שלא השיג רוב בממשלה: "אם היה לי רוב הייתי עושה את זה - חד משמעית".
נתניהו סיפר על יחסיו עם אובמה: "אובמה הגיע מכיוון אחר, כזה שאימץ כמעט את כל הנרטיב הפלסטיני", אמר. רה"מ גם הזכיר את הדרישה של הנשיא האמריקני ממנו שלא יבנה "אפילו לבנה אחת" בשטחי יהודה ושומרון, כדי להוכיח שאובמה היה נגדו מההתחלה. בכירים בממשל אובמה טענו בעבר שהנשיא לא השתמש בביטוי הזה.
ראש הממשלה סיפר גם שלא היה מופתע לגלות שמתקיימות שיחות בין ממשל אובמה לטהרן, ושיש ניסיון לקדם הסכם גרעין: "אני מוכרח לומר שלא הייתי מופתע בכלל, במהלך קמפיין הבחירות שלו הצהיר אובמה במפורש שהוא רוצה להגיע להסכם עם אירן ועם קובה. זו הייתה מטרתו מההתחלה". עם זאת, נתניהו אמר ש"לידיעה שיש לנו את היכולת ואת המוכנות להכות הייתה השפעה משמעותית על האמריקנים. ככל ששקעה ההבנה שמבצע באירן מתקרב, כך הם החמירו יותר את הסנקציות".
בכיר בקהילת המודיעין הישראלית הביע עמדה הפוכה מזו של ראש הממשלה. לטענתו, דווקא הידיעה שנתניהו מתכנן תקיפה דחפה את אובמה להציע הסכם עוד לפני שהסנקציות הספיקו להלחיץ את אירן ולהפוך אותה לנואשת. כך התקבל הסכם עם מגבלות חמורות פחות מאלה שהיו יכולות להיות, ונתניהו עצמו נאלץ להיאבק בו.
הפגישה במשרדי המוסד: המערכת הבטחונית התנגדה למבצע
בתחקיר מתוארת פגישה שמעידה על ההסתייגות הרחבה במערכת הביטחון הישראלית מהאפשרות של תקיפה. בפגישה, שנערכה במשרדי המוסד בנובמבר 2010 ואליה הגיעו נתניהו, אהוד ברק, שהיה שר הביטחון בממשלתו, ובכירי המערכת המודיעינית והביטחונית, הפך במהרה הדיון בתכנית התקיפה לוויכוח - כך טען ברק בריאיון עמו.
לדברי ברק, גבי אשכנזי, שהיה אז הרמטכ"ל, אמר באותה ישיבה שלמרות ההתקדמות הגדולה, צה"ל עדיין לא הגיע לנקודה שבה הוא מחזיק ב"מסוגלות המבצעית" הנדרשת. האמירה של אשכנזי פוצצה את האופטימיות שנבנתה לקראת התקיפה. "ברגע שהוא אומר שאין יכולת מבצעית בעצם אין לך יותר ברירה", אמר ברק. "בעיקרון אתה יכול לפטר אותו אם אתה רוצה, אבל אתה לא יכול להגיד 'צאו לדרך'".
גם מאיר דגן, ראש המוסד לשעבר שניהל במשך שנים את המלחמה הסודית באירן, התנגד לתקיפה. על פי התחקיר, דגן ראה בברק ונתניהו שני פוליטיקאים ציניים, שמתכוונים לנצל את התמיכה הציבורית במבצע בבחירות הבאות. דגן אמר באותה פגישה שמבצע באירן יהרוס את כל ההתקדמות שהשיגה הפעילות הסמויה.
יובל דיסקין, ראש השב"כ, שהתנגד גם הוא לתקיפה, אמר לשניים שאין להם את הסמכות לצאת למלחמה מבלי לקבל את אישור הממשלה, וכך גרם להם לסגת מהמבצע.
בריאיון עם נתניהו הוא הודה שקיימת אפשרות שנשיא ארה"ב הנוכחי, דונלד טראמפ, כמו אובמה קודמו, עלול לנסות להימנע ממלחמה וללכת לכיוון של השגת הסכם. "אבל הפעם תהיה לנו הרבה יותר יכולת להשפיע", אמר נתניהו. "ב-30 השנים האחרונות הופעתי מספר פעמים בתקשורת האמריקנית ונפגשתי עם אלפי מנהיגים אמריקנים. פיתחתי יכולת להשפיע על דעת הציבור בארה"ב, וזה הדבר החשוב ביותר: היכולת לשכנע את הציבור האמריקני להתנגד למשטר האירני".