"אם היית פרי איזה פרי היית"? - זו יכולה להיות שאלה שוברת קרח (או ממש מביכה. תלוי נסיבות) כמו גם פתיח לערב משפחתי נחמד אבל בעולם המקביל שהוא העולם האמיתי שלנו לשאלה הזו יש משמעות מעשית, פיזית ואף בריאותית. אנשים השתמשו במשך שנים רבות במונחי פרי כדי לתאר צורות גוף, הדרך הקלה לתאר סוגי גוף מבלי להשתמש במונחים מדעיים ורשמיים יותר. מה אנחנו יודעים על צורות הגוף הפופולריות ביותר?
צורת הגוף "תפוח" ידועה בקהילה המדעית בשם "אנדרואיד", רוב השומן מאוחסן בחלק האמצעי של הגוף ופחות שומן מאוחסן בירכיים ובישבן. אנשים עם גוף אנדרואיד נוטים להיות בעלי יחס מותניים לירכיים גדול יותר, לעומת זאת, צורת הגוף "אגס" ידועה בשם "גינואיד", יותר שומן מאוחסן בירכיים ובישבן מאשר בחלק האמצעי. לאנשים עם מבנה גוף גינואיד יש לרוב יחס מותניים לירכיים קטן יותר, מה שאומר שהירכיים במקרה הזה רחבות יותר מהמותניים.
מי אני? תפוח או אגס?
ההבדל העיקרי בין צורות הגוף הוא היכן נמצא עיקר השומן וכדי למדוד זאת עלינו להשתמש ביחס היקף המותניים לירכיים. בגדול, אם היקף המותניים גבוה מהיקף הירך, אז יש לכם גוף בצורת תפוח, ולהיפך. ניתן לבדוק זאת בקישור הבא על ידי מדידת יחס המותניים לירכיים - יחס של 0.8 ומעלה מציין שאתם צורת תפוח, יחס של מתחת ל-0.8 אומר שאתם צורת אגס.
האם מבנה הגוף משפיע על הבריאות?
מיקום הקילוגרמים העודפים תלוי במספר גורמים כמו גנטיקה, השפעה הורמונלית ואורח חיים כמו תזונה ופעילות גופנית. לצד זאת, מספר מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על פערים מסוימים בין צורות הגוף השונות.
סקירת עומק שניתחה מעל 70 מחקרים בנושא מצאה שלאנשים עם פיזור שומן גדול יותר באזור הקיבה (צורת תפוח) היה סיכון גבוה משמעותית למוות מכל הסיבות מאשר לאלו עם גוף בצורת אגס. כך נמצא כי לסוג גוף אגס הייתה השפעה מגנה מפני מחלות לב עד 40% פחות סיכון.
כמו כן נמצא כי גופים בצורת תפוח היו קשורים באופן משמעותי לסיכון מוגבר למחלות לב וסוכרת מסוג 2, ללא קשר לאינדקס מסת הגוף (BMI). מחקר קטן שעקב אחרי 49 גברים מצא שלמרות שהם בעלי BMI, משקל גוף ואחוזי שומן זהים, לגברים עם יותר שומן אנדרואיד היה תפקוד אנדותל נמוך יותר, מה שמוביל לזרימת דם גרועה יותר בגוף. היו להם גם תנגודת לאינסולין, רמות שומנים בדם וקצב לב גבוהים יותר, דבר המצביע על החמרה בבריאות הלב והמטבולית.
ולבסוף, סקירה חדשה של כ-30 מחקרים מצאה כי עודף משקל סביב החלק האמצעי קשור באופן משמעותי לסיכון גבוה יותר למחלות לב. הסקירה מצאה כי על כל עלייה של 10 ס"מ (3.9 אינץ') בהיקף המותניים, היווה סיכון מוגבר של 3% ו-4% למחלות לב אצל נשים וגברים, בהתאמה.
מדוע נשים נוטות יותר לגוף בצורת אגס?
לגוף יש דרכים משלו להפיץ את השומנים שלו, כאשר הורמונים הם אחד הגורמים המשפיעים ביותר. הבדלים הורמונליים בין שני המינים נוטים לגרום לנשים להיות יותר בעלות גוף בצורת אגס מאשר לגברים. האסטרוגן גורם לנשים להיות עם ירכיים רחבות יותר בעיקר במהלך ההיריון והלידה, אך ככלל הורמון זה אחראי לאגירת שומן סביב הירכיים.
מחקר ספציפי שהתמקד בנשים לאחר גיל המעבר מצא ממצאים מעניינים. החוקרים עקבו אחרי 2,683 נשים לאחר גיל המעבר עם BMI נורמלי, במשך 18 שנים בממוצע. הם מצאו 291 מקרים של מחלות לב וכלי דם. לאחר התאמה לגורמים אחרים, הם מצאו שלא מסת השומן ולא אחוז השומן בגוף היו קשורים לסיכון למחלות לב וכלי דם אלא דווקא מיקום הקילוגרמים העודפים.
אלו שנמצאו ברבע הגבוה ביותר של אחוזי שומן סביב המותניים היו בעלות סיכון מוגבר של 91 אחוז למחלת לב כלילית או שבץ בהשוואה לאלו ברבע הנמוך ביותר. ואלו שהיו ברבע הגבוה ביותר עבור מסת שומן ברגליים היו בסיכון מופחת של 32 אחוז.